דעהמדוע קרעי מגן על הקריקטורה המבחילה של אסתר חיות
דעה
מדוע קרעי מגן על הקריקטורה המבחילה של אסתר חיות
ב"שביעי" פרסמו קריקטורה של נשיאת העליון בדימוס, שנראה כי שייכת לתקופות אפלות בתולדות העם היהודי; שר התקשורת מיהר להגן על פרסום הקריקטורה בשם "חופש הדיבור" - אבל מדובר ברפש מזוקק שהוא חלק מהניסיון להכפיש ולמוטט את מערכת המשפט
שר התקשורת שלמה קרעי סבור שהקריקטורה הנוראה שפורסמה בפמפלט החרד"לי "שביעי", בגנותה של נשיאת העליון בדימוס אסתר חיות, זכאית להגנת חופש הביטוי. לא נתאר מה מצויר שם, כמובן שלא נראה אותה, נאמר רק שהיא שייכת במדויק לז'אנר של ה"דר שטירמר" הביטאון הנאצי שהתמחה בקריקטורות אנטישמיות בוטות של היהודי המכוער, המבחיל, המסכן בזיהומו את החברה הגרמנית. בשני המקרים הכוונה זהה: להסית, לעורר בוז וסלידה כלפי הדמות המצוירת.
קרעי אגב מגלה כאן סובלנות מפליגה כלפי חופש הביטוי, כזו שהוא חוסך מהתאגיד ומערוצי 12 ו-13 שאותם הוא מנסה להגביל. כחובב קריקטורות, הוא דווקא סובלני מאוד כלפי ערוץ 14 שאותו הוא מבקש לחזק.
הפרשה מהדהדת שתי תובנות שעלו בריאיון עם פרופ' משה צימרמן, מומחה לגרמניה, שפורסם ב"הארץ". הראשונה, בדבר החובה ללמוד מההיסטוריה. מי שנותן לגיטימציה לקריקטורה של "שביעי" מגבה בעקיפין את התעמולה הארסית שהופנתה נגד העם היהודי וגם את אימוצה כלפי נשיאת בית המשפט העליון. הקריקטוריסטים בשני העיתונים מציגים את מושא תיעובם על דרך הבלטת תכונה או מעשה שדעת אנוש לא מסוגלת לשאת.
התובנה השנייה היא תיאור הממשלה שקרעי חבר בה כ"קקיסטוקרטיה", מונח שפירושו "שלטון הגרועים ביותר" (קקיסטוס – הגרוע ביותר ביוונית). למשל שלטונם של נירון קיסר, הצאר ניקולאי השני, ארה"ב של מקארתי וטראמפ ועוד. "לו היתה זו תחרות, ממשלת ישראל הנוכחית היתה נלחמת על מקום בראש הטבלה", טוען צימרמן.
הקריקטורה היא רפש מזוקק, בלי קשר לחופש ביטוי או לסמכות משפטית לפסול אותה. אגב, היא יכולה לראות אור רק במדינה ששופטים עליונים כחיות, קודמיה ועמיתיה, מגינים בה בקנאות על חופש הביטוי, גם של מסיתים שמרעילים את המרחב הציבורי ודורשים את הגנת חופש הביטוי.
אבל, לא הכול המשפט, יש גם טעם טוב וניקיון השיח. את אלה איבדנו מזמן ונשאר רק להתווכח האם קריקטורה מהסוג הזה ראויה לחופש ביטוי או חצתה את גבולו. אז גם אם היא חצתה וגם אם לא, מדובר ברעל, מדובר בציור שאילו במקום חיות היו מופיעים בו איזה רב או אפילו פוליטיקאי הארץ הייתה רועשת מקצה עד קצה.
מדובר בקריקטורה שמעידה לאילו תהומות הידרדרנו. מדובר בעוד מיצג שנועד להסית, להכפיש ולמוטט את מערכת המשפט. ולכן הצליח הזבל הזה לחלץ גם מעוכר חופש ביטוי מושבע כקרעי את ההגנה על חופש הביטוי. וגם זה סוג של הישג. מעניין רק מה היה אומר אילו במקום חיות היה מופיע בציור הזה רבו ומורו הרב מאיר מאזוז.
