"השוטרים במצב בלתי אפשרי – הם ממלאים פקודות פוליטיות"
"השוטרים במצב בלתי אפשרי – הם ממלאים פקודות פוליטיות"
נמרוד דניאל שפיקד בעבר על משטרת גלילות, שביצעה את המעצר המביש של הנשים שחילקו פליירים, אומר שהאיזוק והמעצר היו מוגזמים: "לא הייתי מבצע פקודה כזו. על פניו מדובר במעצר לא חוקי". במח"ש בודקים שימוש לרעה בכוח המשרה
"שוטרי תחנת גלילות הם שוטרים טובים, חדורי מוטיבציה ושליחות ורצון להגן על הציבור, אבל לצערי ההנחיות שהם קיבלו נראות בעייתיות מאוד. לו הייתי בשירות, ומישהו היה נותן לי הוראה שכזו לא הייתי מבצע אותה, כי לי כקצין משטרה יש את שיקול הדעת אם לבצע מעצר או עיכוב". כך אומר ל"כלכליסט" סנ"צ בדימוס נמרוד דניאל, שפיקד בעברו על משטרת גלילות והיה גם קצין אגף החקירות של מרחב ירקון החולש על האיזור.
משטרת גלילות היא זו שביצעה ביום שישי האחרון את המעצר השערורייתי, ככל הידוע ללא צו מבית משפט, של שלוש הנשים - רמה עינב, שמרית בוראל ועידית אלכסנדרוביץ' - שהניחו ביום חמישי בערב עלונים עם תמונות חטופים בבית הכנסת בהרצליה פיתוח, שבו מתפלל ח"כ יולי אדלשטיין. למחרת הגיעו ניידות משטרה לבתיהן, עצרו אותן, כבלו אותן בידיים וברגליים, והובילו אותן לתחנת גלילות שם נחקרו ושוחררו רק כעבור כתשע שעות. בעקבות התערבות עו"ד רן תגר ממערך עוטף עצורים, המשטרה גם ירדה מדרישתה הראשונית לשחרר אותן בתנאים של מעצר בית לחמישה ימים לתנאים מגבילים קלים יותר. מהר מאוד, כאשר העובדות התבהרו, גם העבירות שיוחסו להן שונו מהתפרצות וקשירת קשר לפשע להסגת גבול וקשירת קשר לעוון. במוצאי שבת הודיעה מח"ש מיוזמתה כי היא פתחה בבדיקת האירוע, ושלוש הנשים צפויות להגיע למח"ש בימים הקרובים להגיש תלונה מסודרת, ולאחר מכן יש להניח שהשוטרים המעורבים יזומנו למסור את גרסתם.
"אנחנו עמוק באירוע, נתוני הפשיעה רק הולכים ועולים"
"מדובר במעצר שעל פניו אינו חוקי. בית כנסת הוא מקום ציבורי שאפשר להיכנס אליו. הנחת העלונים אינה מהווה עבירה. גם אם מישהו התלונן על עצם כניסתן למקום, ונניח שניתנה לזה פרשנות של עבירה - הרי שמדובר בעבירה קלה מאוד, כך שהיו יכולים להסתפק בלזמן את הנשים טלפונית לתחנה ולעכב אותן לצורך בירור, ולבטח לא לבצע מעצר באופן בו בוצע ובוודאי שלא לכבול אותן באזיקי ידיים ורגליים. לכן, נראה שהפעולות שבוצעו אל מול מניחות העלונים הן פעולות לא ענייניות ונובעות ככל הנראה משיקולים זרים המוכתבים לשוטרים. לצערי השוטרים נקלעים כיום למצב שהוא בלתי אפשרי, שהם צריכים למלא פקודות, שישנה תחושה שהסיבה מאחוריהן היא פוליטית, ואין לכך דבר וחצי דבר עם אכיפת החוק. זה עצוב ומדאיג מאוד". אומר דניאל.
3 צפייה בגלריה
סנ"צ בדימוס נמרוד דניאל : הציבור מאבד אמון כשהוא רואה שעוצרים ומגישים כתב אישום בתוך 72 שעות על משליכת חול, ולא על שודדים, פורצים ואנסים"
לדבריו, "במקום לתת למשטרה לעבוד ולהשיג את היעדים של מלחמה בפשיעה המשתוללת - נוצר מצב מאוד בעייתי. גם אם רוב השוטרים הם שוטרים טובים, הפועלים בשליחות למען מדינת ישראל וביטחון הציבור, הם מתחילים להיתפס על ידי חלק גדול של האזרחים כמשטרה הפועלת מתוך אג'נדה פוליטית, וזה דבר שיהיה מאוד קשה לתקן בעתיד. אנשים לא מפנימים שאנו לא בתהליך, אלא כבר עמוק בתוך האירוע. כשהמשטרה לא צמודה ליעדים הנכונים באכיפת החוק ונתוני הפשיעה החמורה רק הולכים ועולים. מצד שני הציבור רואה כיצד מופעל כוח על אנשים בני 80 המוטלים ארצה ונפצעים רק בשל רצונם להביע את דעתם במדינה דמוקרטית. כאשר עוצרים, כובלים וכולאים ומגישים כתב אישום ביעילות של 72 שעות על משליכת חול, כשאתה מצפה שיוגש לפחות באותה יעילות כתבי אישום נגד פורצים שודדים, אנסים ורוצחים. לצערי יש כאן מגמה של ניסיון להלך אימים על אנשים המביעים את דעתם. וזה דבר שהוא מאוד חמור במדינה דמוקרטית".
עו"ד רן תגר, המייצג את שלוש הנשים אומר, כי "המשטרה פועלת כמו ארגון פשע. עוצרים אנשים שבאו למחות בצורה לגיטימית ולא עברו שום עבירה. שבוע אחרי שבוע אתה רואה את הארגון הזה מנסה לדכא מחאה לגיטימית באמצעים לא לגיטימיים. לא בכדי מח"ש התקשרו לנשים שאני מייצג וביקשו מהן להגיש תלונה. יש כאן עבירה של שימוש לרעה בכוח המשרה. שוטרים שמנצלים את הסמכות שלהם כדי להתעמר באזרחים, וזה כבר אירוע שני שקורה בתוך חודשיים באותה תחנה". תגר מתכוון לעיכוב אנשים שעשו "פיקניק" מול ביתו של ח"כ אדלשטיין, ועוכבו במשך שעות בתחנת גלילות - מקרה שגם כן נבדק במח"ש, כמו מקרה דומה מול ביתו של שר החינוך יואב קיש.
בשיחות פנימיות במח"ש אומרים ש"שימוש לרעה בכוח המשרה הוא לא פחות חמור מאשר מכת אגרוף למפגין, ואפילו יותר". יתר על כן, מדובר בעבירה שעונשה עד שלוש שנות מאסר. הבעיה היא שבניגוד לאלימות משטרתית, שכאשר היא מתועדת קל יותר להוכיח אותה, את סוגיית השימוש לרעה בסמכות קשה יותר, מאחר שיש קו דק שעובר בין שיקול דעת מוטעה של שוטר או קצין לבין יסוד פלילי וכוונת זדון. ככל שיהיו ראיות לכך, החוק מאפשר הגשת כתב אישום פלילי בגין עבירה זו, כאשר חלופה אחרת היא העברת התיק לדין משמעתי במשטרה. במח"ש ינסו לחקור את האירוע, לבדוק בין השאר מי נתן את ההוראה לבצע מעצר, מה היו השיקולים של השוטרים והקצינים שהיו מעורבים ועוד.
"מעצרי שווא – מדיניות שנמשכת שנים"
לדברי המשנה לסנגורית הציבורית הארצית עו"ד נתנאל לגאמי, טוב שתופעת מעצרי השווא עולה כעת לתודעה ציבורית. "המדיניות שאנו עדים לה והתרענו עליה במשך שנים היא מעצרים ללא מעצורים. לפני ששוטר עוצר בן אדם - הידיים שלו צריכות לרעוד, וזה לא ממש כך. מעצר יכול להתבצע רק בעילה של מסוכנות או שיבוש חקירה. חד־משמעית העילות האלה לא מתקיימות בכל המקרים האלה ובאחרים, ויש אלפי מעצרים מיותרים בשנה של אנשים שברור שלא יוגש נגדם כתב אישום. גם מקרים שבהם קצינים לא משתמשים בסמכותם לשחרר את העצור בתחנה בתנאים מגבילים, אלא עוצרים אותו ללילה והוא משתחרר למחרת בבית המשפט. גם איזוק העצורים הפך לברירת מחדל, שפוגעת בזכויות יסוד של אנשים נורמטיביים שלא לצורך. חוק המעצרים קובע שיש לאזוק אדם אם יש סיכוי שהוא יברח. מה הסיכוי שהנשים שבאו לעצור אותן על פיזור הפליירים יברחו? אפס! הבעיה היום שהמדיניות של משטרת ישראל היא שכאשר בן אדם נעצר – כרפלקס מותנה גם אוזקים אותו".
3 צפייה בגלריה
עו"ד נתנאל לגאמי, משנה לסניגורית הציבורית: "יש אלפי מעצרים מיותרים בשנה, גם כשברור שלא יוגש כתב אישום. האיזוק הפך לברירת מחדל"
לדברי לגאמי, "מח"ש יכולה לחקור בחשד לשימוש לרעה בכוח המשטרה, מעצר שווא ועוד, אפשר למצוא עבירות ספציפיות בחוק העונשין, שמקיימות את יסודות העבירה. האם זה מגיע לדין פלילי? אני לא זוכר מקרים שבהם שוטרים הועמדו לדין רק על זה שהם עצרו מישהו במעצר שווא. יש גם מקרים של טעויות בשיקול הדעת של שוטרים.
"במשך השנים הסנגוריה הציבורית מתריעה, שלא מספיק מקרים כאלה שהובאו בפני מח"ש טופלו בצורה ראויה. אנחנו כן רואים בתקופה האחרונה ניצנים של שינוי לטובה, ובדיקות יזומות כמו במקרה הזה. ועדיין צריך לומר בכנות: בסופו של יום, מח"ש חייבת להיכנס לתוך האירוע הזה, ובכל אירוע שיש בו חשש לשימוש לא נכון בסמכויות המעצר, בוודאי במקרי אלימות שוטרים, ובמקרים המתאימים גם לעשות פעולות אכיפתיות פרואקטיביות כי הם הם הגוף שיכול לשמור עלינו הציבור".
מלבד חקירות במח"ש, דרך נוספת להגברת ההרתעה על המשטרה, אומר לגאמי, היא פיצוי אנשים שנעצרו שלא כדין. "היום כדי להגיש בקשה לפיצוי צריך לחכות להחלטה אם יוגש כתב אישום, ולפעמים זה לוקח חודשים ושנים. הגיעה העת לתקן את החוק כך שיתאפשר לכל אדם שנעצר מעצר שווא או מיותר, או שזכויותיו נשללו ללא צורך, להגיש בקשה לפיצוי כבר בדיון הראשון בבית משפט, לא לחכות לסגירת התיק".
