פרשנותשר האוצר ימשיך למזוג את הרעל המתוק בחינם
פרשנות
שר האוצר ימשיך למזוג את הרעל המתוק בחינם
בעקבות המלחמה המטרה של נתניהו וסמוטריץ' התחדדה: לשלם כמה שצריך למי שצריך כדי לשמר על הקואליציה. גם במחיר של פגיעה בבריאות הציבור
בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, לא היה צריך לעשות דבר. רק לחדול. אלא שביממה האחרונה התקבלה ברשות המסים הוראה מטעמו להאריך את ביטול הפטור על מס סוכר (שתייה מתוקה). אם סמוטריץ' לא היה מתערב, החל מ־1 בינואר הממשלה היתה חוזרת לגבות את אחד המסים הטובים, החכמים והצודקים הקיימים במערכת - וישנם מעט מאוד מסים שעונים על שלושת הקריטריונים האלו. בכירי משרד הבריאות הרימו ידיים והודו בפני "כלכליסט" כי השר לא קיבל את עמדתם המקצועית לחדש את המס והם מנסים לגבש חלופות אחרות, כגון הגבלה בפרסום.
לכן, כאשר שר הבריאות אריאל בוסו (ש"ס), יחד עם יו"ר מפלגתו אריה דרעי, מסבירים שהם דואגים לבריאות הציבור, כדאי להיות ספקנים. חשוב לזכור כי זו אותה מפלגת ש"ס שיחד עם חברי הכנסת אורי מקלב ומשה גפני מצאו לנכון להשקיע 70 מיליון שקל - מתוכם 30 מיליון שקל על חשבון פעולות אחרות של משרד הבריאות לכלל האוכלוסייה - כדי לקדם את הבריאות בקרב החרדים לפני כמה חודשים. "הנגשה תרבותית לשירותי הבריאות של הציבור החרדי", היה השם הרשמי של תוכנית הביזה הספציפית הזו, שרק מקצינה ומבליטה את הדו־פרצופיות של הפוליטיקאים החרדים. אסור שהכתם הזה יהיה רק על כתפיו של סמוטריץ': אות הקין חייב להיות גם על מצחם של דרעי ובוסו.
בניגוד לרוב המסים, מטרתו של המס על שתייה מתוקה אינה למקסם הכנסות מדינה ממסים אלא להיפך: להתאפס. עד כמה שזה נשמע משונה, מטרת הממשלה בהטלת המס הזה היא שהוא יניב אפס שקלים, שכן הוא מיועד למנוע צריכה של מוצר זה. המס נכנס לקטגוריה המכונה "מס חטאים" (Sin Taxes). שתייה מתוקה מחוללת סוכרת שבמדינות רבות, ובכלל זה ארה"ב, מוגדרת כמגפה באופן רשמי, ומהווה את אחת הסיבות העיקריות לתמותה במערב.
יתרה מזו, אסור לשכוח כי ישראל ניצבת בראש הטבלה במספר של קטיעות גפיים לנפש בגלל סוכרת. זו כבר צריכה להיות סיבה מספקת כדי להחזיר את המס — ומיד. הרי מטרת המס היא למנוע מאזרחים לצרוך את המוצר הזה. הוא גם צודק כי בסך הכול הוא מבקש שאת העלויות העודפות בגין הפעולה המזיקה הזו, יממן - לפחות באופן חלקי - מי שמזיק לעצמו.
ברור לכל שמי ששותה שתייה מתוקה עלול להפוך לחולה סוכרת - משרד הבריאות היה בין המובילים והיוזמים של המס הזה - ולכן על הצרכנים לממן חלק מהעלויות העודפות שצפויות להיות נטל על מערכת הבריאות כולה. העיקרון הזה ידוע בשפה הכלכלית תחת הקטגוריה של "השפעה חיצונית שלילית" (externalities) ומשתמשים בו כאשר שחקן כלכלי בעת שהוא מייצר או מבצע משהו לטובתו (לכאורה), הוא מייצר נזק לכלל הציבור או לסביבה. המס, הוא הכלי שעושה את ההחצנה של אותו נזק וגובה ממנו מחיר. כך שבעקיפין, המס הזה מציל חיים.
אלא שנדמה ששר האוצר קיבל הוראה מהאנשים שבאמת מנהלים את הממשלה, והאוכלוסייה שהם מייצגים הכי זקוקה למס הזה: ההנהגה החרדית. הם הבטיחו למחוק את זכר המס הזה שאותו הטילה "ממשלת השינוי". עבור סמוטריץ', בן גביר, דרעי וגפני - החטא הוא המס, לא השתייה המתוקה ההרסנית.
הדבר העצוב הוא כי בין מעט המחמאות שסמוטריץ' זכה להן בתחילת הקדנציה שלו היתה העובדה שהוא לפחות לא ביטל את המס באופן סופי אלא "הקפיא" אותו בהוראת שעה. סמוטריץ' קיבל הרבה קרדיט על כך שעמד איתן בפני הלחצים העצומים של החרדים שכן היה נדמה שהבין והפנים את ההיגיון שעומד מאחורי המס.
אלא שהמצב השתנה, בעיקר המצב בסקרים (הוא לא עובר את אחוז החסימה) ולכן פונקציית המטרה של סמוטריץ' התחדדה: לשלם כמה שצריך, למי שצריך כדי לשמר את קואליציית ההרס ולשמור על בלוק 64 הח"כים. וגם ראש הממשלה בנימין נתניהו נרתם למשימה, גם אם הדבר פוגע בבריאות הציבור. ברור כעת כי ממשלת נתניהו־סמוטריץ'־גפני לא רואה ממטר. לא את כלל ישראל ולא את האוכלוסייה שהם מבקשים לכאורה להגן ולקדם. בדיוק כמו עם קצבאות האברכים שרק מנציחות עוני, אי־שוויון ובטלה.
למרות שהמס הזה אינו פיסקלי (אינו מיועד למקסם הכנסות מדינה), לביטולו כן יהיו השלכות פיסקליות (תקציביות). המשך ביטולו מחייב את הממשלה למצוא מס אחר שיכסה על אובדן הכנסות המדינה. שכן מדובר בסכום נאה: בין חצי מיליארד שקל ל־900 מיליון שקל לפי הערכות באוצר. מישהו יצטרך לשלם כדי לכסות את הבור שהפטור הזה חופר. כל חלופה אחרת היא רעה שכן מס על הסוכר הוא מס טוב כאמור.
כדאי לזכור כי המצב התקציבי השתנה ללא היכר מאז אותו חודש מרץ 2023 כשסמוטריץ' החליט לתת את הפטור ועד היום: הגירעון זינק לרמות עצומות והוא צפוי להגיע ל־10% תמ"ג, כ־200 מיליארד שקל, עד סוף 2024.
המהלך של סמוטריץ' הינו גם סטירת לחי מצלצלת נוספת לכלל הגופים הבינלאומיים שהמליצו, חלקם בפניו של סמוטריץ' עצמו, כמו מזכ"ל ה־OECD מתיאס קורמן, שביקר וישב עם שר האוצר לפני יומיים, למנוע בכל מחיר הטבות מס שאינן מיטיבות עם כלכלת ישראל. בעיקר, כדי לשמר את האמינות התקציבית ולשמור על מצבה הפיננסי של הממשלה.
אבל סמוטריץ' וגם נתניהו חיים בימים אלו במציאות מקבילה לפיה המשק הישראלי במצב מצוין ו"לא חסר כסף". הדבר האחרון שמעניין אותם כעת זה מצב הגירעון והחוב של ישראל. את החרדים זה מעניין אפילו פחות כי תרומתם לקופת המדינה היא ממילא נמוכה ביותר.
