חוק ההסדריםרווחה: מעבר לשיטת מאצ'ינג דיפרנציאלית
חוק ההסדרים
רווחה: מעבר לשיטת מאצ'ינג דיפרנציאלית
אחרי הזנחה של שנים מבקשים במשרד האוצר להגדיל את ההשתתפות בשירותי הרווחה של רשויות חזקות ולהקטין את זו של רשויות חלשות
הבשורה הגדולה בנושאים החברתיים בחוק ההסדרים היא הכוונה לשנות את שיטת המאצ'ינג - מימון תואם - בתקציבי הרווחה ולעבור למאצ'ינג דיפרנציאלי. במשך עשורים השיטה הקיימת שדורשת מכל הרשויות המקומיות מימון תואם בגודל זהה של 25% בתקציבי רווחה היא מהגורמים העיקריים לעיוותים תקציביים בישראל.
התוצאה שלה היא שרשויות חלשות מוותרות על חלק גדול מהשירותים החברתיים כי אין באפשרותן לתקצב את החלק הנדרש מהן, ורשויות חזקות מקבלות גם את התקציבים שיועדו לחלשים. נוצר מצב אבסורדי שתקציב הרווחה הממוצע לתושב המטופל ברשויות המקומיות מהאשכולות החברתיים־כלכליים החזקים 10-7 עומד על 5,110 שקל בשנה והוא גבוה בכ־67% לעומת האשכולות החלשים 4-1 שהתקציב הממוצע בהם הוא 3,056 שקל בשנה.
אחרי הזנחה של שנים מבקשים במשרד האוצר להגדיל את ההשתתפות בשירותי הרווחה של רשויות חזקות ולהקטין את זו של רשויות חלשות. האוצר לא מפרט את שיטת המאצ'ינג החדשה אבל מתרשים שצורף למצגת ששחרר, עולה שהכוונה היא שההוצאה למטופל רווחה באשכולות הנמוכים תעלה בכ־10% ובאשכולות הגבוהים תרד ב־20%-10%. אם זה יקרה, זו תהיה בשורה גדולה, בהנחה שפורום ה־15 של הערים הגדולות והחזקות לא יצליח לטרפד את המהלך.
