תוכנית הפיצויים לעסקים עדיין לא הוארכה; "אני מסכן את החיים שלי בעזה, והמקרר בבית ריק"
תוכנית הפיצויים לעסקים עדיין לא הוארכה; "אני מסכן את החיים שלי בעזה, והמקרר בבית ריק"
ועדת הכספים אמורה היתה לאשר את הארכת התוכנית כך שתחול גם על דצמבר, אך עקב מחלוקת עם האוצר האישור נדחה; ליאור משייב, שמנהל עסק משפחתי ומשרת במילואים: "קרסנו, לא קיבלנו שום מענק"
ועדת הכספים אמורה הייתה לאשר היום את הארכת תוכנית הפיצויים למגזר העסקי בעקבות המלחמה כך שתחול גם על דצמבר, אך בשל חילוקי דעות עם האוצר היא לא אושרה.
על פניו, הדיון אמור היה להיות טכני בעיקרו: בנובמבר הכנסת אישרה תוכנית פיצויים לחודשים אוקטובר-נובמבר, תוך מתן סמכות לשר האוצר להאריך את התוכנית גם לדצמבר, אותה הוא בחר לממש.
משמעות ההארכה היא שהירידה בהכנסות העסקים תחושב על חודשים נובמבר ודצמבר יחדיו - זאת בהלימה למועדי הדיווח של עסקים שמדווחים לרשות המסים על הכנסותיהם באופן דו חודשי, וכן בהתאם לתוכניות פיצויים בעקבות אירועים ביטחוניים קודמים.
מכיוון שבדצמבר הפעילות במשק התאוששה משמעותית, הדבר עשוי להפחית מהפיצוי שיינתן לחלק מהעסקים. לכן, נציגי העסקים וכן הח"כים דרשו מהאוצר לשנות את תוכנית הפיצויים כך שכל חודש יחושב בנפרד.
נציגת רשות המסים, מירי סביון, התייחסה לכך והסבירה שרוב העסקים הקטנים מדווחים לרשות המסים באופן דו-חודשי, כך שהפרדה בין הדיווח על נובמבר ודצמבר תסייע בעיקר לעסקים הגדולים, שנפגעו פחות מהשפעות המלחמה. עוד ציינה כי "כשמסתכלים על הפגיעה הכלכלית שבגינה המדינה רוצה לפצות עסקים, בדיווח הדו-חודשי מקבלים תמונה יותר מלאה".
בתגובה לכך הועלתה הצעה לפיה עסקים שחוו ירידה משמעותית בנובמבר יוכלו לבחור לדווח על חודש נובמבר בנפרד, אך נציגי רשות המסים ואגף התקציבים התנגדו. נציג אגף תקציבים, כפיר בטט, התייחס לכך ואמר: "אם לעסק הייתה פגיעה כזו קשה בנובמבר אז הוא אמור להיכלל במתווה"
תוכנית הפיצויים לעסקים ועצמאים מעניקה לעצמאים עם הכנסות שנתיות של עד 300 אלף שקל בשנה מענקים הנגזרים מגובה ההכנסה השנתית ועומק הפגיעה בהכנסות בחודשי המלחמה. לעסקים עם הכנסות של עד 400 מיליון שקל בשנה יינתנו מענקים הנגזרים מסך ההוצאות הקבועות והוצאות השכר. בכל מקרה המענק המקסימלי החודשי יעמוד אצל עסקים על עד 600 אלף שקל לעסקים קטנים (מחזור מכירות של עד 100 מיליון שקל בשנה) ועד 1.2 מיליון שקל לעסקים הגדולים יותר.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, לא התרצה ודרש מהאוצר להגיע להסכמות עם נציגי העסקים על מתווה מתוקן בהמשך השבוע, כך שיהיה ניתן לאשר את התוכנית לפני סוף דצמבר.
חלקו השני של הדיון עסק ביישום מתווה הפיצויים הקיים, ובמהלכו הועלו טענות קשות כלפי האוצר, זאת בשל הקושי של חיילי מילואים למצות את זכויותיהם ועיכובים בתשלומי מקדמות לעסקים. ליאור משייב, חייל מילואים בעל עסק משפחתי הגיע לדיון וסיפר כי הוא ואחיו התגייסו ביום הראשון ללחימה, וכי העסק המשפחתי נמצא על סף קריסה, והוא לא קיבל מענק מרשות המסים.
לדברי משייב, "אני מנהל עסק עם המשפחה בבאר שבע. יש לנו סופר ובתי הארחה. גויסתי, נלחמתי עד לפני כמה ימים בשג'עאייה ואני כנראה חוזר לאזור. אנחנו קרסנו, העסק המשפחתי קרס. ביום הראשון, אחי ואני עזבנו הכל. אני קפצתי לעזה ואחי לצפון, בלי לחשוב פעמיים, והעסק פשוט קרס. המשכיר החליט שהוא מקפיץ לנו את השכירות, אז כנראה שלא יהיה לנו עתיד בסופר.
"המצב שלי קטסטרופה. אני מפחד להעביר את האשראי על הסימילק של הילדה. המקרר ריק, לא קיבלתי שום מענק. אני מסכן את החיים שלי כדי להגן עליכם ועל כולם. יש עוד מישהו שהמקרר שלו ריק, מישהו מכם שלא קיבל משכורת?"
נציג רשות המסים השיב לגבי הקושי במיצוי הזכויות של חיילי מילואים שברשות המסים הבהירו שהם החלו לתעדף תיקים של חיילי מילואים, וכן הוקם חמ"ל ייעודי לסייע להגשת תביעות של חיילים, אך ציין כי ללא הגשת תביעה מצד החייל, רשות המסים לא יכולה לממש את זכאותו למענק. ביחס לעיכוב במקדמות, השיב הנציג כי "הרשות פועלת לטפל בכך" ומספר העיכובים צומצם מעשרות אלפים לכ-2,800.
עוד צוין מטעם רשות המסים כי "הוגשו 204 אלף תביעות בתקופה של חודש בדיוק. יהיו מקרים שיפלו, ואנחנו נפעל לאתר אותם בפינצטה". עד כה רשות המסים שילמה פיצויים בסך 3.75 מיליארד שקל.
