פרשנותהמבצע הישראלי חושף את האיבה בין הג'יהאד לחמאס
פרשנות
המבצע הישראלי חושף את האיבה בין הג'יהאד לחמאס
המכה שספג הג'יהאד האסלאמי תגרור תגובת נגד שעוצמתה תלויה באינטרסים האזוריים של איראן וביחסים המורכבים עם החמאס. למרות סגירה חלקית של ברז הכספים יכולת המימון וההתחמשות של ארגון עדיין נשמרת
בתוך פחות משנה מוצאת את עצמה ישראל שוב בפני סבב משמעותי מול רצועת עזה. כמו במבצע "עלות השחר" באוגוסט 2022 החל מבצע "מגן וחץ" בשלישי לפנות בוקר עם חיסול שלושה מבכירי הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי, "סראיא אלקודס" (פלוגות ירושלים).
מבצע החיסולים החל כשבוע לאחר ירי של מעל 100 רקטות לשטח ישראל על ידי הג'יהאד האסלאמי, בעקבות מותו של האסיר ח'דר עדנאן, מבכירי הארגון, ששבת רעב בעת שהיה עצור בישראל.
אחד המחוסלים טארק איברהים עז אלדין (בן 50), הוא ממשוחררי עסקת שליט בשנת 2011. חיסולו מעיד על מה שמטריד את מערכת הביטחון בישראל בימים אלה - הניסיון של הג'יהאד האסלאמי לחבר את הזירות, כלומר, רצועת עזה עם יהודה ושומרון.
עז אלדין מהעיירה עראבה, דרומית לג'נין (משם גם הגיע עדנאן), היה שפוט למאסר עולם על מעורבותו בפיגועים, אך אחרי ששוחרר לרצועת עזה החל לבלוט בשורות הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי. בחודשים האחרונים, הוא היה אחראי אישית לחיזוק הקשר בין הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה לחוליות הטרור ביהודה ושומרון, בין השאר באמצעות העברת כספים והכוונת פיגועי טרור כנגד יעדים ישראלים. יצוין כי אזור ג'נין משם מגיע עז אלדין נחשב מעוז של הארגון בגדה המערבית.
הכספים שהוזרמו על ידי עז אלדין מהרצועה, מקורם ככל הנראה, במשמרות המהפכה של איראן. למרות עליות וירידות שידעו היחסים בין טהראן לבין הג'יהאד האסלאמי במהלך העשור האחרון על רקע חילוקי דעות בנושא המלחמות בתימן ובסוריה, איראן היא מקור המימון העיקרי של הארגון. בעבר, טרם חיסולו של קאסם סלימאני, מפקד כוח אלקודס במשמרות המהפכה האיראניים, דווח בתקשורת הערבית כי הוא הורה אישית להעביר תקציב שנתי של 70 מיליון דולר לזרוע הצבאית של הג'יהאד ישירות מקופת משמרות המהפכה. מעבר לכך, איראן נחשבת במשך שנים לאחראית על הכשרת לוחמי הארגון וכן על העברת ידע לייצור אמל"ח, סייבר ועוד. מאז חיסול סלימאני והתעצמות הקשיים הכלכליים והפנימיים של איראן דווח כי הג'יהאד האסלאמי נכנס לקשיים כלכליים גם הוא והתקשה לשלם משכורות לאנשיו עקב "סגירת הברז" מצד איראן. עם זאת, נראה כי יכולת המימון של הזרוע הצבאית נשמרת גם בימים אלה. יוזכר שחוץ מהרצועה ויהודה ושומרון, לג'יהאד האסלאמי נוכחות גם בסוריה ובלבנון, שם נערכות מרבית פגישות התיאום בדרגים השונים בין הארגון לאנשי משטר האיראני והזרוע שלו שם - חיזבאללה.
פיתוח אמל"ח בעזרת ידע איראני
הג'יהאד האסלאמי הוא הכוח הצבאי השני בעוצמתו ברצועת עזה, לאחר חמאס. למרות שארסנל הרקטות של הארגון מצומצם הרבה יותר מבחינת איכות וכמות בהשוואה לחמאס - לפי הערכות מדובר בכמה אלפי רקטות - בסבב הקודם באוגוסט 2022 הוא הצליח לשגר כ־1,100 רקטות לשטח ישראל כולל כאלה שהגיעו לאזור גוש דן. למעט טילי נ"ט, האמל"ח של הג'יהאד מיוצר רובו ככולו ברצועה בעזרת שימוש בידע איראני.
בג'יהאד האסלאמי טוענים כי יכולותיו הולכות ומשתפרות כשבמבצע "שומר חומות" לפני כשנתיים, גילו בכיריו כי הארגון הכניס לפעילות מבצעית שני סוגים חדשים של רקטות מתקדמות יחסית: רקטת "אל־קאסם", בעלת ראש נפץ של 400 ק"ג TNT וטווח מקסימלי של 200 ק"מ, ורקטת "בדר 3" שנחשבת המתקדמת ביותר בסדרת "בדר". לפי הג'יהאד, "בדר 3" מבוססת על ידע איראני. הרקטה הזו יכולה לשאת ראש נפץ במשקל 350 ק"ג והיא בעלת טווח של כ־160 ק"מ.
בזמנו טענו ראשי הג'יהאד כי הרקטות הללו הכניסו לטווח האש את שדה התעופה בן גוריון, ועוד אתרים אסטרטגיים בישראל כולל תחנות כוח, בסיסים צבאיים ונמלים.
יחסים מורכבים עם חמאס
למרות שהחמאס והג'יהאד האסלאמי נוצרו מאותו זרם אסלאמיסטי, היחסים בין שני הארגונים מורכבים, במיוחד ברצועת עזה. שני הארגונים לא חלוקים אידיאולוגית על הצורך בחיסולה של ישראל אבל בפרקטיקה ישנם הבדלים מהותיים בין שני הצדדים. זו הסיבה שחמאס נמנע בשנת 2019 ובשנה שעברה מלהיכנס לסבבים שהחלו בתקיפה ישראלית על בכירי הג'יהאד האסלאמי ברצועה. עם זאת, שורשי החיכוך בין שני הארגונים הולכים שנים לאחור.
עוד לפני שחמאס השתלט בכוח על רצועת עזה וגירש את הרשות הפלסטינית ואנשי פתח בשנת 2007, מערכת היחסים עם הג'יהאד הייתה מעורערת. הסיבה העיקרית אז הייתה קשורה לתחרות בין שני הצדדים על משיכת הצעירים העזתים לשורותיהם וכן מאבק על ניהול המסגדים שנחשבו למרכזים חשובים להכשרת לבבות וגיוס.
למרות ניסיונות לפשר בין הצדדים, ההצלחה הייתה מוגבלת למדי. בשנים הראשונות לשלטון חמאס בעזה נראה היה שהמתח בין שני הארגונים יורד בין השאר בשל קבלת הג'יהאד את בכירותו של חמאס. עם זאת, המאמץ שהשקיעה הזרוע הצבאית של הג'יהאד לגייס לשורותיה את אנשי פתח לשעבר שחששו לרדיפה מצד חמאס, לא שיפר את יחסי האמון בין שני הארגונים המובילים ברצועה. בהמשך קמו ועדות ”התיאום הלאומי“ שנועדו לספק פתרונות למחלוקות שנוצרו בין חמאס לבין הג'יהאד.
במסגרת ההבנות נכון להיום ברצועה, לכל ארגון פלסטיני ובכלל זה לג'יהאד יש צוות מיוחד שתפקידו בין השאר ברמה המבצעית לתאם מול מנגנוני הביטחון של החמאס את קצב הפעילות הצבאית והיקפה. במילים אחרות, ברוב המקרים כל פעילות הטרור של הג'יהאד מהרצועה כנגד ישראל אמורה להיות מתואמת עם חמאס ובידיעתו.
חרף זאת בשנים האחרונות, ישנם דיווחים כי שירותי הביטחון של חמאס עצרו פעילים של הג'יהאד האסלאמי לפני שיגור רקטות לעבר ישראל. לא אחת בחדרי חדרים נשמעה ביקורת מצד בכירי חמאס כי אנשי השטח של הג'יהאד האסלאמי "מזלזלים" בהסכמות הלאומיות, קרי באינטרסים הפוליטיים של חמאס כשליט הרצועה ומבצעים ירי לעבר ישראל ללא תיאום מוקדם. זו הייתה ההצדקה של חמאס לא להתערב גם בסבב של 2019 שהחל בחיסול בכיר הג'יהאד, בהאא אבו אל עטא בטענה שהוא לא פעל כחלק "מחדר המבצעים המשותף" של הפלגים ברצועה.
בשנים האחרונות טען חמאס כי חוסר התיאום של הג'יהאד הוביל למותם של אנשיו בגבול הרצועה וכן להשמדת הארסנל הצבאי שחמאס בונה ברצועה לצורך עימות גדול יותר בעתיד. לפי ראשי חמאס, הוא מעדיף תהליך של העצמת יכולותיו הצבאיות כדי להגיע לעימות "המכריע" עם ישראל מוכן במקום לבזבז אנרגיה ותחמושת על "סבבים קטנים" שנגרמים בשל פעילותו הסוררת של הג'יהאד. לעומת זאת, בג'יהאד האסלאמי טענו מצדם כי חמאס מעוניין לשמר את ההבנות העקיפות עם ישראל בטענה של "שיפור חיי העזתים", רמז לכך שהחמאס מעדיף לקבל כספים מקטר במקום להיכנס לעימות עם ישראל וזאת כדי לבצר את מעמדו כשליט ברצועה.
מקורות מימון מגוונים
בנושא מקורות המימון ישנו פער אדיר באינטרסים של שני הארגונים. הג'יהאד האסלאמי תלוי כאמור כמעט לחלוטין בסיוע כספי מטהראן. מקורות המימון של חמאס מגוונים יותר מאלה של הג'יהאד האסלאמי. מעבר לסיוע מצד איראן וכספי תרומות הארגון מנהל אימפריה כלכלית שספגה לא מעט מכות בשנה האחרונה כתוצאה מהשקעות נרחבות בשוק הטורקי הלא יציב. זו הסיבה שחמאס העלה מסים בחודשים האחרונים ברצועה בצעד שעורר את זעם הסוחרים והצרכנים המקומיים. הניסיונות של חמאס לגייס כספים באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים גם הם לא נחלו הצלחה רבה עקב צעדים מגבילים שננקטו על ידי הקהילה הבין לאומית.
להבדיל מהג'יהאד שהוא בעל אינטרס ארגוני צר, חמאס כשליט הרצועה רואה לנגד עיניו כ־2 מיליון תושבים וכן כ־30 אלף מועסקים במגזר הממשלתי בעזה להם הוא צריך לספק משכורות חודשיות גם אם מופחתות. מציאות זו יצרה מכלול של אתגרים וחישובים מבחינת צמרת החמאס ולכן הצורך לשרת אינטרסים פוליטיים לעתים גובר על הדחיפה של אנשי השטח להתעמת עם ישראל. אנשי הג'יהאד משוחררים מהשיקולים המדיניים הללו.
בהיבט זה מי שהיא בעלת מנוף הלחץ המשמעותי ביותר על חמאס היא לא המתווכת מצרים אלא דווקא מדינת המפרץ הקטנה, קטאר. לצמרת המדינית של חמאס המתארחת בדוחא קשה להדוף לחצים קטאריים להפגנת ריסון כלפי ישראל ממספר שיקולים. החשוב שבהם הוא שקטאר מעבירה מענק כספי לרצועת עזה בסך 30 מיליון דולר בחודש במה שמסייע למאות אלפי עזתים וכן מממן את הפעלת תחנת הכוח ברצועה.
יצוין שההחלטה של חמאס לא להצטרף לסבבים הקודמים בשנת 2019 ו־2022 נבעה גם מההבנה לגבי העלויות של עימות כזה עבור כלכלת הרצועה הרעועה. נכון להיום, יש עדיין קרוב ל־100 אלף מבנים ברצועה שניזוקו בשנים קודמות ועדיין לא שוקמו.
