פרשנותנתניהו רוצה סמכויות ביחס הפוך לאמון בו
פרשנות
נתניהו רוצה סמכויות ביחס הפוך לאמון בו
כשהזעם רועם, זכויות האדם מוקפאות, ותזכיר חוק השב"כ הוא דוגמה טובה לכך. אבל שחרור הרסן החוקי במלחמה בטרור מסוכן במיוחד, כשלאיש המחליט אין מעצורים והוא לכוד באינספור ניגודי אינטרסים
במידה רבה, דומה הפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק ב־11 בספטמבר 2001 לטבח ה־7 באוקטובר 2023 בישראל. בארה"ב התגובה החקיקתית הייתה נמרצת, שלא לומר ברוטלית. ב־2002 נחקק "חוק הפטריוט" ובעברית: "איחוד וחיזוק אמריקה על ידי מתן הכלים המתאימים הדרושים ליירוט ושיבוש פעולות טרור". החוק צמצם את המגבלות שהוטלו על רשויות האכיפה והרחיב את סמכויותיהן - באיסוף מודיעין, במעצר ובגירוש אזרחים זרים, בפיקוח על עסקאות פיננסיות ועוד. בעיניים דמוקרטיות, חלק מהכלים האלה נתפסו דרקוניים מדי. למשל, ה"פרופיילינג" הבוטה של מוסלמים בשדות תעופה ובמקומות ציבוריים.
במערכת המשפט הישראלית אפילו התגאו אז בדרך שאנחנו, כ'חכמים ומנוסים יותר', מנהלים את המאבק בטרור – בדרכים דמוקרטיות ו"הומניות" יותר, ולא באמצעות הזעזוע והזעם שהכתיבו את החקיקה האמריקאית.
נדמה שהזעזוע והזעם שחווינו ב־7 באוקטובר החדירו כעת גם אצלנו את הצורך בהורדת הכפפות החקיקתיות לטובת חיזוק הכוחות והיכולות שיסייעו במניעת הפיגוע הגדול הבא. תזכיר חוק השב"כ הוא דוגמה טובה לכך. כשהזעם רועם, זכויות האדם מוקפאות. הביטחון והצלת חיי אדם זוכים לעדיפות עליונה. לזכויות כבר יהיה מי שידאג - היועמ"שית, בג"ץ, האופוזיציה.
תזכיר החוק הנוכחי אימץ והסדיר את נושא הרוגלות ונושאים נוספים של חומרי מחשב. וחשוב לשים לב – אך ורק בנוגע לשב"כ ולא בנוגע למשטרה. כלומר לתכליות שהוגדרו בחוק השב"כ ולא למאבק בפשיעה האזרחית. וחשוב גם לזכור שבכל תחומי החדירה לפרטיות, סמכויות השב"כ רחבות מאלה של המשטרה.
התזכיר מאיר שוב את תפקידו של השב"כ שמוגדר בסעיף 7: "השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות מדינה, וכן יפעל השירות לשמירה ולקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה, והכל כפי שתקבע הממשלה ובכפוף לכל דין".
ההגדרה הזו היא בסיס לחשש ולדאגה. היא רחבה מדי, היא כפופה לממשלה, והכי חשוב - היא נשלטת בידי ראש ממשלה, שאיבד את אמון רוב הציבור באשר לתום לבו, טוהר כוונותיו וניקיון מהלכיו.
בעבר ניסה נתניהו לגייס את השב"כ ליירוט הדלפות מהקבינט, אבל ראשי השב"כ הבהירו לו חד־משמעית שלא ייכנסו לביצה הפוליטית הזו. והיום, כשנתניהו איבד את שארית המעצורים שהיו לו ואשר לכוד באינספור ניגודי אינטרסים - האם ניתן לסמוך עליו שלא ינצל לרעה את הרחבת הסמכויות שיוענקו לו בחקיקות החירום החדשות?
