מבחן רכבKGM טורס: צוחק על מכשולים וממשיך למעלה
מבחן רכב
KGM טורס: צוחק על מכשולים וממשיך למעלה
הרכב KGM טורס, שפעם בכלל קראו לו סאניונג, לא נהנה מחזות מלבבת במיוחד, אבל בתנאי שטח הוא בהחלט יתגלה כבן לוויה נאמן. תא הנוסעים פונקציונלי, לא מתחכם ויש בו שפע של מקום. החסרונות: אין גלגל רזרבי ואין בקרת שיוט אקטיבית לפקקים בעיר
ענף הרכב הישראלי לוקה בימים אלה במחלה שניתן להגדיר כ"שיווקיזם": יבואני הרכב מייבאים לישראל מותגים שאף אחד בעולם המערבי לא שמע עליהם, חלקם גרועים להפליא. לאחר מכן הם מגייסים אנשי שיווק ופרסום כדי שימציאו למותגים האלה תדמית שמצדיקה גביית מחיר גבוה, ואז הם מוכרים את הרכבים האלה לציבור. חלק מהרכבים האלה חשמליים, לחלקם יש מנועי בנזין, רובם סיניים. בתוך בליל הרכבים החדשים האלה יש גם כאלה שהם בכלל ישנים, הם אפילו מקוריאה, מדינה שהייצור בה מבטיח מבחינת הישראלים איכות.
קבלו את KGM, יצרן רכב שעליו לא שמעו הרבה מפני שהוא קיבל שם חדש רק לפני כשנה. לפני זה קראו לו "סאנגיונג". סאנגיונג, כלומר KGM, מייצרת רכבי שטח מעל חצי יובל. למשטרת ישראל יש ניידות של סאנגיונג, רוב הרכבים של סאנגיונג הם רכבי שטח. KGM היא כמו סקודה, או כמו דאצ'יה, יצרנית שלא אוהבת לחדש, שהמוצרים שלה צריכים לנגן "כינור שני" ליצרנים אחרים ממדינת המוצא שלה. אבל הפעם יש ל־KGM מוצר חדש, רכב כביש־שטח בשם טורס, כלומר אולי סוג של שור. לפי היצרנית, יש לו מערכת הנעה כפולה כמו שיש לסובארו פורסטר, שהוא רכב הכביש־שטח הטוב ביותר בקטגוריה, כמו שיש לג'אקו 7, שהוא רכב הכביש־שטח הגרוע ביותר בקטגוריה. קדימה לטייל.
לטורס יש מראה שרק אמא שלו מסוגלת לאהוב. לא ברור מדוע, המעצבים של KGM בוחרים פעם אחר פעם לעצב רכבים שקשה לומר עליהם שהם מכוערים, אבל קל מאוד לומר עליהם שהם פשוט לא מסתדרים בעין. החזית מזכירה רכבים של לנד רובר. הישבן מזכיר ריינג' רובר. באמצע זה מזכיר טויוטה לנד קרוזר ישן, מהסוג שעדיין מסתובב באוסטרליה ובאפריקה עם גבנון תקרה ענק. מאחור יש דלת מוזרה עם חלק עגול, גדול ומובלט. ברכבים אחרים זהו המקום שמשמש להתקנת גלגל חלופי. בטורס אין גלגל חלופי. איך אפשר לנסוע ברכב 4X4 שאין לו גלגל חלופי? התשובה: לאט, מאוד לאט, כדי לא לקרוע את הצמיגים בשטח.
על מכסה המנוע יש מתקני פלסטיק בולטים. ברכבי שטח אמיתיים הם מיועדים להתקנה של מגבה, כזה שאפשר לשלוף במקרה של צרה. אלה של טורס משמשים כקישוט מטופש בלבד. בישראל יעופו על זה.
תא הנוסעים של טורס מזכיר שאפשר לבנות תאי נוסעים בלי להתחכם, בלי שטויות. כך רוב יצרני הרכב נהגו לבנות ולתכנן תאי נוסעים לפני חמש שנים בלבד. כיום מעטים נשארו. מה טוב בתא הנוסעים של הטורס? הרוב. ניכר שב־KGM התעלמו מהטרנד הנוכחי שדורש מסך ענק, והתמקדו במה שחשוב. ראשית, תא הנוסעים מדופן בעור בצבע קרם זוועתי. אם אפשר, עדיף לבחור צבע אחר. העור הזה מכסה את לוח המחוונים, את המושבים. אבל הכל עובד. מבחינה הנדסית, מדובר ברכב כביש־שטח שניכר שנבנה על סמך ניסיון. תנוחת הישיבה טובה מאוד. פתחי המזגן מעט נמוכים. כיווני ההגה טובים מאוד. מקדימה יש שפע של מקום, במיוחד לראש, הודות לגבנון הגג הלא אטרקטיבי. עם זאת, יש מחסור מסוים בטכנולוגיה: אין צימוד לטלפון בכבל USB-C. המתגים על ההגה מרגישים מעט מיושנים. אגב, אין בקרת שיוט אקטיבית, אביזר שהוא כיום בגדר חובה, במיוחד למי שמתנהל בפקקים.
מאחור אותו סיפור: נוסעים בגובה שני מטרים יכולים לשבת בכיף. המושב נוח מאוד. כמו מקדימה, החלק התחתון של תא הנוסעים מרגיש זול. גם כאן אין שקעי USB-C. למעשה, לצד פתחי המזגן יש רק שקע 12V, כמו של מצת. ילדים שגילם פחות מ־18 לא יבינו מה עושה חור החשמל שליד פתחי המזגן. תא המטען גדול מאוד ושימושי להפליא. מושב הנהג בורך בכיוון חשמלי, מושב הנוסע ידני לחלוטין.
עוד נקודה ששווה להתעכב עליה: לטורס יש שני מסכים, אחד עליון ואחד תחתון. שניהם פונקציונליים להפליא. בלי אפליקציות, בלי מערכת שינוי צבעים, בלי שטויות. המסך העליון אחראי על כל מה שחשוב לנהג לראות בעודו נוהג, למשל תחנות ברדיו. המסך התחתון אחראי על מה שפחות חשוב, למשל בקרת האקלים. התפעול של שניהם ישיר, מי שרגיל לרכב חשמלי עתיר מסכים יקרא לזה "ארכאי". אבל זה פשוט נוח מאוד.
לטורס יש מנוע בנזין טורבו בנפח 1.5 ליטרים. לא חשמלי, לא היברידי. הוא מפיק 163 כוחות סוס. התיבה אוטומטית ויש הנעה כפולה. המנוע הזה ניחן בחיבה לדלק, צריכה של ליטר לכל 10 ק"מ היא ריאלית אם נוהגים בעדינות. איכות הנסיעה טובה, הרבה מעבר למה שמכירים מי שרוכשים רכבים מתוצרת סין. אם רוצים שטורס ייסע מהר צריך סבלנות, הביצועים שלו סבירים, אבל הוא לא רכב חזק. הוא רכב מספיק. הכל מאוד ישיר.
עם זאת חשוב לציין: משום מה גם בגרסת השטח טורס מגיע עם צמיגים ספורטיביים, והם בהחלט פוגעים באיכות הנהיגה, במיוחד בעיר. סביר להניח שבמפגש עם סלעים הם ייפגעו, וכאמור אין גלגל חלופי. בסך הכל טורס הוא בן לוויה נאמן בשבילים, והוא עושה עבודה טובה בכבישים. ניסינו לעלות איתו לשלוחת משלטים בהרי ירושלים, מקום שבו פחות או יותר באמצע הדרך ליד צבר של אבנים גדולות נמתח הגבול בין מי שבא ברכב 4X4 ומי שבא עם מכונית משפחתית ויידרש להשאיר אותה. טורס צחק על המכשול והמשיך למעלה ללא בעיות. בכביש אותו סיפור, טורס פשוט עושה מה שמבקשים, בלי התחכמויות, בלי מסכים, בלי "פרימיום טק".
בסופו של יום, טורס הוא רכב כביש־שטח ראוי מאוד, אם כי, מה לעשות, די כעור. למי שקנה סאנגיונג עד היום זה לא יפריע, סאנגיונג לא קונים בגלל העיצוב כמו שדאצ'יה לא קונים בגלל היוקרה.
אבל מה שיותר חשוב הוא המחיר. כיום בשוק הרכב הישראלי שורר מצב מצחיק שבו יבואני הרכב "שכחו" כיצד לתמחר רכב בהתאם לתכונות האמיתיות שלו. הם פשוט תופרים לרכבים תדמית יוקרתית והישראלים הפתאים רוכשים. במקרה של טורס, מדובר ברכב שגרסת ההנעה הכפולה שלו עולה 190 אלף שקל, מחיר נמוך משמעותית מסובארו פורסטר (אם כי פורסטר יותר טוב מטורס), מחיר שהוא אפילו נמוך מגרסה ההנעה הכפולה של ג’אקו 7 (שגרועה משמעותית מטורס), אך עדיין רחוק מאוד מלהיות באמת נמוך, אבל לפחות מחיר שכיום בשוק האבסורדי שנוצר בישראל גבוה "רק" בכ־20 אלף שקל ממכונית משפחתית כמו יונדאי אלנטרה. במצב כזה דווקא הכנות שבתמחור הופכת את טורס לאחת העסקאות היותר משתלמות בעידן הטרללת שאחזה בשוק הרכב הישראלי, במיוחד למי שרוצה לעשות קצת שטח.
KGM טורס 4X4
מנוע: בנזין, נפח 1,497 סמ"ק. הספק מרבי 163 כ"ס. מומנט מרבי 28.6 קג"מ
ביצועים: מהירות מרבית 184 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש 11.7 שניות
צריכת דלק רשמית: 10.9 ק"מ לליטר. צריכת דלק בפועל 10.0 ק"מ לליטר
בטיחות: 7 כריות אוויר, טרם נבחנה במבחן ריסוק פומבי
קבוצת זיהום: 15
מחיר: 190 אלף שקל
אהבנו
שימושי, יכולת שטח, מרווח
אהבנו פחות
מכוער, אבזור חסר
מתחרים
ג'אקו 7, סובארו פורסטר
לסיכום
בעידן של טירוף מחירים האנונימיות של KGM לפתע משתלמת
KGM טורס
תא הנוסעים. המסך העליון אחראי על תחנות ברדיו, והתחתון על בקרת האקלים
