סגור

דעה
גם מדינות מתפתחות ייהנו מהורדת ריבית בארה"ב

לפי כלכלני קרן המטבע, אם וככל שהורדות הריבית המסתמנות בארצות הברית אכן תתרחשנה, לא רק היא תיהנה מכך, אלא גם מדינות מתעוררות ומתפתחות רבות, שאג"ח ה-Eurobonds שהנפיקו תהפוכנה שוב אטרקטיביות יותר. גם סחר החוץ העולמי ופרמטרים כלכליים רבים יצאו נשכרים מכך

השווקים המתעוררים והמתפתחים מהווים חלק משמעותי מהתוצר העולמי, אך השיח הכלכלי מתמקד דווקא בשווקים המפותחים יותר.
כך, לדוגמא, לא רבים יודעים, אך בשנה שעברה, כשהכלכלות המפותחות נקלעו לדשדוש כלכלי, נוכח העלאות הריבית החדות שהתרחשו בשטחן, היו אמורות הודו וסין – שתי המדינות המתפתחות הגדולות ביותר וחברות הגוש הכלכלי BRICS רב העוצמה, להוות שני שלישים מסך הצמיחה של הכלכלה העולמית! סין הציגה, לבסוף, ביצועים פושרים יותר, אך התוצר שלה ושל מדינות מתפתחות רבות עדיין צומח מהר יותר מאשר תוצרן של רוב המדינות המפותחות (להוציא ארה"ב) והדבר עומד בניגוד גמור לכלכלה כמו גרמניה – הכלכלה הגדולה ביותר ביבשת אירופה – שזה זמן מתכתבת בין דשדוש כלכלי לנסיגה של ממש.
גם כיום, כאשר במוקד השיח הכלכלי עומד נושא הריביות במדינות המפותחות, שחלקן החלו לרדת (בגוש האירו, בבריטניה, בקנדה ובמדינות נוספות), או תעשינה זאת בקרוב (בארצות הברית), השאלות העומדות על הפרק הן כיצד ישליך הדבר על הכלכלות שלהן עצמן ועד כמה הן תצלחנה להתאושש במהירות, או לפחות תשגנה "נחיתה רכה" ולא תגלושנה למיתון כלכלי.
בפרט, אמורים הדברים בארצות הברית. לפי הערכות הכלכלנים, הריבית שם תרד, החודש, ברבע אחוז לפחות (גם הורדה של מחצית האחוז נראית אפשרית בהחלט) ואחר כך תרד עוד פעם-פעמיים השנה והורדות נוספות בשנה הבאה.
נכון, הערכות כלכליות לא בהכרח מתאמתות וכאן המקום להזכיר כי גם בראשית השנה האזרחית 2024 העריכו בשוק ההון כי הריבית תרד מספר פעמים במהלך השנה, אך הדבר לא קרה.
כלכלני קרן המטבע הזכירו לנו השבוע כי הורדות ריבית במדינות מפותחות משפיעות לא מעט על כלכלות מתפתחות ומתעוררות, גם אם הריביות בשטחן של האחרונות לא משתנות כלל. על המדינות המובילות לקחת בחשבון כי השפעת המדיניות המוניטארית הננקטת בשטחן אינה תחומה רק לכלכלות שלהן, אלא גם לכלכלות של מדינות שהן סוחרות עמן. התעלמות מהנושא עלולה לפגוע בקשרי הסחר, לדרדר מדינות מועדות ולהסיג לאחור תהליכים כלכליים כגון גלובליזציה ומחקר מו"פ בין גושים ומדינות.
הכלכלנים מסבירים כי היות שהריביות במדינות המפותחות היו נתונות למדיניות של higher for longer (ריביות גבוהות יותר לתקופות ארוכות יותר) וזאת משום חששם של הבנקים המרכזיים כי ירידת האינפלציה מהרמות הגבוהות שאפיינו אותה לאחר תקופת הקורונה אינה מבוססת דיה, הניעו משקיעים רבים הון וכספים מהמשקים המתפתחים והמתעוררים למשקים המפותחים. אמנם, הריביות שהוצעו להם בשווקים המפותחים היו נמוכות יותר, אך הפער לטובת ריביות השווקים המתפתחים הצטמצם במהירות ולא פיצה עוד על הסיכון הגבוה יותר, הכרוך, לפחות תפיסתית, בממשלותיהן של האחרונות.
במאמר מוסגר, נוכח הקפיצה החדה שרשמו שיעורי החובות הריבוניים של מדינות מפותחות רבות ביחס לתוצרן, ייתכן שנחוץ הרהור מחודש בהנחת הסיכון הריבוני הנמוך הכרוך בהם.
מכל מקום, כעת מסבירים כלכלני הקרן כי הורדות הריבית המשמעותיות הניצבות, להערכת המומחים, לפנינו (שוב, בדגש על ארה"ב) עשויות לאושש שוב את תנועות ההון לכיוון השווקים המתעוררים והמתפתחים. כמובן, קבוצת מדינות זו אינה מקשה אחת וכלכלות רבות כגון חברות ה-BRICKS, כלכלות דרום – מזרח אסיה ומספר כלכלות במזרח אירופה, מפגינות זה שנים איתנות והתמודדו יפה מאוד עם גל העלאות הריבית במערב. למען האמת, ההבדלים בקרב המדינות המתפתחות והמתעוררות גדולים בהרבה מההבדלים בינן בין השווקים המפותחים כקבוצות.
יש מדינות שעדיין מתמודדות עם עלויות גבוהות כשהן מנפיקות אג"ח נקובות מטבע זר, בגלל שהריביות המתחרות במדינות המפותחות עדיין גבוהות משמעותית משהיו. רבות מהמדינות הללו הנפיקו אג"ח מסוג Eurobonds, שעל פי רוב נקובות דולר או אירו. הן חיוניות למדינות הללו משום ששוק ההון בשטחן צר מדי. האג"ח הללו משפרות את גישתן לשוק האשראי מעבר לים, אך הסיכון הכרוך בשערי החליפין ובמדיניות הריבית של הכלכלות המפותחות גבוה והביקוש להן עלול לקטון משמעותית עקב כך. אם וככל שהורדות הריביות במדינות המפותחות תהיינה איטיות/הדרגתיות יותר מהערכות השוק – ובטח אם השוק יתבדה שוב, כפי שקרה בתחילת השנה – הקשיים של אותן מדינות ילכו ויחמירו.
אגב, תרחיש של הורדות ריבית איטיות מהמשוער, או אי הורדתן כלל, עלול להתרחש ממספר סיבות, לרבות אינפלציה דביקה ועיקשת – כזו שמתקשה לרדת לרמות היעד המקובלות. לכן, כלכלות מתפתחות ומתעוררות צריכות לקוות מאוד שמאבקן של הכלכלות המפותחות באינפלציה יוכתר בהצלחה – ומהר.
בשורה התחתונה, כפי שמדגישים כלכלני הקרן, אם וככל שהורדות הריבית המסתמנות בארצות הברית אכן תתרחשנה, לא רק ארה"ב עצמה תיהנה מכך, אלא גם מדינות מתעוררות ומתפתחות רבות, שאג"ח ה-Eurobonds שהנפיקו תהפוכנה שוב אטרקטיביות יותר. גם סחר החוץ העולמי ופרמטרים כלכליים רבים יצאו נשכרים מכך.

רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות

לכתבה זו פורסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.