מקידום הרכבת לאילת ועד שיפור היחסים עם ארה"ב: יעדי הממשלה ל-2023
מקידום הרכבת לאילת ועד שיפור היחסים עם ארה"ב: יעדי הממשלה ל-2023
משרד ראש הממשלה פרסם את יעדי משרדי הממשלה השונים ל-2023. בין היעדים העיקריים: סבסוד קרקעות לדיור מוזל בפריפריה, שיפור היחסים עם ארה"ב, קידום רכבת מצפון לדרום שעדיין אין לה תקציב, גידול במועסקי ההייטק, ומינוי של 500 רבנים חדשים בשכר
ככל שנה משרד ראש הממשלה פרסם את יעדי ותוכניות משרדי הממשלה לשנת 2023. המטרה היא לאפשר לכל החפץ בכך לעקוב אחר התקדמות מהלכי הממשלה וזו מבוססת על יצירת ממשל שקוף וחכם יותר, הפועל לפי פרמטרים מדידים והצבת והשגת מטרות.
הבעיה, כמו תמיד בישראל, היא שהרצון הטוב נתקל בביצוע חסר. הבעיה העיקרית היא שהמסמך אינו מאפשר מעקב אמיתי אחרי עבודת הממשלה ומציג נתוני אמת רק לגבי שנת 2022, ומי שבאמת ירצה לעקוב אחרי עבודת הממשלה ייאלץ עדיין לנבור במאות טבלאות אקסל של הלמ"ס במקרה הטוב או שיגלה שהמידע אינו חשוף לציבור במקרה הרע. ייתכן והגיע הזמן להפסיק לפרסם את הספרים עבי הכרס ובמקום זאת ליצור פורמט אינטראקטיבי מקוון, הטכנולוגיה קיימת.
משרד ההסברה והמשרד לעניינים אסטרטגיים לא פרסמו תוכניות עבודה. במסמך מצוין כי הסיבה לכך היא ששני המשרדים נמצאים בשלבי הקמה. אפשר להתווכח על זה.
מיליארד שקל לסבסוד שיווק קרקעות לדיור מוזל בפריפריה / גיא נרדי
דברי מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, מעידים כי יעדי הממשלה מותאמים למציאות המשתנה. הבשורה העיקרית היא הקצאת מיליארד שקל לסבסוד מכרזי שיווק קרקעות לבנייה רוויה לזכאים בפריפריה. הכוונה היא לתוכנית "מחיר מטרה" של משרד השיכון ורמ"י, שתוצאות מכרזי הקרקע שלה מהחודשים האחרונים מעידות על כישלון כמעט מוחלט של שיווק הקרקע למכרזי התוכנית.
פירוט סעיפי היעדים מלמד על הדגשים החשובים לשר הבינוי והשיכון, יצחק גולדנקופף: הרחבת ההתיישבות במרחב הכפרי, חיזוק והגדלת מלאי תכנוני לאוכלוסיות יעד ייחודיות והתחדשות עירונית באזורים המועדים לרעידות אדמה.
בשורה מעניינת מציע המרכז למיפוי ישראל (מפ"י), שהוא יחידת סמך של משרד הבינוי והשיכון. בכוונת מפ"י ו"דירה להשכיר" (החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה) לייצר "פורטל שכירויות לאומי" שינגיש לשוכרי ולמשכירי דירות מידע לגבי דירות להשכרה. הפורטל יכלול מחירי עסקאות, ונתונים כגון שירותי חינוך ובריאות, גינות ופארקים, מוסדות ציבור, תחבורה ונגישות, שירותי מסחר ובילוי, איכות הסביבה ועוד.
שיפור היחסים עם ארה"ב וסיכול איום הגרעין האיראני / יובל שדה
מנכ"ל משרד החוץ, רונן לוי חושף את יעדי משרדו. בין השאר, שימור היחסים המיוחדים עם ארה"ב והידוקם, טיפוח יחסי השלום והנורמליזציה והרחבתם, סיכול איום הגרעין ומכלול האיומים הנוספים מצד איראן וציר ההתנגדות, שימור ושיפור מעמדה הבינלאומי של ישראל ועוד. יעדים אלו אמורים להימדד על בסיס פרמטרים קשיחים כמו מספר המדינות שחידשו או הכריזו על כינון יחסים עם ישראל או היקף הסחר במיליארדים בין ישראל לאיחוד האמירויות.
המשרד לא רק הציב יעדים, אלא גם חילק לעצמו כבר ציונים. שר החוץ אלי כהן כתב במסגרת היעדים כי "במחצית הראשונה של 2023 ניתן לזהות בבירור שינוי מגמה ביחסי החוץ של מדינת ישראל, הבא לידי ביטוי בהישגים פורצי דרך, משמעותיים והיסטוריים". האמירות מחסלות כל אפשרות להתייחס ברצינות לדברים שנכתבו במסמך. האם ניתן לראות שינוי מגמה חיובי במטרה הראשונה שהציב המשרד בכל הקשור להידוק היחסים עם ארה"ב? להפך. אותו דבר עם היחסים עם מדינות ערב שהצטננו עקב מדיניות הממשלה בשטחים או יכולת ההשפעה של ישראל על המעצמות בכל הקשור להסכם הגרעין למול איראן. רצה או לא, כהן מלמד את כולנו שאי-אפשר לעשות מדיניות מבוססת נתונים כשמסרבים להסתכל למציאות בעיניים, זה פשוט לא עובד.
חיבור רכבתי מקריית שמונה ועד אילת - יעד מבורך ללא תקציב / יובל שדה ותומר הדר
יעדי משרד התחבורה מתכתבים עם אמירות השרה, מירי רגב, אך גם עם מטרותיו המסורתיות: עידוד השימוש בתחבורה ציבורית כפתרון לגודש בכבישים, חיבור הפריפריה הגאוגרפית למרכז באמצעות כבישים ומסילות, הוזלת מחירי הנסיעה והשינוע וקידום פתרונות דוגמת שבילי אופניים והליכתיות. ההיבט השנוי במחלוקת ביותר מבחינה מקצועית במדיניות שהמשרד מוביל הוא מדיניות פיזור האוכלוסייה. השרה כותבת כי יש "לפזר את אוכלוסיית ישראל הצומחת מהמרכז הצפוף והיקר אל מרחבי הגליל, הנגב יהודה ושומרון" ומדובר במדיניות אנטי-אורבנית שתוביל בסופו של דבר ליצירת פרברים שיובילו בשעתם לעוד גודש בכבישים ולחוסר יכולת ליצור פתרונות תחבורה ציבורית והסעת המונים.
היעד הראשון שהציב לעצמו המשרד הוא חיבור רכבתי מקריית שמונה ועד אילת. נכון לעכשיו אין לכך תקציב. יעדים מספריים שהוצגו הם מספר הנוסעים בתחבורה הציבורית ואמינות הנסיעה. על אף שביעדים המדידים הוכנס פרמטר של מספר הרוגים לקילומטר, בולטת אי-ההתייחסות של רגב ובן זקן לנושא הבטיחות בדרכים, כאשר שניהם לא הזכירו את הנושא באתגרי ויעדי המשרד. רגב היא לא רק שרת התחבורה, אלא גם השרה לבטיחות בדרכים.
בנוסף, משרד התחבורה יקדם את נושא הפיילוטים והניסויים בתחבורה החכמה, כאשר היעד ל-2023 הוא 25 פיילוטים. שרת התחבורה הוסיפה כי "נשאף ליישום פתרונות בתחום הרכב האוטונומי", למרות שגם בתעשיית הרכב העולמית מדובר בנושא שנזנח על ידי היצרנים.
תחום הרכב גם מככב בנתוני משרד האנרגיה. לפיו, פריסת עמדות טעינה לרכב חשמלי תקודם – כאשר היעד הוא פריסה של 4,100 עמדות טעינה במרחב הציבורי ביחס ל 2,600 כיום. לפי הנתונים, בשנת 2022 נפרסו בישראל 340 עמדות טעינה מהירות לרכב חשמלי (כלומר עמדות DC) - והיעד לשנת 2023 הוא 620 עמדות. לפי המשרד להגנת הסביבה, היעד למכירת רכב מאופס פליטות לשנה הנוכחית הוא 15%, מה שכבר הושג, ואילו היעד לשנת 2024 הוא 17% - מה שכנראה יושג גם בקלות.
משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה מאמין שיהיה גידול קטן מאוד במספר מועסקי ההייטק / מאיר אורבך
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה פסימי לגבי תעשיית ההייטק בשנים הקרובות. המשרד שואף להגיע ל-510 אלף מועסקים בהייטק בשנת 2023, 517 אלף מועסקים ב-2024 ול-530 אלף מועסקים ב-2025. היעדים צנועים, משקפים את מצב התעשייה כיום ואינם משקפים גידול טבעי שלרוב קורה בהתאם לגידול האוכלוסייה וצרכי התעשייה. בין 2022 ל-2023 צופה המשרד גידול זעיר שגם הוא מאוד אופטימי לנוכח המצב הנוכחי בישראל ובעולם.
למרות כוונת משרד החינוך לבטל את תוכניות חמש יחידות במתמטיקה מאמינים במשרד המדע שב-2023 יסיימו 15 אלף תלמידים בגרות-טק לעומת 12 אלף ב-2021. מספר חברות הסטארט-אפ שקמו דרך האקדמיה עמד בשנת 2022 על 64 ובמשרד מאמינים שלא יהיה כל שינוי במספר. במשרד אף שמו לעצמם כיעד לסיים עד סוף שנת 2023 גיבוש מסמך מדיניות לאתיקה ורגולציה בבינה מלאכותית וניהול פרויקט בראשית 2 שעד כה היה בידיים פרטיות.
המשרד לשירותי דת מאשר: ימונו 500 רבנים חדשים בשכר / שחר אילן
המשרד לשירותי דת מודה בתוכנית העבודה שהוא שואף למנות 514 רבנים חדשים תוך שנתיים. במקביל הקואליציה מקדמת הצעת חוק שתאפשר לה להרחיב את מאגר הרבנים שמקבלים שכר מהמדינה ולממש את התוכנית. המשרד מתכוון למנות 257 רבני שכונות ויישובים ב-2024 ועוד 257 ב-2025. בנוסף יש כוונה לכפות בחירת 35 רבני ערים ליישובים שאין בהם רב. המשמעות היא הכפלת מספר הרבנים שמעסיקה המדינה תוך 3 שנים, ותוספת עלות של מינימום 66 מיליון שקל לחודש, רובם לתפקידים שאין להם כל הגדרה ברורה.
במקביל כותב מנכ"ל משרד ירושלים והמסורת אסף יזדי כי המשרד מתכנן "עידוד פעולות יזומות להעשרת הידע של הדור הצעיר". בין התוכניות של משרד המסורת: לממן תוכניות הכנה לבר מצווה ל-6,000 נערים והמשפחות שלהם. בכך לכאורה אין פגם לולא הגדרת מטרות התוכנית, לחבר את הנערים לתורתם. יעד נוסף הוא עשרת אלפים איש שישתתפו ב"מסעות מסורת" ברחבי הארץ. תוכנית הדתה נוספת של המשרד היא "מעגלי חיים תוכנית לקידום ערכי מסורת חברתיים סביב מועדי ישראל ומעגל החיים היהודי".
יעדי משרדי החינוך ומעמד האישה הם בעיקר לתכנן תוכניות / שחר אילן
למשרד החינוך יש נטיה להיות מאוד סלחני בדרישות מעצמו, מסר מאוד בעייתי לתלמידים, וכך ויתר המשרד על פרסום יעדים כמותיים. מוסבר ש"תוכנית העבודה של משרד החינוך מוצגת באופן מצומצם, הכולל מטרות ויעדים בלבד, לאור עבודה המתבצעת במקביל לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ"ד. המדדים המרכזיים והמשימות העיקריות יפורסמו בקרוב לציבור ולצוותי ההוראה".
גם המשרד החדש לקידום מעמד האישה העניק לעצמו פטור כמעט מוחלט מיעדים כמותיים והסתפק בתוכניות לגבש תוכניות וביניהן: תוכנית אסטרטגית לקידום נשים, תוכנית ל"יצירת תודעה מחודשת לשוויון הזדמנויות" ותוכנית למניעת אלימות נגד נשים, כאילו לא היו כבר מספיק כאלה.
יעדי משרד העבודה נמוכים מאלה של 2022 / שחר אילן
משרד העבודה החדש קבע לעצמו יעדים כמותיים, אבל מאוד לא שאפתנים. למשל, יעד של 360 משתתפים בתוכנית לשילוב ערבים בהייטק כמו בשנה שעברה. חלק מהיעדים בירידה, כמו למשל מספר המשתתפים במרכזי הכוון לחברה החרדית עומד על עשרת אלפים לעומת 14 אלף משתתפים בשנה שעברה, בגלל מכרז שיצא השנה. מספר התלמידים להנדסאות עומד על 98 אלף, לעומת 99 אלף תלמידים בפועל בשנה שעברה בשל בדיקה ממשלתית של המדיניות.
