פרשנותהצמיחה השלילית עוד לא מבשרת על מיתון בישראל
פרשנות
הצמיחה השלילית עוד לא מבשרת על מיתון בישראל
אחרי הזינוק חסר התקדים בצמיחה ברבעון האחרון של 2021, הירידה הקלה של 1.6% ברבעון הראשון השנה היא אך טבעית. כשהצריכה הפרטית מזנקת, ההשקעות במשק עולות והאבטלה בשפל, מצב המשק ממשיך להיות מעודד
1. נדירים ביותר המקרים שבהם נתונים רשמיים עלולים לייצר תמונה הפוכה לגמרי מהמציאות שהם מבקשים לשקף. זה קרה אתמול כאשר הלמ"ס דיווחה על "ירידה של 1.6% בתמ"ג ברבעון הראשון של 2022 וירידה של כ־3.2% בתוצר לנפש". פקידי הלמ"ס לא טעו ואכן מדובר בירידה של ממש – "מינוס" בלשון שגורה – ולא בהתמתנות בקצב העלייה. הלכה למעשה, קריאה פשוטה היתה צריכה להדליק נורה אדומה שכן לפי ההגדרה הטכנית, אם ברבעון הבא שוב נראה ירידה בתמ"ג, אז יהיה אפשר להכריז על מיתון שכן זו הטרמינולוגיה הרשמית (שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית). עם זאת, דו”ח החשבונאות הלאומי לרבעון הראשון של השנה לא רק שאינו פסימי, אלא גם לא מפתיע ולא דרמטי. להיפך, הוא מצייר תמונה טובה על משק שממשיך לצמוח. איך כל זה מסתדר? רק כאשר צוללים עמוק אל תוך הנתונים.
ראשית, חשוב לזכור כי מדובר בחישוב שנתי – פרקטיקה שקיימת רק בישראל ובארה"ב – המבקש לתאר את שיעור השינוי הרבעוני אם הוא היה מתקיים בכל ארבעת הרבעונים (בכל השנה). כלומר, אם התוצר ירד בכל הרבעונים של השנה בקצב שנרשם ברבעון הראשון, אז בסוף השנה הוא היה יורד ב־1.6%. כלומר, אין מדובר בחישוב הפשוט שבו לוקחים את הערך הנוכחי, מחלקים אותו בקודם ומחסירים את התוצאה ב־1. לפי החישוב הפשוט (חישוב רבעוני), התמ"ג ירד ברבעון הראשון ב־0.4% בלבד – שיעור זעום.
אך חשוב מכל להיזכר מה בדיוק התרחש ברבעון האחרון של 2021 שבמקרה זה הוא "הרבעון הקודם". ובכן, למי שכבר הספיק לשכוח באותה תקופה נרשמה צמיחה רבעונית חסרת תקדים בהיסטוריה המודרנית של כלכלת ישראל: כ־16%. כלומר, אחרי קפיצה כה חדה, אין להתפלא שהתוצר קצת יורד (בפחות מ־0.5%). במקרה כזה כדאי מאוד גם להסתכל על שיעור השינוי הרבעוני לא רק לעומת הרבעון הקודם, אלא גם לעומת הרבעון המקביל אשתקד, כלומר הרבעון הראשון של 2021. כאן מדובר על שיעור צמיחה עצום וחריג של 9%. ובכן, הזינוק הזה מוסבר בעיקר על ידי פתיחת המשק אחרי הקורונה שכן ברבעון הראשון של 2021 החל תהליך התחסנות האוכלוסייה.
2. זה המקום לערוך השוואה למה שהתרחש בשאר העולם המפותח, שגם הוא קיבל חיסונים באותה תקופה – בתחילת השנה שעברה. ובכן, התוצאה חד־משמעית: שיעור הזינוק של כלכלת ישראל הוא מבין הגבוהים במערב כאשר ההשוואה היא שנתית (רבעון ראשון 2022 לעומת רבעון ראשון 2021). הלכה למעשה, יש רק מדינה אחת לפי הלמ"ס שצמחה מעבר לישראל – פורטוגל – אך היא נפלה חזק הרבה יותר לעומת ישראל ב־2020 (בכ־8% לעומת כ־2% בישראל) והתאוששה הרבה יותר לאט ב־2021 (4.8% לעומת 8.2% בישראל).
הלמ"ס גם ערכה השוואה בין הצמיחה הרבעונית של 2022 לעומת הרבעון הקודם (האחרון של 2021) ויש כמה וכמה מדינות שרשמו אף הן שיעורים שליליים – אם כי בדומה לישראל מדובר בשיעור שלילי מתון מאוד — כגון ארה"ב, שבדיה, איטליה ונורבגיה.
יתרה מזו, מדינות שרשמו שיעורים חיוביים כגון גרמניה, צרפת, ספרד ובלגיה – אלה היו פחות מ־0.5%. והנה נקדות מבט אחרת שגם מביאה לאותה מסקנה: כאשר בוחנים בכמה ירד התמ"ג – ריאלית (בניכוי הפרשי מחירים) ובניכוי עונתיות – ברבעון הראשון של 2022 לעומת רבעון השיא בסוף 2021, התשובה מסכמת את כל האירוע: כ־1.5 מיליארד שקל בלבד. בסך הכל ירד התמ"ג הרבעוני מ־378.4 מיליארד שקל ל־376.9 מיליארד שקל. עבור משק ששווה יותר מ־1.5 טריליון שקל (התמ"ג בסוף 2021), מדובר בירידה זעומה ביותר. כלומר, רמת התוצר של המשק עדיין ברמות שיא וכמעט שלא ירדה.
אסור גם לשכוח את התמונה הגדולה: לפי כלל הארגונים הכלכליים – הישראליים והבינלאומיים – המשק הישראלי צפוי לצמוח בקצב מתון יותר ב־2022, ההערכה הרווחת היא כי זה יהיה סביב 5% (צמיחה שנתית), עדיין שיעור גבוה מאוד בהשוואה בינלאומית ונמוך לעומת הצמיחה הסופר מהירה ב־2021 שעמדה על 8.2%. כלומר, המשק הישראלי יאט והנתונים של 2022 צריכים מתישהו להתחיל לשקף את אותה "האטה" שבמונחים בינלאומיים היא מתונה מאוד (צמיחה של 5% היא מעל הממוצע של העשור האחרון).
3. ההסברים האלו חשובים אך יש שני נתונים שמסלקים לגמרי מהשולחן את התמונה של "משק במיתון": השימושים המקומיים. מדובר על הביקושים של הישראלים בשלושה משתנים קריטיים: הצריכה הפרטית (מנוע מרכזי של המשק), ההשקעות והצריכה הממשלתית. כאשר מסתכלים על הנתון הזה רואים זינוק של 8.5% לעומת הרבעון הקודם. משק במיתון לא מגדיל את הצריכה ואת ההשקעות בכ־9% וזו קביעה חד־משמעית. השיעור הזה התקבל אחרי שלפי נתוני הלמ"ס נרשמה צניחה חדה וחסרת תקדים בהוצאה הציבורית (תקציב המדינה).
כפי שדווח מתחילת השנה על ידי החשב הכללי באוצר, ממשלת ישראל נמצאת בעודף תקציבי חסר תקדים ואחת הסיבות לכך – מעבר להכנסות הגבוהות מאוד המעידות על פעילות כלכלית ערה – היא הירידה החדה בהוצאות הממשלה (ירידה של 7%). אותה ירידה, שהיא במקרה הזה מבורכת, מקטינה את הצמיחה. לצד זאת, הוצאות הביטחון עלו ברבעון הראשון. ומה קרה לצריכה הפרטית – מנוע מרכזי של המשק שרשם ירידה אם כי מזערית ביותר של פחות מ־1%? גם הפעם הסיבה קשורה לירידה החדה שנרשמה ברבעון הראשון, השנה כמו בכמעט כל השנים הקודמות, ברכישת רכבים בגלל ענייני מיסוי (צניחה של יותר מ־18%). מנגד, הצריכה הפרטית השוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת) גדלה בכמעט 6%. ההוצאה על הלבשה והנעלה זינקה ב־11% והדובדבן שבקצפת: הצריכה הפרטית לנפש של מוצרים בני־קיימא (מוצרים יקרים יותר שמראים על החוסן האמיתי של הצריכה הפרטית) זינקה ב־16% למרות הצניחה ברכישת רכבים. זאת, לאחר שרכישת ציוד חשמלי ואחר זינקה בכ־30% לעומת החודש הקודם. כך לא נראה משק במיתון.
ומה קרה להשקעות במשק? גם הן עלו בכ־3% לעומת רבעון השיא של 2021. זאת ועוד, אותה עלייה מובלת בעיקר על ידי זינוק חד בבנייה למגורים (עלייה דו־ספרתית של 13%) ואלו הן בשורות מעולות למשק שמשווע לדירות חדשות והגדלת ההיצעים – הפתרון האמיתי היחיד למשבר הדיור בישראל. הסיבה שההשקעות במשק ירדו בכ־6% - כמה לא מפתיע - היא בעיקר בגלל הירידה ברכישת מכוניות וכלי תחבורה יבשתיים שכן רכישות לליסינג נחשבות כ”השקעה”. מנגד, רכישות ציוד לענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת (ICT) – שנחשבות להשקעה לכל דבר — זינקו ב־16%. שוב, כך לא נראה משק במיתון.
והנה עוד נתון מעניין: היקף השימושים של המשק, כלומר המקורות של המשק המורכבים ממה שמיוצר בארץ (המכונה תוצר מקומי גולמי — תמ"ג) ומהיבוא, גדל בכ־2%. משק במיתון לא מגדיל מקורות (וגם לא שימושים). מה שקרה הוא שההרכב של אותם מקורות השתנה: ברבעון הראשון של 2022 נרשם זינוק חד ביבוא – כמעט 18% – בהובלת יבוא שירותים. הנתון הזה לא מפתיע: כאשר מגבלות הקורונה הוסרו ברוב המדינות בעולם, הישראלים שנהנים מצמיחה חזקה ומהירה יצאו לחו"ל והחלו לבזבז שם במקום בארץ. לכן, לא פלא שהזינוק הגדול ביבוא נרשם בשירותי תיירות. העלייה ביבוא גם מסבירה את היחלשות השקל. היצוא ירד אמנם בכ־3% (רבעוני) אך דווקא יצוא הסחורות – חלק היצוא שמאבד גובה – עלה ברבעון הראשון ב־6% כאשר היצוא התעשייתי, החשוב ביותר, עלה בכמעט 9%. ואם לא די בכך, גם נתוני האבטלה שהתפרסמו במקביל, שיעור שהגיע לשפל של 3% יחד עם שאר מדדי המאקרו שמתפרסמים לאחרונה, רק מחזקים את העובדה שהמשק הישראלי רחוק ממיתון, ותנאי הפתיחה שלו במקרה של האטה עולמית טובים.
