החזית הירוקהאחרי המבול: ישראל לא ערוכה להתמודדות עם שיטפונות
החזית הירוקה
אחרי המבול: ישראל לא ערוכה להתמודדות עם שיטפונות
השיטפונות שהיכו בוולנסיה בספרד גבו מאות קורבנות והובילו להרס בתים ותשתיות. הניצולים זועמים על הרשויות, שלא רק התעלמו מהתרעה אלא גם הזניחו במשך שנים את ההיערכות לאירוע כזה באזור מועד. ומה בישראל? צמצום השטחים הפתוחים בגוש דן יחמיר נזקי שיטפונות, תוכנית מקיפה וגורם מתכלל לא קיימים, ולשירות המטאורולוגי חסרים תקציבי חיזוי
בתחילת השבוע הורה ראש ממשלת ספרד לשלוח עוד 5,000 חיילים ו־5,000 שוטרים לאזור ולנסיה, אשר הוכה בשבוע שעבר בשיטפונות קטלניים והרסניים ומתמודד כעת עם הרס רב, הרוגים, נעדרים ומעשי ביזה. לכ־200 קורבנות אותו סיוע כבר לא יעזור – רבים מהם עדיין קבורים תחת ההריסות או במרתפים מלאי מים. מניין הקורבנות עוד צפוי לעלות, והנזק הכלכלי – להרקיע לשחקים. ערים שלמות במחוז כוסו בבוץ, גשרים ותשתיות נהרסו, ויישובים שלמים נותרו ללא מזון, מים או חשמל.
ההצפות במזרח ספרד כבר מוכרזות כאסון הקטלני ביותר בהיסטוריה המודרנית של המדינה, והן טעימה מקדימה לסערות הקיצוניות שהאזור צפוי להן ככל שכדור הארץ ימשיך להתחמם, כך אמרו השבוע מדעני אקלים.
מכיוון שאוויר חם יותר מחזיק יותר לחות, הסבירות לממטרים קשים עולה עם כל גרם נוסף של פחמן דו־חמצני שבני האדם דוחפים לאטמוספרה על ידי שריפת פחם, נפט וגז לאנרגיה. במילים אחרות, ההתחממות הגלובלית הופכת סערות לעוצמתיות, ממושכות והרסניות יותר – וכך ספגו אזורים שלמים בוולנסיה ביום שלישי שעבר ממטרים של שנה שלמה בשמונה שעות בלבד. לפי הערכת קבוצת מדענים בינלאומית בשם World Weather Attribution, בשל שינויי האקלים כמות הגשם היתה עוצמתית יותר ב־12%, והסיכוי לאירוע אקלים חמור כל כך גדלה פי שניים.
מקבלי החלטות בספרד זלזלו בגורמי הסיכון שהובילו לאסון, גורמי המקצוע כשלו בזמן אמת, והזעם הציבורי כעת עולה על גדותיו. הרשויות המקומיות מתמודדות עם ביקורת על מהירות התגובה ועל היעדר אזהרות לקראת ההצפה. ראש הממשלה אמר כי הוא מודע לכך ש"התגובה שניתנת אינה מספיקה" והכיר ב"בעיות חמורות ומחסור". אולם התנצלויות הפוליטיקאים לא מצליחות לחפות על גודל המחדל, והשבוע נאלצו אפילו מלך ספרד פליפה והמלכה לטיסיה להתמודד עם קריאות "רוצחים" וזריקת בוץ לעברם.
"לא נעזוב אתכם לנפשכם", הבטיח ראש ממשלת ספרד השמאלני פדרו סאנצ'ס לתושבי ולנסיה. "אנו נעזור לכם בכל המשאבים של המדינה, ובמידת הצורך, אלו של האיחוד האירופי כדי שתוכלו לעמוד על הרגליים, לבנות מחדש את הבתים שלכם ואת חייכם כמה שיותר מהר. אנחנו נבנה מחדש את הרחובות שלכם, את הגשרים שלכם".
אמפארו אנדרס, בעלת חנות בוולנסיה כבר 40 שנה, אמרה ל־BBC שבשלב מסוים המים בבניין הגיעו לצווארה והיא האמינה שהיא הולכת למות: "אני בחיים, אבל איבדתי הכל, את העסק שלי, את הבית שלי". סוכנות ההגנה האזרחית, בפיקוח הממשל האזורי, הוציאה התראת חירום לטלפונים של תושבי ולנסיה וסביבתה לאחר השעה 20:00 ביום שלישי. תושבי האזור נקראו להישאר בבתים, אולם בשעה 17:00 מי השיטפון כבר עלו במהירות וזרעו הרס, וקווי החירום הוצפו במאות בפניות כשתושבים רבים כבר היו לכודים במכוניותיהם ובתיהם כשההצפה הקלטנית הכתה. אילו היתה ההתראה נשלחת בזמן, היה מתאפשר להציל חיים.
ההתאוששות תיקח זמן
חואן גונזלס, המתגורר בעיירה אלדאיה, הסביר לתקשורת את מה שהיה ידוע לכל: האזור נוטה לשיטפונות. "זה מקומם שהממשלה המקומית שלנו לא עשתה שום דבר בנידון, בידיעה שזה מגיע", מחה. גם התגובה האיטית והלא מתואמת של השלטונות לאחר האסון ספגה ביקורת. כספי החירום והמשאבים הגיעו רק ימים ארוכים לאחר האסון, וגם כוחות הסיוע המדינתיים הגיעו באיחור. אלפי מתנדבים נענו לקריאת ממשלת המחוז לעזור בפינוי פסולת השיטפונות, אולם הרשויות עצמן נראו לא מוכנות והמומות, האספקה אזלה במהירות, והציבור התאמץ למצוא אוטובוסים להסעת מתנדבים.
השירות המטאורולוגי בספרד צפה כמויות משקעים חריגות בוולנסיה, אולם לבסוף הרשויות שם לא נערכו כראוי ולא הכינו את התושבים. ולא מדובר רק במחדל נקודתי או בהתראה שהתפספסה, אלא בכרוניקה של כשלי היערכות. בנובמבר 2023 ממשלת ולנסיה ערכה ארגון מחדש במגזר הציבורי, שבמסגרתו בוטל צוות יחידת החירום של ולנסיה, ששימש כיחידת ניהול מבצעית לתיאום משאבים במקרי חירום. הצוות הוקם לאחר שיטפונות הרסניים בספטמבר 2019, וביטולו אשתקד נועד "לייעל" את המגזר הציבור ולמנוע כפילויות וגופים "לא יעילים".
בימים האחרונים דובר בתקשורת הספרדית גם על מה שהיה יכול להיות בעל השלכות מפתח ולהפחית את עוצמת השיטפונות: סכר שמעולם לא נבנה. העבודה על הסכר בוטלה בהחלטת הרשויות ב־2005, במסגרת התוכנית ההידרולוגית הלאומית. הסכר היה אמור להיות חלק מתוכנית רחבה נגד שיטפונות ב־16 ערים, ובהן כמה מהעיירות שניזוקו ביותר באסון האחרון.
לפי הערכות, ההתאוששות מההרס תארך שבועות וחודשים. הכבישים המהירים של ולנסיה למשל נותרו חסומים או נפתחו באופן חלקי, רבים מהם חנוקים מרכבים שנסחפו בזרם ונערמו זה על זה. פסי הרכבת נפגעו כל כך עד שהשירות לא צפוי להתחדש במשך שבועות, לרבות הרכבת המהירה בין מדריד לוולנסיה.
בישראל עוד אין מסקנות
ספרד לא היטיבה להיערך לאיום השיטפונות ההולך וגובר, והיא אינה המדינה היחידה הלוקה בכך. לפי ארגון Our World in Data, מקרי השיטפונות בעולם ב־1971־2019 גדלו בשיעור של 1,133%, ולפי האו"ם, מספר האנשים בעולם הצפויים להיפגע משיטפונות מדי שנה עד 2030 מוערך ב־132 מיליון.
ומה בנוגע לישראל? גם אם הרשויות בישראל מתורגלות טוב יותר מאשר בספרד בהתמודדות עם זירות אסון, ישראל לא נערכת להתמודדות עם שיטפונות ולא מתכננת את המרחב העירוני באופן שימנע אותם. לפי מחקר חדשני של משרד החקלאות, מאז 1990 חלה ירידה ממוצעת של כ־36% בהיקף השטחים הפתוחים שאליהם יכולים לחלחל מי גשמים בגוש דן, ובחלק מהערים כמעט שלא נותר שטח פנוי. המשמעות: שיטפונות שנחשבו סטנדרטיים עשויים להוביל לנזקים כבדים ברכוש ואף לסכן חיים.
לאחר שב־2021 פורסם דו"ח מבקר חמור בנושא היערכות לסיכוני שיטפונות, כונסה ועדת מנכ"לים שהיתה אמורה להציג תוכנית לפני שנתיים. אולם עד היום אותה ועדה לא הגישה את מסקנותיה ולא קידמה תוכנית מקיפה בתחום. למשרד החקלאות, למשל, נדרשת תוספת תקציב של 7.5 מיליארד שקל כדי לממש פרויקטים הכרחיים בנושא זה, וזהו רק סכום ראשוני. גם גורם מתכלל שייקח אחריות על הטיפול בנושא – טרם נמצא.
בשנים האחרונות היה מצוי בשלבי הקמה מרכז לחיזוי שיטפונות, בשיתוף השירות המטאורולוגי ורשות המים. אלא שהממשלה לא העמידה לכך את התקציבים הנדרשים, ולאחרונה הוחלט בשירות המטאורולוגי כי בכל מקרה האופן המיטבי להפעילו הוא במסגרת שירותיו, כחלק מפעילות השירות עצמו.
1 צפייה בגלריה
עמיר גבעתי, מנהל השירות המטאורולוגי. פותחו כלים להתרעה מפני שיטפונות, אבל אין תקציב למכ"מ ולשדרוג נתוני לוויין
(צילום: טל שחר)
לאחרונה אישרה נציבות שירות המדינה שני תקני חוקרים למודלי חיזוי (סופות, אובך, הצפות) בשירות המטאורולוגי, ובשנה האחרונה פותחו בשירות כלים להתרעה מפני שיטפונות ונוהלי עבודה מול גופי ההצלה בתחום, אולם גם כאן יש בעיה תקציבית: היעדר תקציב לרכישת אמצעים כמו מכ"מ לאזור המדבר שאינו מכוסה היטב באמצעות מכ"מ בית דגן ושדרוג נתוני לוויין לטובת התראות מפני שיטפונות. עלות שני הדברים מיליונים אחדים.
כמו כן בישראל מודלי החיזוי אינם מספיקים, שכן המידע צריך להגיע בזמן אמת לרשויות ולאזרחים. בעוד במדינות האיחוד האירופי הרשויות משגרות בעת סכנה הודעות מתפרצות לטלפונים הסלולריים, בישראל זה עדיין לא אפשרי. פיקוד העורף אכן יכול לשלוח הודעות כאלה, אולם אין נוהל הפעלה מסודר של המשטרה ופיקוד העורף למשלוח הודעות בעקבות התרעות של השירות המטאורולוגי.
