פרשנות"הוא במאניה של אופטימיות": סמוטריץ' הפך לסכנה לכלכלה
פרשנות
"הוא במאניה של אופטימיות": סמוטריץ' הפך לסכנה לכלכלה
הסירוב המתמשך להסיט כספים קואליציוניים לטובת המשבר, ההתעלמות הבוטה מהפקידות המקצועית, השליפות חסרות האחריות וההתחמקות מאזהרות הגופים הפיננסיים - ההסתייגות מסמוטריץ' צוברת תאוצה באוצר: "הוא כל כולו עסוק בפוליטיקה"
נציגו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הכריז שלשום בשמו בוועדת הכספים על הרחבת הפיצויים לטווח של 40 ק"מ מגבול הרצועה כך שגם באר שבע ואשדוד ייכללו במתווה. מאז ההצהרה הזו לא נעשה דבר למימושה, כי אף פקיד באוצר לא התבקש לעשות פעולה כלשהי בעניין. זו דוגמה שממחישה היטב את מה שהפך כבר לשגרת התנהלותו של סמוטריץ' באוצר: דבר לא מקודם כי השר עסוק בפוליטיקה בלבד ולא במציאת פתרונות אמיתיים למשבר העמוק שפוקד את ישראל.
אתמול הקדיש סמוטריץ' את רוב יומו לישיבה עם שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק ועם אנשי הגרעינים התורניים. את הפקידים, שניסו להיפגש איתו ללא הצלחה, הוא כנראה מחרים. נראה כי מה שדחף אותו לשחרר את ההצהרה על ה־40 ק"מ הוא לא מצבה של כלכלת ישראל אלא החשש כי אם לא יודיע על הרחבת הסיוע, שר הכלכלה מהליכוד, ניר ברקת, ידרוש זאת בוועדת הכספים והוא רצה להקדים אותו. בזה עוסק שר האוצר של ישראל.
הצעד המתבקש והמיידי שיסייע לישראל להיחלץ מהבור – בקשה לממשלה להסיט תקציבים של שנת 2023 לצורכי המלחמה – הוא לא ביקש. התקיימה ישיבה אחת בעניין, אך ללא מסקנות. אגף התקציבים כבר גיבש מסמך שבו מופיעים כלל הסעיפים התקציביים שיש להסיט לטובת המלחמה והשיקום אך הוא מסרב לקבלו כי אין ישיבות בעניין.
כמו כן, כלל הפקידים הבהירו לו שאין שום יכולת להרחיב את הסיוע באופן אינסופי, כך שמתן פיצוי מלא לבאר שבע ואשדוד משמעו פיצוי מלא לראשון לציון וייתכן שלכל גוש דן. אבל הוא לא מצא את הזמן לדון עימם בנושא. למה כן יש לו זמן? לקרוא לשר הביטחון יואב גלנט להפסיק את המסיק של הפלסטינים. זה טוב לבייס. כעת ברור כי אין לו כל כוונה להסיט כספים קואליציוניים לטובת המלחמה והשיקום, והוא מרוכז בלשמר את השותפות הקואליציוניות באמצעות אותם כספים.
"הוא ממשיך להיות בקשר שוטף עם החרדים והחרד"לים וממשיך להתחייב שהכספים הקואליציוניים שלהם לא ייפגעו בשום אופן - הוא כל כולו עסוק בפוליטיקה", אומר גורם באוצר המעורה בפרטים.
שר האוצר מנסה להרדים את כולם ומבטיח תקציב חדש לגמרי לשנת 2024 עם סדר עדיפויות חדש. אלא שלגביו עוד לא התקיימה אפילו ישיבה אחת, וגם אין צפי לישיבה כזו למרות שהפקידות מבקשת אותה על בסיס יומי זה שלושה שבועות. הוא הרי לא מדבר עם הפקידים על "זוטות" אלא רק על כספים קואליציוניים ועל "לתת עוד ועוד".
סמוטריץ' בונה על קופסאות חוץ תקציביות ודוחף לכיוון הזה בכל הכוח. מדובר בעצם בתרגיל חשבונאי המאפשר לעקוף את מגבלת ההוצאה שנקבעה בתקציב המדינה. אבל אותה הוצאה נספרת כמובן לצורך חישוב הגירעון שהופך בסוף השנה לחוב. מצופה ממנו סדר עדיפויות חדש שמבטל חלק מההסכמים הקואליציוניים. כל עוד הוא לא עושה את זה - שום טריק לא יעזור.
על רקע המוניטין הגרוע שיש לו בישראל ובשווקים בינלאומיים, ועל רקע חוסר האמון של הפקידות בו ובתרגיל הקופסאות הזה, ברגע שיכריז על הטריק הזה, תהיה תגובה חריפה של השווקים שעלולה להתגלגל למשבר פיננסי. כדי ליצור קופסאות צריך אחד משני התנאים: אמון השחקנים בממשלה כמו בהתנתקות או משבר גלובלי שבו כולם מעלים את ההוצאה, כמו בקורונה. במקרה הזה, אין לו אף אחד מהם.
הוא פועל כך למרות האזהרות של חברות הדירוג; למרות שה־CDS (ביטוח נגד חדלות פירעון של אג"ח ממשלה) זינק לרמות שיא של כ־140 נ"ב לאחר שעמד על 50 נ"ב בתחילת החודש; למרות שהשווקים כבר משקפים הורדת דירוג משמעותית – האג"ח הממשלתיות הנקובות בדולר נסחרות בדירוג של מדינות עם דירוג BBB למרות שהדירוג שלנו הוא AA.
והוא פועל כך למרות שהערכות מדברות על זינוק חד בגירעון – של יותר מ־5% תמ"ג – כבר בשנה הבאה עם זינוק מקביל של יחס חוב תוצר שמאיים להגיע ל־68% תמ"ג. הוא סבור כי אלו רמות סבירות וכי לכלכלה הישראלית מצפה עתיד מזהיר כשההשקעות ישובו מייד אחרי תום המלחמה.
לא רק שהוא אינו מבין בכלכלה, הוא גם לא מבין בביטחון: טרם ניצחנו את המלחמה, היקפה ואורכה לא ברורים כלל והכלכלה הישראלית מדשדשת כל יום. הניתוק מגיע לרמות שיא והפקידים לא מוצאים את עצמם בסיטואציה ההזויה שנוצרה. גם ראשי הבנקים עמם נפגש אתמול נותרו פעורי פה אחרי שתיאר אוטופיה מרנינה על המצב הכלכלי העכשווי של ישראל וביקש מהם לתת הלוואות ללא ריבית. מי באמת צריך ריבית? ריבית זה הכי ספטמבר 2023. אגב, הוא פגש את ראשי הבנקים אך לא טרח לעדכן את הנגיד והמפקח על הבנקים – למרות שאין לו גם הבנה בבנקאות.
מה ההסבר שלו לאופטימיות? העם יתאחד, מכאן והלאה הכל יסתדר. "הוא במאניה של אופטימיות", הסביר אחד הגורמים באוצר ששמע אותו. וזה כבר לא אגף תקציבים בלבד - שתמיד היה לעומתי לו. גם מנכ"ל האוצר שלומי הייזלר וגם החשכ"ל יהלי רוטנברג – שתמכו בו ללא היסוס למרות שסימני האסון הבהבו בעוצמה רבה - מתחילים להסתייג ממנו. האירוע הבא שהתרחש עם החשכ"ל ביום חמישי מדגים היטב את רמות הניתוק והמסוכנות של סמוטריץ' ואת היחס לפקידים ולכל מה שמשדר "מקצועיות". במסיבת העיתונאים המאולתרת שבה ראש הממשלה הכריז על "פתיחת הברזים", סמוטריץ' עלה לבמה וציין כי "החשכ"ל דחה בשלושה חודשים – ללא ריבית - כל מי שיש לו הלוואה קיימת בערבות מדינה (את התשלום)".
החשכ"ל ישב בקהל באותה מסיבת עיתונאים. סמוטריץ' עצר, כנראה אחרי שרוטנברג העיר דבר מה. "יהלי טעיתי? תתקן אותי", הוא שאל את רוטנברג. החשכ"ל תיקן אותו והסביר באמצע מסיבת העיתונאים ובשידור חי כי התשלום נדחה, אבל לא הריבית. כלומר, תשלומי הקרן נדחים אבל לא תשלום הריבית. במקום לתקן את עצמו, סמוטריץ' שלף שפן מהשרוול: "אז עכשיו קיבלת הנחיה, זה ללא ריבית. טפל בזה". ומיד ניסה להתלוצץ: "לא סתם עשיתי לך את זה". בהערכה גסה, סמוטריץ' ויתר בהינף יד על כמה עשרות מיליוני שקלים המהווים את הריבית על 600 מיליון שקל שהם התשלומים לשלושה חודשים. זאת בהנחה שהבנו למה הוא מתכוון ושהוא הבין את עצמו.
מהאזהרות והתחזיות החמורות שמנפיקים הגופים הפיננסיים בעולם הוא מעדיף להתעלם. הוא מחרים את הפקידים שמספרים לו דברים שאינו רוצה לשמוע. כלכלת "בעזרת השם" על סטרואידים. זו לא הדרך לנהל סיכונים. עבורו גירעון של 5%, 6% או 7% זה לא ממש משנה. על הסיכונים למשק הוא לא רוצה לשמוע. הניתוק הפך למדיניות. הוא לא איתנו ולכן חייב ללכת.
