סגור
מימין  ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן , ראש מועצת מטה בנימין ישראל גנץ ויו"ר מועצת יש"ע שלמה נאמן אתמול בוועדת הכספים.
ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן (מימין), ראש מועצת מטה בנימין ישראל גנץ ויו"ר מועצת יש"ע שלמה נאמן אתמול בוועדת הכספים. "דמנו לא פחות אדום", אמרו (צילום: נועם מושקוביץ; דוברות הכנסת)

שהמלחמה תחכה, קודם כל נטפל בלוביסטים של סמוטריץ'

עוד יום עבר בלי שאושר תקציב למלחמה; שר האוצר לא התייצב לדיון בוועדת הכספים וניסיונו להעביר ברגע האחרון 250 מיליון שקל להתנחלויות נפל; במקומו התייצבו ראשי מועצות מיש"ע שדרשו להעביר את הכסף לביטחון יישוביהם, אך במסלול שעוקף את משרד הביטחון

ועדת הכספים המשיכה לדון היום, ותמשיך לדון גם מחר, בתיקונים לתקציב 2023 המעודכן. היום, לאחר דיון סוער, ננעלה הישיבה מבלי לתת לחבריה אפשרות להצביע. לפי ההצעה המתוקנת שהוגשה לחברי הוועדה, תקציב משרד ההתיישבות של השרה אורית סטרוק ימשיך לזנק. התקציב המקורי של משרדה, על פי הצעת התקציב שהוגשה במאי השנה, עמד על 133 מיליון שקל. בהצעת התקציב בדצמבר תקציבה של סטרוק זינק ל־340 מיליון שקל, ואילו בהצעה המתוקנת שהונחה בוועדה כעת עומד תקציב המשרד להתיישבות על 543 מיליון שקל, כלומר פי ארבעה מהתקציב המקורי. לא מדובר בתוספת לכספים קואליציוניים, אלא בהסטתם מסעיפים אחרים.
במהלך דיוני הוועדה נמסר לוועדה על ידי משרד האוצר כי תוספת של 250 מיליון שקל שיועדה להתנחלויות, שעליה נאבק בימים האחרונים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ובגללה עיכב את אישור התקציב, לא תאושר בשלב זה משום שטרם גובשו חוות דעת משפטיות בנושא. ביום ראשון היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק דרשה ששר האוצר לא יעלה הצעות נוספות לוועדה לפני אישור התקציב המעודכן של 2023, כולל את התוספת להתנחלויות. אלא שברגע האחרון, בתום הדיונים היום, חברי הוועדה התבשרו שסמוטריץ' מתכוון להביא היום לאישור הוועדה 75 מיליון שקל מתוך 250 מיליון שקל. אותם 75 מיליון שקל הוגדרו כ"מרכיבי ביטחון ליישובים בשטחים". הצעה זו הוסרה מהשולחן ברגע האחרון בשל התנגדות האופוזיציה. בכוונת סמוטריץ' להביא את הכספים הללו לאישור בשבועות הקרובים בפנייה תקציבית נפרדת.
מראה חריג בוועדה היה נוכחותם של שלושה ראשי מועצות ביהודה ושומרון – ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, ראש מועצת מטה בנימין ישראל גנץ, ויו"ר מועצת יש"ע שלמה נאמן. השלושה הגיעו לוועדה על מנת ללחוץ על חברי הכנסת לאשר את העברת הכספים ליישוביהם כמרכיבי ביטחון ולא ככספים קואליציוניים. דגן מתח ביקורת על כך שלא הועברו הכספים הקואליציוניים למרכיבי ביטחון בשטחים ככספים רגילים. "תכתיבי ביטחון מוכתבים על ידי פקידות", אמר. "אף אחד לא עושה לנו טובה. הדם שלנו לא פחות אדום מזה של תושבי מטולה וזרעית. אנחנו צריכים לקבל את מרכיבי הביטחון בדין ולא בחסד. יושבת פה חבורה של אנשים מנותקת". יו"ר הוועדה משה גפני זעם על האמירה הזאת, וכך גם ח"כ גלעד קריב שקרא לעבר ראשי המועצות: "איך אתם לא מתביישים? אתם עשיתם מזה כסף פוליטי. למה הכסף לא עובר דרך משרד הביטחון?"
גורמים בליכוד מתחו אמש ביקורת על שר האוצר. "סמוטריץ' פועל כמו ראש ארגון פשיעה", אמרו. "הגדלת הכספים הקואליציונים נסגרה מבעוד מועד ונדחקה לדקה ה־90 על מנת שחברי הכנסת של הליכוד לא יוכלו להצביע על קשיים בהעברתם של הכספים הללו ולהציף אותם מול הציבור. מדובר בהתנהלות פגומה. יחד עם זאת ברור לכל הגורמים הנוגעים בדבר שבתקציב 2024 המשוואה תהיה שונה לחלוטין, אחרת — לא יעבירו את התקציב. לא ניתן לסמוטריץ' להשתולל עם הכספים הקואליציוניים".
גורם משפטי הוסיף כי שר האוצר הגדיש את הסאה בכך שהוא מביא תקציב חירום בגלל המלחמה אולם הוא לא רק שהוא אינו מזרז את אישורו בכנסת אלא הוא גם לא קיצץ מספיק כספים קואליציוניים וגם מנסה להכניס כספים פוליטיים לבסיס התקציב. יתרה מזו, סמוטריץ' פועל לדחות את אישור תקציב 2024 ל־1 במרץ ובכך למעשה משרדי הממשלה יהיו מעט משותקים ברבעון הראשון של השנה.
מאחר שסמוטריץ' מבקש להעביר את התקציב המעודכן בקריאה שנייה ובקריאה השלישית עוד השבוע, הוועדה ממשיכה את דיוניה בחוק התקציב המעודכן ל־ 2023. תקציב המדינה המעודכן עומד על 636 מיליארד שקל, ואושר בקריאה ראשונה בכנסת בשבוע שעבר.
רק זמן קצר לפני תחילת הדיון היום קיבלו חברי ועדת הכספים דפי תקציב מעודכנים, שהחליפו דפים קודמים, בשל השינויים בכספים הקואליציוניים. חלק גדול מתקציבי המשרדים שונה בעקבות יישום ההסכמים הקואליציוניים וקבלת חוות דעת משפטיות שמאפשרות את הסטת הכספים. חוץ ממשרדה של סטרוק, הדפים כללו משרדים נוספים שיזכו להגדלה תקציבית. כך למשל תקציב משרד הנגב והגליל בראשות יצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית גדל ב־40 מיליון שקל, ל־305 מיליון שקל.
בנוסף, במשרד החינוך גדל התקציב של מוסדות הפטור ב־9 מיליון שקל ובכך הוא מגיע לכ־337 מיליון שקל. מדובר במוסדות חינוכיים שהמדינה מכירה בתלמידיהם ככאלו בעלי אורח חיים ייחודי ולכן מאפשרת לתלמידים פטור ממסגרת חובה. מדובר בעיקר בתלמודי תורה לבנים בחינוך היסודי החרדי. בתקציב מינהל החינוך ההתיישבותי במשרד החינוך, במסגרתו פועלות פנימיות ומדרשות המקורבות לציונות הדתית, נרשם גידול של כ־12 מיליון שקל (ל־4.4 מיליארד שקל). לעומת זאת, בסעיף תרבות יהודית נרשם קיצוץ של 43 מיליון שקל (ל־343.7 מיליון שקל). ההערכה היא שהכסף הזה יחזור לסעיף הזה בשנת 2024.
תקציב מטה משרד ראש הממשלה גדל ב־42 מיליון שקל ל־189 מיליון שקל. בתשובה לשאלותיהם של חברי הכנסת נעמה לזימי וגלעד קריב (עבודה) מסרו נציגי האוצר כי 40 מיליון שקל יופנו למטה ההסברה וכ־15 מיליון שקל יוקצו למטה משפחות החטופים.
דפי ההחלפה עם השינויים התקציביים נמסרו לחברי הכנסת רק כ־8 דקות לפני תחילת הדיון, ועל כן הם לא הצליחו ללמוד ולעכל אותם. ח"כים בוועדה אמרו: "פרטש כזה לא ראינו הרבה זמן". באופוזיה השתוללו אך ללא הועיל. מרכז האופוזיציה בוועדה, ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), דרש לאפשר לחברי הכנסת 48 שעות ללמוד את השינויים אך בקשתו לא נענתה. "אתם גונבים כספי ציבור", התריס בליאק לעבר נציגי הקואליציה. ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) אמרה: "הקואליציה משאירה לעצמה כמו גנבים בלילה 5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים ואז מתחילים לשחק עם מתי יביאו את תקציב 2024. הדברים שעושים פה לא תקינים ולא מקצועיים".