הנגיד והכלכלנית הראשית: שינויי המשטר עלולים ליצור פגיעה קשה בכלכלה
הנגיד והכלכלנית הראשית: שינויי המשטר עלולים ליצור פגיעה קשה בכלכלה
הממשלה מתכנסת לדיון בתקציב המדינה, ושר הכלכלה ניר ברקת שאל האם אזהרות ראשי ההייטק והמשק על פגיעה אפשרית בעקבות ההפיכה המשטרית נכונות; הכלכלנית הראשית שירה גרינברג הביעה חשש מ"כדור שלג"; הנגיד אמיר ירון: "עלולה להיווצר פגיעה קשה מאוד שיהיה קשה לעצור"
"עלול להתחיל כדור שלג בכלכלה ולפגוע בה בצורה קשה", כך אמרה היום (ה') הכלכלנית הראשית של משרד האוצר, שירה גרינברג, בישיבת הממשלה בעניין אישור התקציב לשנים 2024-2023, ובהתייחסה להפיכה המשטרית. זאת בשאלה לשאלת שר הכלכלה ניר ברקת האם האזהרות שראשי ההייטק והכלכלה העלו בפניו על פגיעה אפשרית במשק הישראלי הן נכונות.
נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, השיב לשר ברקת כי "זה עלול להתחיל ביום אחד ולייצר פגיעה קשה מאוד בכלכלה הישראלית שיהיה קשה מאוד לעצור". עם זאת, הנגיד נמנע מהתייחס לצעדי ההפיכה המשטרית בנאומו הרשמי בישיבה. סביר להניח שעשה זאת מתך תפיסתו שהתבטאויות מעין אלו עשויות לגרום לעצבנות בשווקים. ברקת הוסיף שאנשי עסקים הזהירו אותו שאפשר לגרוס את התקציב כי ממילא לא יהיה כסף לממש אותו
ירון התייחס גם למציאות הפיננסית והזהיר מפני הרחבות תקציביות שיחזקו את האינפלציה הוא אמר כי "השווקים מאופיינים בתקופה האחרונה בתנודתיות ניכרת, ולאחרונה אף בפיחות משמעותי בשקל. התפתחויות אלה מחייבות אחריות רבה בניהול מדיניות הממשלה כדי לבסס את אמון השווקים, שבאופיים מתנהגים לפעמים בצורה לא ליניארית. יש להימנע ממדיניות פיסקלית שתרחיב עוד יותר את הביקושים במשק ותגדיל בכך את הלחצים האינפלציוניים באופן שיעכב את חזרת האינפלציה לתחום היעד ויעלה את הריביות במשק".
התקציב הנוכחי מדבר על הוצאה ממשלתית של 485 מיליארד שקל ב-2023, ו-514 מיליארד שקל ב-2024. זאת בזמן שתחזית ההכנסות של בנק ישראל עומדת על 468 מיליארד ל-2023 ו-498 מיליארד שקל לשנת 2024. מספרים אלו משקפים בעיני הנגיד אחריות פיסקלית. ירון ציין בהקשר זה כי "תחזית ההכנסות המרכזית של בנק ישראל לשנתיים הקרובות דומה לזו של משרד האוצר. על פי תחזית זו, אישור תקציב התואם את מסגרות ההוצאה המוצעות יביא לגירעון של קרוב לאחוז תוצר אחד בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024. שיעורי גירעון אלו צפויים להפחית את יחס החוב לתוצר אל מתחת ל-60% כבר בשנים אלו, ויתרמו לחיזוק האיתנות הפיסקלית של מדינת ישראל. יש לקחת בחשבון מספר סיכונים, שאם יתממשו, ההכנסות בפועל יהיו נמוכות יותר מהתחזית כבר בשנתיים הקרובות, ואם לא אז בטווח הבינוני, ולכן הגירעון עלול להיות גבוה יותר".
הנגיד הזהיר כי לא נכון להגדיל את התקציב מעבר לתקציב המוצע או להפחית מסים מעבר למסים שהופחתו עד כה, דבריו של הנגיד מתכתבים עם הדרישות הקואלציוניות של שרי הממשלה שעשויים לדרוש להגדיל את ההוצאה עד לתקרת הגרעון המותרת, מכיוון שהגירעון המותר בחוק הוא גבוה בהרבה מאחוז אחד. על כך הנגיד אמר כי קיימים סיכונים משמעותיים לתחזית ההכנסות, הסיכון הראשון הוא מיתון, לדברי הנגיד "המשק בישראל מצוי ברמת תעסוקה ותוצר שגבוהה מהתוואי הרב שנתי, וקשה לצפות מתי ובאיזה עוצמה תשתנה המגמה, והיתה כבר האטה של היצוא ברבעון האחרון". בנוסף, הוסיף הנגיד סיכון נוסף ואמר כי "חלק גדול מההכנסות ב-2021 ו-2022 הן הכנסות שאינן בהכרח בנות התמדה, והן נובעות ממבצע רווחים כלואים, מעליית מחירי הנדל"ן ועוד.
למרות השמרנות הפיסקלית של הנגיד, יש חריג אחד שבו הוא מצוי במחלוקת עם האוצר, והוא חזר על כך גם הפעם: נושא התשתיות. הנגיד אמר כי "פרויקטי השקעה פיזיים כגון תשתיות תחבורה ובינוי מסגרות חינוך באזורים בהם יש מחסור היו רצויים בתנאים הפיסקליים הנוכחיים. צר לי שאין מספיק תוכניות רב שנתיות שניתן לקדם כבר בשנתיים הקרובות. עדיף לנצל את הגירעון הנמוך יחסית לשם צמצום יחס החוב תוצר, אך במקביל לבנות תוכניתרב שנתית להגדיל הוצאות תומכות צמיחב בתקציב הבא".
הנגיד גם מתח ביקורת על סעיפים מסוימים בהצעת התקציב, וציין כי "התוכנית הכלכלית שהצגנו כוללת בתוכה גם מספר ניכר של הצעות החלטה וחקיקה בתחום הפיננסי. בנק ישראל בראשותי פעל רבות בשנים האחרונות להגביר את התחרות בתחומי הבנקאות והתשלומים, תוך שמירה על חוסנה של המערכת הבנקאית ואמינותו של מערך התשלומים במשק. לצערי הרב חלק מההצעות הכלולות בטיוטת חוק ההסדרים עלולות להשיג בדיוק את המטרה ההפוכה, ועל כך אנהל שיח משותף ופתוח עם שר האוצר".
הברוגז של בן גביר
בתוך כך השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מסרב להגיע לישיבת הממשלה בשל המחלוקת על הגדלת תקציב משרדו ומתן תוספת שכר לשוטרים. השר לביטחון לאומי דרש מהאוצר ליישם את הבטחתו להעלות את שכר השוטרים עד דרגת פקד (כולל) בשיעור של 20%-40%. אחרי שחתמו אמש על הסכם עם משרד הביטחון, באוצר מסרבים למהלך, בין היתר מחשש שהדבר ייצור אווירה ציבורית לפיה "יש כסף בקופה". באוצר הציעו לבן גביר לפרוס את העלאת השכר בהדרגה, אך לפי שעה הוא מסרב ואומר שהוא רוצה לממש את הבטחותיו לשוטרים.
סוגייה נוספת הנמצאת במחלוקת היא דרישתו של בן גביר לתוספת של 14 מיליארד שקל לתקציב משרדו בשנים 2023-2024. משרד האוצר לא מוכן לסכום הזה, בן גביר אמנם מתעקש אבל מאחר שלפי שעה משרדו והמשטרה לא יכולים להפעיל את התוכנית שמיועדת להקמת המשמר הלאומי במלוא היקפה - לא מן הנמנע שיסוכם לבסוף על סכומים נמוכים יותר.
במשרד האוצר חוששים שהיענות למלוא תביעותיו של בן גביר "תעלה על עץ גבוה" את יתר השותפים הקואליציוניים ובהם החרדים: יהדות התורה וש"ס שהתבקשו לצמצם את הדרישות התקציביות עליהן סוכם בהסכמים הקואליציוניים.
