תחקיר NSO והמשטרה"גם יוזמה נקודתית זה חמור"
תחקיר NSO והמשטרה
"גם יוזמה נקודתית זה חמור"
היועמ"ש סבור שהמשטרה פעלה כחוק, אך ייתכן ששוטרים סטו ממנו. השופט בדימוס עודד מודריק סבור שהיה מאשר "האזנת פגסוס", אך לא פוסל אפשרות שחוקרים לקחו חירות יתר
1. "בהאזנות סתר הסיכוי לפגיעה בפרטיות קטן מאשר בפגסוס"
"צריך להיזהר שלא לשפוך את התינוק עם המים", אומר השופט בדימוס עודד מודריק, "האזנות הסתר היו הכלי המרכזי בחיסול הפשיעה המאורגנת במגזר היהודי. ראיתי את הפלאים שהכלים האלה חוללו. בחיים לא יצליחו להתמודד בלעדיהם בפשיעה במגזר הערבי".
בעברו, כסגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, היה מודריק האחראי העיקרי על צווי האזנות סתר. "כ־99% מהבקשות נגעו לארגוני פשע מאורגן. הייתי יושב שעות עם קצינים בכירים שפרשו לפני את מפת הפשיעה עם החיצים והקשרים, מידע על עסקאות שעומדות להתבצע. לפעמים דרשו צו רוחבי לגבי אדם כי היו מחליפים טלפונים כל הזמן. לא חשבתי פעמיים. ביקשו ונתתי. כשבאים עם השם מולנר אני לא בודק יותר מדי בציציות. קשה היה לי לסרב למשטרה ולקחת על עצמי סיכון שמנעתי סיכול עבירות חמורות".
ולגבי פשע לא מאורגן?
מודריק: "לא זוכר שלא אישרתי אבל הקשיתי. בתיקי הגבלים עסקיים, הרצת מניות, שם רציתי גם להבין למה חושדים באדם. שזה לא מסע דיג, חשד כללי. שם צריך חשד ספציפי. והייתי נותן צו לתקופות יותר מצומצמות ודרשתי שיחזרו לדווח לי".
ולגבי גורמים פוליטיים?
"צריך לשכנע אותי שהאדם קשור לביצוע פשע וגם אז הייתי נזהר".
מודריק לא זוכר את הפגסוס בתקופתו. אבל, עוצמת הכלי, לדעתו, אינה חורגת מהעקרונות המתחייבים בהאזנות הסתר הרגילות. "גם אם מאזינים באמצעות כלי כמו פגסוס, מבחינה מושגית מדובר בהאזנת סתר. אני מאבחן בין שיחות עברייניות לבין שיחות שיש בהן פגיעה אסורה בפרטיות. השוטר יודע שהאישור ניתן הוא רק לשיחות העברייניות והוא אמר להתעלם — ויש נהלים ברורים לכך — משיחות אינטימיות. אבל, וזה ידוע, בכל סמכות אפשר לעשות שימוש לרעה".
כלומר, היית מאשר האזנות סתר גם אם ידעת שמשתשים בפגסוס?
"גם אם היו מסבירים לי על הכלי, הייתי מתיר אבל מזהיר את השוטרים שלא יסטו לפגיעה בפרטיות. בהאזנות סתר הסיכוי לפגיעה בפרטיות קטן בהרבה מאשר בפגסוס. אבל גם בכלי הזה אפשר לבודד".
ואתה מקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה?
"אני מתקשה לחשוב שהמשטרה פעלה בניגוד לחוק או להנחיות היועמ"ש. אבל גם אם זו ביוזמה נקודתית שמונעת מרצון להצטיין ולהביא תוצאות זה עדיין חמור. יכול להיות שחוקרים החליטו לעשות שבת לעצמם".
2. היועמ"ש עורך אבחנה בין המשטרה לבין השוטרים
מכתבו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט למפכ"ל קובי שבתאי עורך אבחנה בין המשטרה לבין שוטריה. לגבי המשטרה, "האופן בו משטרת ישראל פועלת כארגון", נחה דעתו של היועץ שלא נמצא "בסיס לחשש אודות שימוש ארגוני שלא כדין שמבצעת המשטרה באמצעים העומדים לרשותה". שזה אומר, פעילות רק מכוח צווים לפי חוק האזנת סתר, רק ביחס למידע שהוא "תקשורת בין מחשבים".
היועץ המשפטי מוסיף כי יכולות שאינן בגדר הסמכויות - או שלא הופעלו או שניוונו אותן מלכתחילה כדי להתאימן לסמכויות המשטרה. עד כאן באשר למישור המערכתי, לשימוש הארגוני, לכללים ולמדיניות. אבל, היועץ מביע חשש שמא במישור הפרטני תתגלה התנהגות "פסולה העשויה להעלות כדי עבירה פלילית". והיא תתגלה כששוטרים וחוקרים נחושים ולהוטים מדי הפעילו אמצעי האזנת סתר שלא כדין. את האפשרות הזו לא שולל היועץ, אף שבינתיים אין בפניו מידע קונקרטי.
אם תרצו, זה מזכיר קצת את התקופה שבה רבים מבכירי המשטרה נחשדו בהטרדות מיניות. ברור שהמדיניות הארגונית של המשטרה שללה הטרדות, אבל היו לא מעט קצינים שבפועל הטרידו. לכן, המסקנה הנוכחית של מנדלבליט שמשטרת ישראל כארגון דבקה בשלטון החוק היא מנחמת, אבל הנחמה הייתה שלמה יותר אילו היינו בטוחים שגם שוטריה פועלים כחוק.
מכתב היועץ מכניס לתמונה את החברות האזרחיות שמספקות את כלי ההאזנה למשטרה. במכתב מובהר ש"עובדי החברה המספקת את כלי ההאזנה למשטרת ישראל אינם חשופים למידע המופק". האם הוא יכול להיות בטוח בכך? הצי השישי מאיים לא לעגון בנמל חיפה החדש שבנו הסינים מחשש שהם רישתו אותו במלכודות סייבר. בעידן הטכנולוגי, כשספק חיצוני בונה נמל או מוכר כלים כמו פגסוס, לעולם תחשוד שאולי שתל את עצמו בקרבך. אם הצי הששי חושד, גם מנדלבליט צריך לחשוד.
3. נזיפה של בית המשפט העליון על היעדר "תום הלב" של השוטרים
בתיאום זמנים מופלא הגיעה חשיפת הפגסוס מיד לאחר החדירה שלא כדין של חוקרי המשטרה לטלפונים הניידים של יועצי ראש הממשלה. מסתבר שיש יותר מדרך לא חוקית אחת לפלוש אליהם ולבזוז את תוכנם. והנה, לצד פסק הדין שבו הכשירו שמונה שופטים נגד אחד, יוסף אלרון, את הפריצה, ראוי לחזור לספיח מפרשה זו שנוגעת לחוקרי המשטרה.
השופט אלרון, בגלגולה הראשון של הפרשה, הורה לחקור את "בעלי התפקידים שלקחו חלק בהחלטה לבצע את החיפוש המוקדם ובהחלטה להגיש את הבקשות למתן צווי חיפוש במכשירי הטלפון הניידים".
אולם, למרות ההנחיה הברורה, הגיעה לדיון רק פקד רינת סבן, שביצעה בפועל את החדירה הלא חוקית. סבן הודתה שטעתה כיוון שלא שלטה בנהלים. המשנה לנשיאה מלצר מצא לנכון להעיר לשוטרים שלא התייצבו לדיון: "העובדה שלא כל הקצינים המעורבים הובאו לעדות (בניגוד למה שנדרש בהחלטתו של השופט אלרון) מעלה הרהורים ביחס לתום הלב של המהלך כולו".
ולמה האזכור הזה חשוב? פעמיים הוא חשוב. ראשית, יש בו סוג של "נזיפה" של בית המשפט העליון שמצביעה על היעדר "תום הלב של המהלך כולו". הגדרה מעודנת שאופיינית לשיח הנימוסים של השופטים שמצביעים על התעלמות השוטרים מהוראה ברורה של בית המשפט העליון. שנית, אם על הוראות של בית המשפט העליון השוטרים "לא שמים", אז איך אפשר להאמין לממצאי הבדיקה שנועדו לבירור האמת בפרשה הזו.
4. "לא רק פגיעה בקורבנות ובפרטיותם אלא בציבור כולו"
גם אבותיו הקדומים של פגסוס, הסוס המיתולוגי, היו סוסים. ב־2006 שלחה השופטת ברכה אופיר־תום את מפתחי "הסוס הטרויאני", רות ומיכאל אפרתי לארבע שנות מאסר (רות) ושנתיים (מיכאל) על השתלת הרוגלה TargetEye במחשבים לצורך שאיבת מידע מהם לטובת לקוחותיהם. התוכנה נשתלה במחשביהן של חברות מרכזיות באמצעות תוכנה שהופצה בצורת הצעות עסקיות על גבי תקליטור או בדואר אלקטרוני. בהשוואה לסוסי המרוץ של פגסוס כיום, אלו פרדות צולעות. הלקוחות שביקשו את המידע הגיעו אז באמצעות חוקרים פרטיים שעמם התקשרו הזוג אפרתי. אחד החוקרים האלה, צבי קרוכמל, נשלח ל־32 חודשי מאסר.
פרשת "הסוס הטרויאני" התגלתה לאחר חדירה שלא נועדה לריגול עסקי אלא לחיסול חשבונות משפחתי. חדירה למחשבו של הסופר אמנון ז'קונט, אביה החורג של גרושתו של מיכאל אפרתי. ז'קונט, שניחן בחוש בלשי ששירת אותו כסופר ספרי מתח, התלונן במשטרה לאחר שקשר את החדירה לקרוב משפחתו אתו היה בסכסוך משפטי.
התובע בתיק היה עו"ד ד"ר חיים ויסמונסקי, מנהל יחידת הסייבר היום. וכמו ויסמונסקי, גם דבריה של השופטת אופיר־תום רלבנטיים להיום: "הפגיעה שפגעו הנאשמים בקורבנותיהם היא לא רק פגיעה בהם ובפרטיותם, אלא גם פגיעה חובקת זרועות עולם, המופנית כלפי הציבור בכללותו, בהציבה למולו איום מתמיד של פריצה לכל הסודות והמידע האצורים במחשביו".
