דחיית הליכים משפטיים בזמן מלחמה: בג"ץ מתנגד לאפליה בין חיילי סדיר ומילואים
דחיית הליכים משפטיים בזמן מלחמה: בג"ץ מתנגד לאפליה בין חיילי סדיר ומילואים
שופטי בג"ץ מתחו ביקורת על משרד המשפטים והשר יריב לוין בדיון בעתירה שטענה לאפלייה בין חיילי סדיר וקבע לחיילי מילואים בתקנות סדרי הדין בבתי המשפט. "למה לקפח את חיילי הסדיר? למה להם להרגיש פחותים מחיילי מילואים? מה טוב בזה?". משרד המשפטים הודיע שייבחן מחדש את הנושא
שר המשפטים יריב לוין וגורמי המקצוע במשרד יבחנו מחדש את ההסדר בתקנות סדרי הדין בבתי המשפט ככל ויוחלט להאריכן, זאת לאחר ביקורת עוקצנית ונוקבת שהפנו אליהם אתמול (ב') שופטי בג"ץ. הביקורת של השופטים נאמרה בדיון בעתירה שטענה לאפליה בין חיילי סדיר וקבע לבין חיילי מילואים בכל הנוגע לאופן דחיית הליכים משפטיים בעת המלחמה. בין השאר, תהו השופטים "מדוע יש לקפח את חיילי החובה ולתת להם להרגיש פחותים?"
כפי שפורסם ב"כלכליסט" בחודש שעבר, הוראת השעה שהתקין לוין עם חזרת בתי המשפט לפעילות בתחילת דצמבר, ושהוארכה כבר פעם אחת (כרגע בתוקף עד סוף חודש ינואר), קובעת שהמגויסים למילואים זוכים לדחייה אוטומטית וגורפת בהליכים משפטיים שהם מעורבים בהם ללא צורך לפנות למערכת המשפט. לעומת זאת, חיילי הסדיר והקבע, כולל כאלה שנמצאים בשטחי הלחימה, צריכים לפנות באופן פרטני כדי לקבל דחייה בהליכים, מה שמקשה עליהם, בעיקר על חיילים בשירות חובה שאינם מיוצגים.
בעקבות זאת הוגשה לבג"ץ עתירה של עמותת נדן, המעניקה סיוע משפטי למאות חיילים בשירות חובה ואליה הצטרפה גם עמותת מגן ביטחון, המייצגת את אנשי הקבע. זאת בטענה כי מדובר ב"עוול ואפלייה של משרתי החובה לעומת משרתי המילואים", אוכלוסייה, שלדבריהם, "שקועה בלחימה ובתמיכה במאמץ המלחמה".
בדיון אתמול שלושת שופטי העליון, יעל וילנר, דוד מינץ ויחיאל כשר אמרו לבא כוח שר המשפטים, עו"ד יונתן נדב, שעוד בטרם ידונו בכלל האם יש להתערב בתקנות, שתוקפן כרגע לעוד שבועיים בלבד, כדאי למשרד להסתכל על הנושא גם ברמה הערכית-ציבורית. הם ביקרו במהלך הדיון את לוין ואת משרד המשפטים ותהו מדוע הם מתעקשים להותיר על כנו הסדר שעושה הבחנה בין סוגים שונים של חיילים, וזאת עדיין מבלי להיכנס לעובי הקורה האם מדובר באפליה פסולה כפי שנטען בעתירה. למעשה, הם יותר מ"רמזו", שהם מצפים שככל והתקנות יוארכו שוב, ייעשו בהן תיקונים.
השופט מינץ פנה לעו"ד נדב ותהה: "רצינו לשאול מבחינת מה ההתעקשות?... אני בטוח שליבו של אדוני עם החיילים". גם השופטת וילנר תהתה: "הרי לא מדברים על תקציבים… מה ייצא אם המדינה תכלול את כולם? השאלה אם אפשר לקבל מכם הצהרת כוונות ששמענו את הערות ביהמ"ש ותשקלו ב-1 בפברואר להחליט, לעשות אותו דבר אצל החיילים כולם, למה לקפח את חיילי הסדיר? למה להם להרגיש פחות?... הם לוחמים יחד. מה טוב בזה?"
גם השופט כשר לא הסתיר את דעתו והעיר לנציג השר ומשרד המשפטים: "האם צריך גם כשחושבים שצודקים לעמוד על נקודה זו. נדמה לי שאלגנטית לעשות אחרת… התחושה שעשו פה אבחנה שאפשר לא לעשות אותה… התוצאות לא משהו".
אחרי שבא כוח משרד המשפטים הסביר את עמדת המדינה וטען כי "אנו לא מקבלים אמירה שרואים את חיילי הסדיר והקבע כסוג ב'", הצדדים יצאו להפסקה, לאחריה הצהיר עו"ד נדב כי "דיברנו עם לשכת שר המשפטים. הערות בית המשפט בעניין נשמעו. הן ישוקפו לשר על ידי גורמי המקצוע האמונים על התקנות כך שיוכלו להיבחן ולבוא במכלול השיקולים, שיבוא בהסדר לאחר הוראת השעה באופן שיוארך ככל שיוארך". עם זאת, הוא הבהיר כי "אין התחייבות ואלו הדברים".
כזכור, עמדת השר לוין ומשרד המשפטים לגבי התקנות היתה שהאוכלוסיות שהוחרגו וקיבלו דחייה אוטומטית בהליכים משפטיים הן רק כאלה ששגרת חייהן נקטעה והשתנתה באופן המשמעותי ביותר עקב השפעות מצב החירום והמלחמה, כמו מפונים, משפחות חללים וחטופים וחיילי מילואים שגוייסו בצו 8.
עורכי הדין גיא קונפורטי ואנדריי ורישצ'גין מעמותת נדן ועורכי הדין עדי נוי ורן כהן רוכברגר מעמותת מגן ביטחון, טענו מנגד שההסדר שיצר שר המשפטים בתקנות מתבסס על הנחת יסוד שגויה ומנותקת מהמציאות בשטח, לפיה מידת ההשפעה של המלחמה על חיי השגרה של משרתי החובה בצה"ל אינה משמעותית, אף שבפועל המלחמה "שינתה באופן ניכר גם את שגרת החיים של משרתי החובה ולא רק של משרתי המילואים".
לוין ומשרד המשפטים התעקשו בשבועות האחרונים, עוד בטרם העתירה וגם לאחריה, שלא לשנות את התקנות גם בעת הארכת תוקפן בתחילת השנה וחרף עמדה מנוגדת לגמרי של שר הביטחון יואב גלנט. כפי שנחשף ב"כלכליסט", לשכת גלנט פנתה באמצע דצמבר במכתב ללשכת לוין, ובו ביקשה לתקן את התקנות ולהשוות בין חיילי הסדיר והקבע לחיילי המילואים ש"רבים מהם אף נלחמים בימים אלה, זה לצד זה, כתף אל כתף". אולם לוין דחה את הפנייה ולא ביצע שינוי בתקנות כאשר האריך אותן.
כעת, לאחר הערות השופטים החריפות בדיון בבג"ץ, נדמה שבמשרד המשפטים ובלשכת לוין יעשו חישוב מסלול מחדש באם יאריכו את התקנות, אף שכאמור, הם לא התחייבו לבצע בהן שינוי בפועל.
