דעהלהצמיד את שכר השרים והח"כים לביצועים
דעה
להצמיד את שכר השרים והח"כים לביצועים
הבכירים בשירות הציבורי צפויים לעלייה חדה בשכרם כתוצאה מהצמדתו לשכר הממוצע במשק; ואולם אולי הגיע הזמן לחשיבה מחודשת ולהצמידו לביצועים הכלכליים של המדינה - הביצועים שהם אחראים עליהם - כמו במגזר העסקי
סוף השנה מתקרב ואיתו העדכון השנתי הקבוע לשכר הבכירים בשירות הציבורי, ובהם הנשיא, ראש הממשלה, השרים, חברי הכנסת, השופטים וכל הצמודים להם. הוא צפוי להתעדכן במשכורת ינואר 2023 בכ-13.5% כתוצאה מהצמדתו לשכר הממוצע במשק. לפי חוק מיוחד שנחקק בכנסת בשנת 2020, בעיצומה של הקורונה, שכרם של הח"כים ונושאי המשרה הוקפא בשנתיים האחרונות 2020-2021 אך כעת חזר למתכונתו הישנה.
בהקשר זה יהיה מעניין לשאול האם בימינו נכון להמשיך ולהצמיד את שכר חברי הכנסת ושרי הממשלה לשכר הממוצע במשק או אולי הגיע הזמן לחשיבה חדשה – להצמיד את שכרם של הנ"ל לביצועיה הכלכליים של המדינה? אחרי הכל, הם אלה שאחראים, במידה רבה, על ביצועיה.
במדינות מערביות כמו ארה"ב ואנגליה נקבע שכרם של הבכירים במגזר הציבורי על ידי ועדות מיוחדות הממונות על הנושא, אך ככל שידוע לנו השכר אינו מוצמד אוטומטית לעליית שכר ממוצע במשק. יחד עם זאת, כנראה שגם במדינות אלה השכר אינו קשור בהכרח לביצועים כלכליים של המדינה.
הרעיון בשינוי שיטת השכר הוא פשוט ומבוסס על התפיסה של "תגמול מבוסס ביצועים" שמקובל לגבי מנהלים בכירים רבים בסקטור העסקי – גם בחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה וגם בחברות פרטיות. מודל זה יוחל, בשלב ראשון, על ראש הממשלה, שרי הממשלה וחברי הכנסת שתפקידם הוא להביא, בין היתר, לשיפור מתמיד במצבה הכלכלי של המדינה לטובת כל אזרחיה. לכן, שכרם יוצמד למדדי/י ביצוע של המדינה. מדובר במדדים המצביעים על תוצאה ולא על מאמץ או עצם מילוי התפקיד, על זה הם ימשיכו לקבל את השכר הרגיל והתנאים הנלווים המפנקים להם הם זכאים.
המדדים העיקריים שיכולים להיות רלוונטיים הם התל"ג של המדינה, דירוג האשראי של ישראל, שיעור האבטלה במשק וכיוצא באלה - מדדים המעידים על שיפור או הרעה במצבה הכלכלי של המדינה ומכך מצבם הכלכלי של אזרחיה. כך, יוצמד אחת לשנה שכרם, או לפחות חלק משכרם, של הנבחרים למדדים אלה. בשנים של שיפור בביצועים שכרם יעלה ובשנים של ביצועים פחות טובים הוא יירד. עד היכן יכול לרדת? אל דאגה, איננו מציעים להשאיר את הנ"ל חסרי יכולת השתכרות. ניתן, לדוגמה, לקבוע כי השכר הקיים כיום הוא הבסיס. כל עליה ממנו תהיה צמודה למדדים, וירידה, אם תהיה, תחול לכל היותר עד לשכר הנוכחי.
רק כך יש סיכוי שאלה שבאמת אמורים "לעבוד בשבילנו", נבחרי הציבור, יהיו הרבה יותר עירניים וממוקדים בשיפור המצב הכלכלי של אזרחי המדינה.
מה הסיכויים שהבכירים יסכימו למודל זה? שאלה טובה. הגיע הזמן להתחיל לאתגר אותם בנדון.
אבי ניר הוא מייסד ומנכ"ל Compvision – חברת ייעוץ המתמחה בתחומי השכר והתגמול
