דעהאיסור הפלות בארצות הברית: תמרור אזהרה גם לחברה הישראלית
דעה
איסור הפלות בארצות הברית: תמרור אזהרה גם לחברה הישראלית
החלטה של בית המשפט העליון האמריקאי לאפשר לכל מדינה לאסור על הפלות עלולה להשפיע גם על רפורמת הוועדות להפסקת היריון בישראל. כמו כן עלולה להיגרם נסיגה בתחומים אחרים של זכויות הפרט
הדלפת טיוטת בית המשפט העליון בארצות הברית, החושפת רוב לביטול פסיקת "רו נגד וייד" היא רגע מכונן. הפסיקה מ-1973 כוננה את הזכות החוקתית בארצות הברית להפיל, תוך שהכירה בזכות האישה על גופה במסגרת חירויותיה. משמעות ההחלטה היא שהמדינות בארצות הברית יצטרכו להחליט בעצמן אם להתיר בחוק הפלות או לא.
לפי מכון המחקר גוטמאכר, התומך בזכות להפלות, 26 מדינות צפויות לאסור בחוק הפלות אם פסיקת "רו נגד וייד" תבוטל. בחלקן כבר קיימת חקיקה בנושא, והיא תיכנס לתוקף מיד עם ביטול הפסיקה ביוני הקרוב. במקרה שלא יחול שינוי מהותי בטיוטת הפסיקה והיא תאושר, נשים שירצו להפיל באופן חוקי ובמרפאה ראויה ייאלצו לנסוע למדינות המאשרות לבצע הפלה, או שייאלצו לפנות למרפאות לא מוסדרות תוך סיכון חייהן.
מניעה בחוק מנשים לקבל החלטות ביחס לגופן פוגעת במידת השליטה שלהן על חייהן. הפסיקה עלולה לגרום גם לנסיגה בתחומי זכויות פרט אחרות. הזכות לשוויון, כבוד האדם וחירותו, הזכות לפרטיות וזכויותיהן של קבוצות המיעוט – כל אלו עלולים להיפגע.
ישראל, "המדינה ה-51" של ארצות הברית, עלולה להיות מושפעת מרוח הפסיקה. בישראל אושר ב-1978 חוק המתיר לנשים לבצע הפלה, תוך הטלת סייגים הכוללים חובת התייצבות בפני ועדה לשם אישורה. האישור ניתן בהתקיים אחת מארבע עילות: גיל האישה (מתחת לגיל 18 ומעל גיל 40), אונס גילוי עריות או היריון מחוץ לנישואים, חשש למום לוולד וסיכון חיי האישה, בריאותה הגופנית או הנפשית. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בישראל פועלות 38-36 ועדות להפסקת היריון בבתי חולים ממשלתיים ופרטיים. חלקן פועלות במידה מצומצמת, והן אינן פרוסות באופן שווה ברחבי הארץ. בעקבות זאת 64% מהנשים נאלצו לפנות לוועדות במחוזות שאינם באזור מגוריהן.
נכון לשנת 2019, הוגשו 18,816 בקשות לוועדות להפסקת היריון, 99% מהבקשות אושרו ו-17,355 הפסקות היריון בוצעו. רוב הפונות לוועדות הן נשים נשואות ולמעלה ממחצית האישורים ניתנו לפי העילה של היריון מחוץ לנישואים. חלק מרכזי אחר של הבקשות אושר על בסיס העילה של תחלואה נפשית. מכאן ששתי האפשרויות שעומדות בפני רוב הנשים הנשואות הן חודרניות ועלולות לפגוע בהן במקרה של הליכי גירושים. שיעור הפניות הגבוה ביותר לוועדות הוא של נשים שעלו ממדינות ברית המועצות לשעבר ומאתיופיה. אולם רק בחלק מהמוסדות הרפואיים עברו חברי הוועידה הכשרות להנגשה תרבותית ולא מתקיימת בהן הנגשה לשפות שונות, לרבות אמהרית.
מצוקתה של אישה שחווה היריון לא רצוי מועצמת כאשר היא נדרשת לעבור את אישור הוועדה. נשים ללא ליווי או בעלות גישה מוגבלת למידע ולמשאבים מוצאות את עצמן לבד מול מערכת החוק. לעתים זהו החסם שמונע מהן לפנות מלכתחילה לוועדה. בכך גדל עוד יותר הפער בנושא הנגישות לטיפול רפואי. מי שידה משגת תפנה למערכת הבריאות הפרטית ותימנע מהמעמד החודרני בוועדה. ביטוי לכך הוא העובדה שרוב המרפאות הפרטיות להפסקת היריון ממוקמות באזור תל אביב, כלומר רוב נשות הפריפריה נאלצות לעבור את התהליך מול הוועדה.
בדיון שנערך בכנסת (6.12.2021) התחייב שר הבריאות ניצן הורוביץ לבצע רפורמה בהליך הפסקת ההיריון בישראל. השר הודיע שיעודכנו נוהלי עבודת הוועדה וסמכויותיה, ישונו הטפסים שהאישה נדרשת למלא ותורחב הנגישות של הוועדות.
ביטול הוועדות דורש שינוי בחקיקה ולא ברורה ההיתכנות לשינוי כזה. עם זאת, בינתיים ניתן לעסוק בשינוי המנגנון הבירוקרטי, המסורבל והחודרני של פעילותן. יש להשלים את העבודה על שינוי הנהלים והטפסים, לעדכן את הקריטריונים להפסקת היריון ולהופעה בפני הוועדה, ולקצר את זמן המענה לפונות. יש להרחיב את נגישותן הגאוגרפית של הוועדות ואת זמינות פעילותן. על משרד הבריאות גם להפעיל מנגנון פיקוח ובקרה על עבודתן.
אישור טיוטת הפסיקה של בית המשפט העליון בארצות הברית עלול להשפיע גם על רוח הרפורמה הזו והחקיקה הישראלית. לפיכך הטיוטה מהווה תזכורת לשבריריות החקיקה בסוגיות של כבוד האדם וחירותו. את גלי ההדף של החלטת בית המשפט העליון בארצות הברית נרגיש גם כאן בישראל.
ד"ר יעל פרואקטור היא דירקטורית ב"עבודה שווה" (חל"צ), הפועלת לקידום שוויון מגדרי בשוק העבודה. לשעבר עובדת הרשות לקידום מעמד האישה.
