חשש: הסכם השכר של הפסיכולוגים יוקפא ביום שייכנס לתוקף
חשש: הסכם השכר של הפסיכולוגים יוקפא ביום שייכנס לתוקף
הסכם השכר של הפסיכולוגים ייכנס לתוקף ב־1 בינואר – היום שבו צפויה להתחיל הקפאת השכר במגזר הציבורי. האוצר: אין כוונה להחריג את הפסיכולוגים מההקפאה. ובינתיים חוקרים מזהירים: 1 מכל 3 ישראלים בסיכון לפוסט־טראומה
הסכם השכר של הפסיכולוגים בשירות הציבורי שבו הם תלו תקוות רבות עלול להיות מוקפא ביום שבו ייכנס לתוקף – 1 בינואר 2025. זאת אם תוחל בשנה הבאה הקפאת העלאות שכר כללית במגזר הציבורי. כך עולה מתשובת האוצר לפניית כלכליסט. אם אכן יוקפא ההסכם, הדבר צפוי להביא לפגיעה קשה בניסיונות לגייס כוח אדם לטיפול במאות אלפי נפגעי הנפש כתוצאה מהמלחמה.
באוגוסט הזדרז האוצר להודיע על רפורמה בשכר הפסיכולוגים בשירות הציבורי, אף על פי שההסכם הקיבוצי לא נחתם עד היום. ההסכם החדש ייכנס לתוקפו ב־1 בינואר ואמור לקדם באופן משמעותי את מעמדם של כ־5,000 פסיכולוגים בשירות הציבורי, לרבות במשרדי הממשלה, רשויות מקומיות, בתי חולים וקופות החולים.
על פי ההסכם, שכר של פסיכולוג מומחה יעלה בכ־40% בממוצע ביחס לשכרו כיום. בנוסף לשכר יסוד החל מ־2026 ואילך, עובד יהיה זכאי לתוספת ותק בשיעור של 1.5% מדי שנה עד לתקרה של 25 שנות ותק. מנהלים יקבלו תוספת שגודלה ינוע בין 5% ל־25% משכר היסוד, בהתאם להיררכיה הניהולית. כן תוענק תוספת אחריות מקצועית של בין 500 ל–800 שקל למשרה מלאה.
אלא שהאוצר מתכנן הקפאת שכר במגזר הציבורי ב־2025. בטיוטת התוכנית הכלכלית נאמר ש"הממשלה מחליטה להנחות את הממונה על השכר להמשיך בהידברות המתקיימת עם ההסתדרות בדבר צעדים לצמצום ולריסון הוצאות השכר במגזר הציבורי, לרבות באופן של דחיית מועד הזכאות להעלאה בשכר בהיקף כולל של לפחות 3ה מיליארד שקל".
כלכליסט פנה לאוצר בשאלה: "האם יש כוונה להחריג את ההסכם עם הפסיכולוגים שאמור להיכנס לתוקף ב־1 בינואר מהקפאת השכר המתוכננת בשירות הציבורי? אם לא, האם משמעות הדבר שהעלאות השכר יידחו בשנה לפחות?".
וכך הגיב האוצר: "ההסכם המתגבש עתיד להיכנס לתוקף בינואר, אין כוונה להחריג את הפסיכולוגים מהמהלכים בעניין שכר העובדים". כלומר, האוצר מציג כהישג וכשיפור הסכם שכלל לא בטוח שייכנס לתוקף וביצועו עלול להידחות בשנה או שנתיים. הפסיכולוגים מניחים שההקפאה תתייחס רק להעלאות בהסכם הקיבוצי הכללי ולא תחול על ההסכם שלהם. אלא שכלל לא ברור שזה אכן המצב.
בינתיים בישיבה של ועדת הבריאות של הכנסת שנערכה שלשום המשיכה להצטייר תמונה קשה ביותר של מצב בריאות הנפש. ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות גלעד בודנהיימר העריך שבשנה הקרובה יתווספו כ־300 אלף מטופלים ברמה זו או אחרת – בגלל המלחמה. מול צונאמי המטופלים הזה קלטו קופות החולים רק 350 פסיכולוגים חדשים שהם שווי ערך ל־350 אלף שעות טיפול בשנה, כלומר רק חלק מזערי מהביקוש.
קליטת הפסיכולוגים החדשים תתבצע באמצעות מבחני תמיכה שבהם יחולקו כ־330 מיליון שקל לשנת 2024 ו־610 מיליון שקל ל־2025. ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) ציינה כי מבחני התמיכה הם שנתיים וחד־פעמיים ולא מתאימים לתקצוב ושימור כוח האדם המקצועי בקופות החולים.
על פי מחקר שערכו חוקרים באוניברסיטת קולומביה והאוניברסיטה העברית, 3.4 מיליון איש בישראל נמצאים בסיכון לפוסט־טראומה, כלומר אחד מכל שלושה ו־520 אלף (1:20) יסבלו ממנהכלומר יחס של אחד לשלושה ו־520 אלף בסך הכל? אבל גם כתוב בסוגריים 1:20. לא הכי ברור כאן. אבל התחזית מתייחסת רק למלחמה בדרום ולא למלחמה בצפון ועם איראן והיא טרם עודכנה.
סקר שערכה התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית באפריל גילה ששני שלישים מהפסיכולוגים בשירות הציבורי מדווחים על זמן המתנה של יותר מחצי שנה. סקר שערכה נט"ל אולי כדאי לכתוב: עמותת נט"ל ־ נפגעי טראומה על רקע לאומילרגל שנה למלחמה מצביע על 78% מהישראלים שמדווחים על תחושת עצבות גבוהה, 67% מהמשיבים מדווחים על תחושות חוסר תקווה. 26% מהציבור היו בטיפול נפשי בשנה האחרונה.
