המפקח על הבנקים: ל-27% מהאוכלוסייה ביישובים ערביים אין חשבונות בנק
המפקח על הבנקים: ל-27% מהאוכלוסייה ביישובים ערביים אין חשבונות בנק
מהנתונים שהציג יאיר אבידן בדיון בוועדת הכלכלה עולה כי מספר הסניפים ביישובים הערביים נמוך מחלקם היחסי באוכלוסייה וכי 37% מהערבים אינם מחזיקים בכרטיס אשראי. עוד עולה כי הריבית שהערבים משלמים בממוצע על ההלוואות הצרכניות שלהם גבוהה ביותר מאחוז מזו של היהודים
ל-27% מהאוכלוסיה ביישובים ערביים אין חשבונות בנק, ומספר הסניפים ביישובים ערביים נמוך מחלקם היחסי באוכלוסייה. כך עולה מהנתונים שהציג המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת אודות הבנקאות בחברה הערבית.
את הדיון יזם חבר הכנסת אוסאמה סעדי שאמר במהלך הדיון "הכותרת הנכונה לדיון היא 'היעדר בנקאות בחברה הערבית. זה של-27% מהאוכלוסייה ביישובים הערביים אין חשבונות בנק, ולשליש מהם אין כרטיסי אשראי, זו פאדיחה, פאדיחה גדולה. איך אפשר לדבר על צמיחה כלכלית בחברה הערבית בלי בנקאות?".
אבידן הסביר כי במהלך השנים האחרונות נסגרו סניפים רבים ביישובים היהודים, ורק ביישובים הערביים נפתחו סניפים חדשים. כך שכיום הפער הצטמצם, ושיעור הסניפים ביישובים הערביים עומד על 10%, כשהאוכלוסייה המתגוררת שם מהווה 15% מסך האוכלוסייה. ב-2005 המצב היה גרוע בהרבה, אז רק 6% מהסניפים מוקמו בישובים הערביים. עם זאת, ממחקר שביצע נעם בוטוש ממרכז המידע והמחקר של הכנסת, עולה כי על אף שמספר הסניפים בישובים הערביים קטן יותר, הרי שגם הסניף עצמו קטן בכ-31% לעומת הסניפים ביישובים הערביים, ומספר המשרות בסניפים הערביים קטן ביותר מ-50% לעומת המשרות בסניפים היהודים.
עוד עולה מהנתונים שהציג אבידן כי בזמן ש-96% מהיהודים הבוגרים מחזיקים בחשבון עו"ש, הרי שרק 73% מהערבים, ו-87% ממשקי הבית הערביים מחזיקים בחשבון בנק. כמו כן, בעוד 86% מהיהודים מחזיקים בכרטיס אשראי, רק 63% מהערבים מחזיקים בכרטיס כזה. אבידן הסביר כי הדבר נובע ממחסומי שפה, אוריינות פיננסית, העדפה תרבותית למזומן וגם היבטים דתיים (חוקי השריעה דורשים הקפדה יתירה בנוגע לריבית).
עם זאת, מתברר כי שיעור הניצול של מלוא מסגרת העו"ש גבוה יותר באוכלוסייה הערבית (86% לעומת 70%), ושיעור הלקוחות הערביים הלוקחים הלוואה צרכנית מן הבנק גבוה משמעותית מהמגזר היהודי (56% אל מול 42%). אחד הממצאים המעניינים הוא כי הריבית שהערבים משלמים בממוצע על ההלוואות הצרכניות שלהם גבוהה ביותר מאחוז מזו של היהודים (5.87% לעומת 4.68%). אולם פער זה נובע מכך ששיעור הלווים המפגרים בתשלומיהם בחברה הערבית הוא גבוה כמעט כפליים מאשר בחברה היהודית (11.7% לעומת 6%), ולכן הם נחשבים ללווים עם סיכון גבוה יותר.
בכל הנוגע למשכנתאות, הראה אבידן כי מספר המשכנתאות בחברה הערבית מצוי בגידול (769 משכנתאות ב-2018, ו-1090 משכנתאות ב-2020). הגידול משמעותי יותר כשמסתכלים על המשכנתאות כאחוז מתוך העסקאות שבוצעו. בשנת 2020 שיעור המשכנתאות מסך העסקאות הגיע לכ-33%. מהנתונים שהציג אבידן עולה כי הריבית שהערבים משלמים על המשכנתא גם היא גבוהה בכ-0.75% לעומת היהודי, אך גם שם ניתן לראות כי שיעור הלווים הערבים שמפגר בתשלומי המשכנתא גבוה בהרבה מאשר בחברה היהודית (21% לעומת 3.7%).
אבידן אמר כי עד לסוף מרץ יפורסמו ממצאי הצוות להכלה פיננסית, בו חברים בנק ישראל ומשרדי הממשלה הרלוונטיים. יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון, אמר כי הוא מתכוון לקיים דיון נוסף בנושא בעוד כמה חודשים, וכי לדעתו יש לקבוע יעדים כמותיים ולא להסתפק באמירות כלליות.
