בלעדיהאוצר תובע 2 מיליארד שקל מקרנות המורים
בלעדי
האוצר תובע 2 מיליארד שקל מקרנות המורים
משרד האוצר טוען כי קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים “התעשרו שלא כדין“ - ותובע מהן כספים שצברו במשך עשרות שנים. הסתדרות המורים: “לא ניתן יד לפגיעה בעובדים ובגמלאים“
משרד האוצר מצטרף למאבק על הקופה השמנה של קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים - ותובע מהן סכום של כ־2 מיליארד שקל. זאת, בתגובה לבקשת הקרנות מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב להתיר להן לחלק לעמיתים וליורשיהם רווחים בסכום הנתבע.
בתביעה שהוגשה נגד הקרנות נטען כי "במעשיהן ומחדליהן התעשרו הנתבעות שלא כדין על חשבונם של המדינה והציבור, ואת ההתעשרות הזאת חייבות הנתבעות להשיב לקופת הציבור".
שתי הקרנות הנתבעות של הסתדרות המורים - הקרויות קרנות השתלמות למורים ולגננות וקרנות השתלמות למורים תיכוניים, מורי סמינרים ומפקחים - צברו בקופותיהן בתקופה שבין 1955 ל־2011 עודפים בסכום של כ־3 מיליארד שקל. הקרנות הסבירו כי העודף הכספי בקופות נוצר כתוצאה מכך שעד ל־2011 הן הבטיחו לעמיתיהן תשואה שנתית קבועה של 4%, אבל התשואה בפועל היתה גבוהה יותר.
לפיכך, הקרנות החליטו לחלק למבוטחים וליורשים שלהם סכום של 2 מיליארד שקל, ולהשאיר בקופותיהן מיליארד שקל כמעין "כרית ביטחון". כך, כל אחד מבין 165 אלף העמיתים שהחלו לחסוך בקרנות עד 2011 או יורשיהם היו אמורים לקבל סכום של 12 אלף שקל. ואולם, מאחר שהתקנון אינו מאפשר חלוקה כזאת, הקרנות פנו ב־2020 לבית המשפט המחוזי בלוד באמצעות משרדי עורכי הדין ארנון שגב ואשר חלד (היום חלק ממשרד ש. הורוביץ) - ובית המשפט העביר את בקשתן לחלק את הכספים להמשך דיון בבית הדין לעבודה בתל אביב.
אלא שלפני כמה שבועות הגיש משרד האוצר תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, ובה נטען כי יש סיבה אחרת לגמרי להיווצרות החריגה של הרווחים בקרנות: לפי חוק הגמלאות ותקנון הקרנות, הן חייבות להעביר למדינה בשנת ההשתלמות תשלום עבור קניית ותק פנסיה למורים הנמצאים בפנסיה תקציבית, אך הקרנות חדלו לעשות זאת מ־1990. התביעה של משרד האוצר הוגשה באמצעות עורכות הדין תמר שריאל, אסנת דפנה וענבל טואף מפרקליטות המדינה ופרקליטות מחוז תל אביב.
המדינה: הציבור לא צריך לשלם על מחדלי המדינה
לטענת המדינה, שווי הסכומים שלא הועברו, כולל הריבית עליהם, מגיע ל־2.7 מיליארד שקל - כשמתוכם היא תובעת 2 מיליארד שקל כסכום שהקרנות הסכימו לחלק לעמיתיהן, ובכך הקרנות הבהירו שהסכום אינו חיוני ליציבות האקטוארית שלהן. לחלופין, אם בית המשפט יחליט להתייחס רק למורים שפרשו בשבע השנים האחרונות, המדינה דורשת סכום של 1.7 מיליארד שקל - מתוכם 600 מיליון שקל באופן מיידי ועוד 1.1 מיליארד שקל עבור מורים פעילים שישולמו עד לפרישתם. לפי המדינה, הצעד שנוקטות הקרנות מהווה "עשיית עושר ולא במשפט...בסירובן להשיב את הכספים, הנתבעות נוהגת בחוסר הוגנות, חוסר יושר וחוסר תום לב".
המדינה אינה חולקת על כך שיש הסכם מ־1990 בין בכירים במשרדי האוצר והחינוך על הפסקת העברת התשלומים מקרנות הגמלאות לאוצר עבור זכויות הפנסיה - במטרה לכסות את הגירעונות הקשים שהיו אז לקרנות. עם זאת, המדינה טוענת כי להסכם לא היה כל תוקף בלי שינוי בחוק הגמלאות, שלא נעשה, וכי ההסכם אינו יכול לשנות חוק והוא בגדר חריגה מסמכות, אשר האינטרס הציבורי מחייב את תיקונה.
עוד טוענת המדינה כי גם אם תתקבל הטענה שההסכם תקף הרי שהוא נועד לסייע לקרנות בעת גירעונות, וברור שהוא היה צריך להיפסק כשהקרנות יצאו מהם. ואולם, הקרנות המשיכו לא לשלם למדינה - וזה מה שאפשר את הרווחים הגדולים שלהן. המדינה מכירה בכך שהעובדה שחיכתה 32 שנה כדי לדרוש את השבת הכספים היא מחדל, אך לדבריה "המדינה היא נאמן הציבור, שבכל מקרה אינו צריך להיפגע משום מחדלה של המדינה". את המחדל מחמירה העובדה שהמדינה מחזיקה ב־50% מהשליטה באחת מקרנות ההשתלמות וב־37.5% מהשנייה.
גם ארגון המורים רוצה נתח מהכספים
התביעה הנוכחית מצטרפת לשלוש תביעות שכבר הוגשו במסגרת המלחמה שמתנהלת על המטמון שהתגלה בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. בתביעה אחרת שהוגשה בפברואר 2021, דורשים ארבעה מעמיתי הקרנות לחלק את כל הכספים העודפים שהצטברו בקרנות - בסכום של כ־3 מיליארד שקל - ולא להסתפק רק ב־2 מיליארד השקלים. התביעה הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הקרנות, באמצעות עוה"ד רן שפרינצק, אריק ברנאייזן והדס פרסקי ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' ובשיתוף עו"ד עופר לוי.
בתביעה נוספת שהוגשה בנובמבר 2021 לאותו בית הדין, באמצעות עוה”ד בעז בן צור וליאור כץ, דורשת קרן ההשתלמות של ארגון המורים העל־יסודיים, המנוהלת על ידי חברת עגור, כי המדינה וקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים יעבירו לה חלק מהכסף שהצטבר בקרנות. בארגון המורים טוענים כי ההסדר שלפיו הקרנות יהיו פטורות מרכישת זכויות עבור שנות ההשתלמות של מורים בפנסיה תקציבית הפלה אותן בסכומי עתק, משום ש־80% מהמורים שחוסכים אצלה היו מראש בפנסיה צוברת. עם זאת, הקרן של ארגון המורים לא פירטה מהו הסכום שהיא דורשת.
מהסתדרות המורים נמסר כי היא צורפה לתביעה ו"לא תיתן יד לפגיעה בזכויות עובדי ההוראה והגמלאים".