מס הפחמן אושר בוועדת הכספים, הנטל הכספי יפול בעיקר על האזרחים
מס הפחמן אושר בוועדת הכספים, הנטל הכספי יפול בעיקר על האזרחים
המס שמייקר את מחירי הדלקים שאינם לתחבורה באופן הדרגתי עד 2030 יעבור לאישור הכנסת, וצפוי להיכנס לתוקף ב-2025. לפי הערכות, עד סוף העשור החשמל יתייקר בכ-5%, והמים - בכ-1%. המס יכניס למדינה כ-2 מיליארד שקל בשנה, והתעשיינים יקבלו החזרים כמעט על כולו
ועדת הכספים של הכנסת אישרה הבוקר (ד׳) את צו מס הפחמן - אשר ייקר את מחירי הדלקים שאינם לתחבורה, באופן מדורג עד שנת 2030. בשל הפגרה, הצו, שייכנס לתוקף בתחילת שנת 2025, נדרש גם באישור מליאת הכנסת בטווח השבועיים הקרובים. לאחר מכן, הוא יכנס לתוקפו וייקר את מחירי החשמל, מים ומס הבישול לאורך השנים הבאות. בסך הכל, צפוי להתייקר מחיר החשמל לצרכנים ב-5% בשנת 2030, לאחר עלייה של 1% בתעריף מדי שנה. מחירי המים צפויים להתייקר באחוז בסך הכל עד סוף העשור, וגם מחירי גז הבישול, המתבסס על דלק מזהם ומזיק במיוחד, יעלו.
מי שהצליחו לגדר היטב את ההשפעה עליהם, הם התעשיינים. בשנים הקרובות, הם יזכו להחזרים כמעט על מלוא שיעור המס, לפי שנת יחוס שתקבע בשיח בינם ובין משרד האוצר. ההחזרים יכולים גם להגיע לשיעור גבוה יותר מזה ששילמו בפועל, אילו צריכת האנרגיה שלהם פחותה מזו שנרשמה בשנה שתסוכם. בדיון שהתקיים הבוקר, אמר יו״ר הוועדה, משה גפני: ״אני רוצה להודות להתאחדות התעשיינים שהיו שותפים להסכם הזה, שעוגן בתוך התקנות. לא הייתי מביא אותו להצבעה בלי שהיה ההסכם הזה״. נציג התאחדות התעשיינים השיב: ״אני רוצה לומר לכם תודה על עבודה פרלמנטרית מדהימה. ולאנשים רציניים במשרדי האוצר והגנת הסביבה״.
ממשלת נתניהו הסירה מהפרק עם מינויה את מס הפחמן עליו שקדה ממשלת לפיד-בנט, אולם בשל העלויות הכבדות של מלחמת ״חרבות ברזל״, הוחלט לפעול להעברתו. עבור קופת המדינה, מדובר בהכנסות של כ-2.5 מיליארד שקל בסוף העשור. ההליך בוועדת הכספים נמשך חודשים ארוכים, לאחר שגפני דחה את הדיונים בנושא בשל דרישותיו ממשרד האוצר באשר למימון מוסדות החינוך החרדיים. כעת הושלם התהליך, גם לאחר סיכומים בין משרד האוצר והתאחדות התעשיינים.
התקנות שאושרו היום מסדירות את כניסתו הצפויה לתוקף של החוק בחודש ינואר הקרוב. האישור נוגע ל-4 צווים, שניים מעלים את המיסוי על דלקים מזהמים בגובה הפחמן בהדרגה במשך -6 שנים, כאשר המדרגה הסופית תכנס לתוקף ב-2030, וכן את חובת משרד האוצר לפרסם את מתווה המענקים לתעשייה עד חודש דצמבר, על מנת שהצו יכנס לתוקף. צו נוסף מעגן פטור למתקני התפלה על הגז שמשמש אותם לצורך הליך התפלת המים, וכן צו פטור ממע"מ למענקים הניתנים במסגרת המיסוי לתעשייה.
מס פחמן מונהג במדינות ברחבי העולם, ועמד גם בבסיס המלצות ה-OECD לישראל. העיקרון שבבסיסו הוא ייקור מחירי הדלקים המזהמים והפנמת הנזק הסביבתי והבריאותי לו הם גורמים במחירם, באופן שידחוף את השוק לעבור לאנרגיה מתחדשת ונקייה. למרות שכלכלנים ואנשי מקצוע מתחו ביקורת על המתווה שרקם משרד האוצר כעת, אשר בין היתר גם מעניק מימון לתשתיות גז מזהמות ולא מתנה את המענקים לתעשייה בהתייעלות אנרגטית אשר תדחוף אותם בוודאות לצמצום הזיהום, הם סבורים כי ייקור הדלקים המזהמים אכן יוביל להתייעלות במשק האנרגיה ולהעדפה של פרוייקטי אנרגיה מתחדשת לייצור חשמל.
אלו, אגב כך, זולים כיום משימוש בגז מזהם וחלופות אחרות. רק לאחרונה, הכריזה ועדת המכרזים הבין משרדית באגף החשב הכללי כי חברת EDF Renewables תקים באשלים מתקן סולרי שייצר חשמל במחיר הנמוך ביותר בהיסטוריה של ישראל - פחות מ-7 אגורות לקוט״ש - נמוך יותר מחצי מהמחיר הממוצע במשק החשמל לקוט״ש.
מתווה המיסוי ייקר את הדלקים בהדרגה, אולם הגז הטבעי, עליו ישראל מסתמכת באופן ניכר וצפויה להסתמך בעשורים הרבים הבאים - יתייקר רק בשיעור חלקי בהשוואה לתכולת גזי החממה שלו. הגז ממוסה כיום ב-19 שקל לטונה. שיעור זה יעלה ל-33 שקלים ב-2025 ו-192 שקלים ב-2030. הבלו ומס הקנייה על גז בישול, שמסתכמים כיום ב–134 שקל לטונה, יעלו ל–176 שקל ב–2025 ויזנקו ל–658 שקל ב-2030. הדלקים המשמשים את התעשייה כאמור יתייקרו גם הם, אולם התעשיינים יקבלו בשנה הבאה החזרים (״מענקי הסתגלות״) של כ-98% על המס, בשיעור שיפחת באופן מדורג מדי שנה. כך למשל, מס הקנייה על התזקיק מזוט 1%, כיום 17 שקל לטונה, ואילו ב–2025 הוא יסתכם ב–92 שקל לטונה ויעלה ל–915 שקל ב–2030. הבלו על פטקוק, שמשמש בעיקר לייצור מלט, כיום על51 שקל לטונה, וצפוי לעלות ל–110 שקל ב–2025, ולזנק ל–783 שקל לטונה ב–2030. המפעל העיקרי המשתמש בפטקוק הוא מפעל המלט נשר של איש העסקים לן בלווטניק, אולם בשנה הבאה יקבל המפעל פטור מלא מתשלום המס, אשר יפחת באופן מדורג בשנים הבאות.
לדברי איתן פרנס, מנכ״ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, ״לראשונה מדינת ישראל מכירה רשמית ומעשית בנזקים של ייצור החשמל בשריפת הדלקים וכך מתקנת עיוות היסטורי שפגע בהתקדמות ענף האנרגיה המתחדשת בישראל. מדובר בציון דרך חשוב לכלכלה הישראלית שישפר את מימד התחרותיות מול השווקים הגלובליים שממוקדים בהתמודדות עם משבר האקלים והשלכותיו וגם יאיץ עסקאות חשמל ירוק בישראל״.
