סגור
דואר ישראל
דואר ישראל (צילום: טל אזולאי)

על רקע תהליך ההפרטה: ההפסד של דואר ישראל העמיק ל-176 מיליון שקל במחצית

ההפסד שרשם דואר ישראל במחצית הראשונה של השנה גדול יותר מההפסד שלו בכל 2021. הכנסות החברה במחצית ירדו ב-8% לסך של 759 מיליון שקל, לעומת 827 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. בימים אלו מתנהל מו"מ בין הנהלת החברה למשרדי האוצר והתקשורת ונציגות העובדים על מתווה תוכנית ההבראה שאושר בדריקטוריון החברה ביוני האחרון

הדואר הפסיד 176 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה, לעומת הפסד של 64 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד ו-175 מיליון שקל בכל 2021 - כך עולה מהדו"חות הכספיים שפרסם היום (ג').
הכנסות החברה במחצית ירדו ב-8% לסך של 759 מיליון שקל, לעומת 827 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. החברה מסבירה את הירידה בקיטון בהכנסות משילוח בינלאומי. ההכנסות הושפעו לרעה גם מהתמשכות הירידה בפעילות המכתבים (פעילות הפסדית שהחברה ממשיכה לספק מכוח הרגולציה), הקשיים בשרשרת האספקה העולמית ומגמת הקיטון במספר החבילות שנכנסו לישראל בהשוואה לשנים קודמות, בין השאר בשל איחוד חבילות ע"י אתרי הסחר.
ה-EBITDA של החברה היה שלילי ועמד על 40 מיליון שקל, ותזרים המזומנים השלילי עמד על 245 מיליון שקל. מכיוון שמצב החברה לא השתפר מהרבעון הקודם, נותר החשש ליכולתה לעמוד בהתחייבויות, ולכן הערת עסק חי מצורפת גם לדו"חות החברה ברבעון השני, לאחר שצורפה לראשונה בדו"חות הרבעון האחרון של 2021. החברה מציינת שבתקופת הדו"ח נרשמו הוצאות מימון חריגות בהשוואה להכנסות המימון בתקופה המקבילה, בשל חשיפה למט"ח.
פרסום דו"חות החברה מגיע בעיצומו של המו"מ בין הנהלת החברה למשרדי האוצר והתקשורת ונציגות העובדים על מתווה תוכנית ההבראה שאושר בדריקטוריון ביוני 2022. תוכנית ההבראה צפויה לכלול פרישה של כ-1,000 עובדים, פחות מכפי שסוכם בתחילת המגעים (כ-1,500 עובדים). הסיבה לכך היא שחבילות הפרישה יקרות גם הן, ולכן הדואר בהנחיית רשות החברות החליט על פרישה מצומצמת יותר.
מעבר לפרישת העובדים, התכנית צפויה לכלול צמצום חלוקת הדואר הבסיסי מפעם ביום לפעם בשבוע, סגירת סניפים רוחבית, קידום תהליכי דיגיטציה ומתן שירותי ביטוח. שינויים אלו מתבססים על ההנחה שיש לצמצם את עלות מתן השירותים הבסיסיים והפחות רווחיים (כמו משלוח מכתבים), והם מתאפשרים בעקבות שינוי הרגולציה בתחום הדואר שהעביר משרד התקשורת בפברואר השנה. כחלק מתוכנית השיקום, הנהלת הדואר שואפת לצמצם את עלויות השכר בחברה ב-30% ואת העלויות הכלליות ב-35%, לצמצם בחצי את משרדי ההנהלה שהחברה שוכרת במודיעין, לצמצם את מספר חברי ההנהלה מ-14 ל-8 חברים ולאחד חטיבות בחברה.
לצד תוכנית ההבראה, ביולי החליטו שרי האוצר והתקשורת יחד עם רשות החברות הממשלתיות כי הפרטת הדואר תיעשה באמצעות מכירה של 100% ממניות החברה למשקיע פרטי, בתוך 16 חודשים מפרסום ההחלטה. המעבר לידיים פרטיות מתבצע לאחר שבשנים 2021-2016 שילמה המדינה לחברה 818 מיליון שקל כדי לכסות את הפסדיה. במסגרת התוכנית יועברו לחברה עוד כ-1.5 מיליארד שקל - 800 מיליון שקל להטבות לעובדים שיפרשו שבתמורה אליהם תקבל המדינה נכסי נדל"ן של הדואר, 400 מיליון שקל לכיסוי ההלוואות שלקחה החברה, ו-200-300 מיליון שקל לעניינים אחרים.
אחת הסוגיות המשמעותיות בתהליך ההפרטה היא השאלה מה יקרה לנכסי הנדל"ן היקרים והרבים של הדואר. רק בפברואר נזף בהנהלה מנכ"ל משרד האוצר, בתפקידו כממלא מקום מנהל רשות החברות, על שמכרה נדל"ן בשווי 300 מיליון שקל ללא אישור כנדרש. בשנת 2018 הוערך שווי הנדל"ן של הדואר בכ-1.2 מיליארד שקל - והסכום כיום כנראה גבוה בהרבה. במסגרת התוכנית צפויים לעבור כאמור נכסים בשווי של כ-600 מיליון שקל למדינה, בתמורה להזרמת הכספים לחברה, אך יש חשיבות רבה שתבוצע הערכת שווי נוספת לנדל"ן החברה לפני שהיא עוברת לידיים פרטיות.