תוספת הרמטכ"ל: הפוליטיקה ניצחה את הכלכלה
תוספת הרמטכ"ל: הפוליטיקה ניצחה את הכלכלה
הרחבת תשלומי "תוספת הרמטכ"ל" לבעלי פנסיות צוברות מנוגדת לכל היגיון כלכלי וכלל לא בטוח שנקבל עוד ביטחון תמורת המיליארדים שנשלם. כך הצליחה מערכת הביטחון לנצל את המצב הפוליטי העדין לטובתה
1
הסדר הפנסיה החדש של צה"ל והגדלת תקופת שירות (הידועה גם בשם "תוספות רמטכ"ל"), שעליהם הסכימו שר האוצר אביגדור ליברמן, ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הביטחון בני גנץ, כבשו את הכותרות. הבעיה עם הכותרות היא שמעטים בלבד מבינים לעומק במה מדובר - איך בכלל מחשבים פנסיה, מה ייחודי כל כך במודל של אנשי הקבע ומדוע ההתקוממות הגדולה סביב הסוגיה. הרי כולנו רוצים לתגמל את האנשים שמקריבים את חייהם למען ביטחון ישראל.
הסוגיה המרכזית בדיון על הפנסיות של צה"ל היא "תוספות רמטכ"ל", שהן תוספות שניתנות לקצבת הפנסיה של גמלאי צה"ל הזכאים להסדר פנסיה תקציבית (אלו שפרשו עד 2004 או שהם היום בני 40 ומעלה). קחו לדוגמה איש קבע ששירת מגיל 21 ועד גיל 46 (25 שנה) ופרש עם שכר 12 אלף שקל. לפי החוק, לצורך חישוב הקצבה, יש להכפיל את מספר שנות השירות ב־2%. במקרה הזה 2% כפול 25 שנה שהם 50%, ואז מגיעים לקצבה של 6,000 שקל בחודש (50% מ־12 אלף שקל). כאשר מכפילים את זה בשנות השירות (12 חודש כפול 25 שנים), המספר מגיע לכ־1.8 מיליון שקל. כאן נכנסת התוספת המיוחדת של הרמטכ"ל, שהחלה את דרכה כתוספת ייחודית שניתנה לבודדים בלבד. לפי הנתונים של צה"ל עצמו, אותה תוספת משולמת כיום לכ־98% מהפורשים מצה"ל. ממוצע התוספת הוא כ־9%, כאשר ההגדלה המקסימלית לגמלאי מגיעה לשיעור של 19%.
נחזור לדוגמה שלנו של איש הקבע ולצורך הפשטות ניתן לו תוספת רמטכ"ל של 10%, כך שחישוב הקצבה תיעשה על בסיס 60% ולא על 50%. במקרה כזה הקצבה החודשית כבר קופצת ל־7,200 שקל ובסוף התהליך הפנסיה כוללת תגיע לכ־2.16 מיליון שקל - תוספת של 360 אלף שקל.
נזכיר שהגדלה זו ייחודית לא רק בהשוואה ליתר גמלאי שירות המדינה בהסדר פנסיה תקציבית, אלא גם בהשוואה לגופי הביטחון האחרים. כלל היועצים המשפטיים, למעט אלו של משרד הביטחון כמובן, סוברים כי חוקיות המנגנון בעייתית. זה שנים שהתוספת הזו נמצאת בדיונים, כאשר מערכת הביטחון מצליחה תמיד "למשוך" זמן. הרי כל עוד הסוגיה לא מוכרעת היא ממשיכה להיות משולמת - לכולם. המשמעת התקציבית: 1.1 מיליארד שקל בשנה. סך תקציב הפנסיות של צה"ל עומד על 8 מיליארד שקל בשנה.
2
מה חדש במודל החדש? קודם כל, הוא מכשיר את השרץ. לנצח. תוספות הרמטכ"ל שפעם היו ייחודיות למקרים מאוד מסוימים, הפכו לתוספת לכל משרת קבע ללא יוצא מן הכלל. למה? ככה!
ייתכן שהשר ליברמן, שמאוד אהב להיות שר הביטחון, התחבר לאנשי הקבע ולפנסיונרים של צה"ל והוא לא רצה לריב איתם. ייתכן שהבין כי אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור (אף על פי שאפשר וחייבים לעשות זאת) וזו מלחמה אינסופית שחייבים לשים לה סוף. אבל יש כאן אלמנט נוסף מפתיע: הצעת משרד הביטחון החדשה מבקשת להכשיר בדיעבד לא רק את המצב הקיים לגבי משרתי קבע בפנסיה תקציבית (מעל גיל 40), אלא גם ליצור הסדר דומה לגבי משרתי קבע בפנסיה צוברת, אלו שמתחת לגיל 40, כך שכולם – ללא יוצא מן הכלל - יזכו לה.
תזכורת: ב־2004 סוכם על מעבר של אנשי קבע בצה"ל מפנסיה תקציבית (פנסיה המשולמת מתקציב המדינה וללא השתתפות המעסיק) למנגנון של פנסיה צוברת (שמקורה צבירה של כסף על ידי העובד בקרן פנסיה עם השתתפות המעסיק). משרד האוצר, משרד הביטחון וצה"ל הגיעו להסכמות, אך מעולם, עד עצם היום הזה, הן לא תורגמו לתקנות או חוק של ממש. במסגרת אותן הסכמות נולדה "פנסיית הגישור", סכום כסף שמשלם מערכת הביטחון לאנשי קבע מגיל פרישתם (44-42) ועד גיל הפרישה "הרשמי במשק" (67 בקרב גברים ו־62 בקרב נשים). במהלך אותן שנים מפריש צה"ל שני סכומים: אחד על פנסיית גישור (בין 42 ל־67) והשני לפנסיה מגיל 67 (לקרן פנסיה רגיל). הנה ההשלכות: במקום 1.1 מיליארד שקל תוספת תקציבית ל"תוספת רמטכ"ל", הסכום עולה ל־1.5 מיליארד שקל. עלות ההחלטה בעשור - 15 מיליארד שקל במחירי 2021 (חבות אקטוארית). זאת עלייה של 16.7% בקצבת הפנסיה לפורש ותוספת ממוצעת של 2,880 שקל לפורש לחודש. מטבע הדברים, התוספת הזו תרחיק את צה"ל מלעמוד בהתחייבות שלקח על עצמו במסגרת הסכם "יעלון־כחלון" שקרס סופית: להגיע לפנסיה חודשית ממוצעת בכל המערכת של 12 אלף שקל, לעומת כ־19 אלף שקל היום.
והנה החלק המפתיע כפי שציינו הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס והממונה על השכר קובי בר נתן, בחוות דעת מנומקת שהוגשה נגד המהלך: "באופן מפתיע, ההצעה של משרד הביטחון מתגמלת ביתר תפקידים עורפיים, ובעיקר תפקידי עתודה, אשר זכאים לקבל 4% הגדלה נוספים, לעומת לוחמים אשר שירתו ברציפות, שיקבלו רק 3% תוספת".
3
לכל הטוב הזה צריכים להזכיר כי גמלאי צה"ל זכאים ממילא להטבה משמעותית, הלא היא פנסיה מגיל צעיר. גיל הפרישה הממוצע של גמלאי צה"ל נמוך בכעשור מיתר גמלאי מערכת הביטחון (שלא לדבר על אזרח מן השורה שנאלץ לעבוד עד גיל 67). בד בבד, קצבת הפנסיה לה הם זכאים דומה או גבוהה מזו של מקביליהם. ב־2019 גיל הפרישה הממוצע בצה"ל עמד על 46, כאשר גיל הפרישה הממוצע של השוטרים והסוהרים עמד על 54 וגיל הפרישה של יתר מערכת הביטחון עמד על 59, זאת בזמן שהקצבה הממוצעת לגמלאי צה"ל (קצינים ונגדים) עמדה על 17,256 שקל בחודש, בעוד שהקצבה הממוצעת של השוטרים והסוהרים עמדה על 14,072 שקל והקצבה הממוצעת של יתר מערכת הביטחון עמדה על 17,552 שקל - ההבדל קטן אבל הם יצאו לגמלאות כ־13 שנה לאחר פורשי צה"ל. זה לא משתנה במודל החדש. זו גם הסיבה שאנשי הביטחון לא האמינו למראה עיניהם: הם מקבלים את כל מה שביקשו, והם הלכו על המחיר גבוה בידיעה ש"יורדו אותם".
3 צפייה בגלריה
ליברמן, גנץ ובנט. מי הוביל את מי במהלך על הפנסיות?
(צילום: אלכס קולומויסקי, אבי מועלם, )
4
כיצד הסכימו אנשי האוצר לקבל דבר כזה? התשובה פשוטה ואין עליה מחלוקת: הם לא הסיכמו. הם לא שותפו. ליברמן, גנץ ובנט נכנסו לבד לחדר ויצאו עם הבשורה. ליברמן הבהיר, כי הוא לא מוכן לדון בנושא וכי הוא סגור הרמטית. חוות הדעת שהוציאו גרדוס ובר נתן איננה על דעתו של ליברמן. הוא ממש לא שמח לקרוא את המסקנות העיקריות שלה שלשום באתר "כלכליסט".
מה קרה לליברמן? כשר הביטחון הוא אהב את התוספות האלו, אבל כשר האוצר? הרי ה־1.5 מיליארד שקל האלה באים על חשבון בריאות, חינוך, רווחה, תשתיות, תחבורה ציבורית ועוד. יתרה מזו, חייבים להבין נקודה נוספת בדיון הזה: התוספות האלו לא יתורגמו ביותר "שירותי ביטחון" לאזרחים. לגיטימי לגמרי ששר בממשלה סבור כי הוא צריך שלושה טנקים ובית חולים אחד במקום שלושה בתי חולים וטנק אחד ומותר לליברמן להחליט כי הוא מתעדף ביטחון על פני הכול. אבל לפנסיות ועוד של ג'ובניקים!? יש שסבורים שליברמן "לא הבין" את המודל של אנשי הביטחון. זו גרסה מתנשאת. הגרסה השנייה היא שגנץ, שיש לו יותר מנדטים מבנט וליברמן ונהנה מצ'ק פתוח מבנימין נתניהו, הציב אולטימטום: "או שנותנים לי ולחברים, או שאין ממשלה". זו הסיבה שגם בנט נאלץ להוריד את הראש. בסוף שוב הפוליטיקה הכריעה את הכלכלה. ליברמן היה צריך להכריע בין "רע" ל"רע מאוד": או לקעקע את התוכנית הכלכלית הטובה שלו עם "אות קין" שילווה אותה (ואותו) לתקופה ארוכה, או לפרק את החבילה. חשוב להבין שהנזק של המודל החדש נמשך על פני שנים כי הוא בבסיס התקציב. זו הסיבה שתקציב הפנסיות צפוי לזנק ב‑4.3 מיליארד שקל תוך 20 שנה לרמה של 12.3 מיליארד שקל ב־2040 (רק פנסיות).
הבעיה נוספת היא שליברמן גם ויתר על הצבת חשב מטעם האוצר במערכת הביטחון: כך שוב לא יהיה לו שליטה על הנעשה. זה המקום היחיד שאין למשרד אחיזה. לא נתפלא אם בעוד כמה שנים, נגלה עוד "תוספות מסתוריות" בפנסיה של צה"ל.
