בדיקת כלכליסטלווייתן חוגג שנתיים ו־100 אירועי בטיחות
בדיקת כלכליסט
לווייתן חוגג שנתיים ו־100 אירועי בטיחות
לפיד הבטיחות דולק שעות נוספות בפרויקט הדגל של משק האנרגיה הישראלי, שהוא גם שיאן של 102 אירועי בטיחות לעומת 9 בלבד בשנתיים הראשונות להפעלתו של מאגר תמר. משרדי האנרגיה והגנת הסביבה מוטרדים מהמצב, אך מתקשים להשתלט עליו. שברון: "הבטיחות נמצאת בראש סדר העדיפויות"
מאגר הגז לווייתן נחשב לפרויקט האנרגיה הגדול בתולדות המדינה: לפי הערכות שמרניות, הוא מכיל כמות גז טבעי שתספיק לישראל לעשרות שנים, ותאפשר גם יצוא למדינות שכנות. כבר היום הוא מייצר כ־55% מהגז המופק בישראל ורוב התפוקה שלו הולכת ליצוא. הקידוח מהווה עוגן אסטרטגי לביטחון אנרגטי ומשמש כ"דלק מעבר" לאפשרות להיגמל מדלקים פוסיליים ולעבור לאנרגיות מתחדשות.
דווקא לנוכח המעמד והחשיבות של המאגר, בדיקת "כלכליסט" חושפת פן אחד שלו - של ריבוי תקלות מטריד באסדה. התקלות החלו עם התחלת הפקת הגז המסחרית מהמאגר ביום האחרון של שנת 2019, ונמשכות כבר שנתיים, בקצב גבוה באופן שמעלה לא מעט שאלות. התקלות מלוות את פעילות האסדה מהתקופה שבה נובל אנרג‘י היתה המפעילה של המאגר, והיא נמשכה גם לאחר מכן, כשנובל נרכשה על ידי ענקית האנרגיה שברון.
3 צפייה בגלריה
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ושרת האנרגיה קארין אלהרר. המשרדים מתחלקים ברגולציה
(צילום: טל שחר, אלכס קולומויסקי)
על פי בדיקת "כלכליסט", ב־2021-2020, השנתיים הראשונות להפעלת המאגר, היו 102 אירועים שבהם הודלק לפיד הבטיחות באסדה. הלפיד הוא אמצעי בטיחות המאפשר לשחרר את הגז מהאסדה באמצעות שריפתו. עצם ההדלקה של הלפיד איננה מסוכנת בהכרח, אך היא יכולה להעיד שמשהו לא תקין מתרחש באסדה, אחרת לא היה צריך להדליק אותו.
לשם השוואה, נסתכל על כמות התקלות במאגר הגז תמר, שהחל לפעול שבע שנים לפני לווייתן, במרץ 2013, והיה הראשון לספק גז טבעי למדינת ישראל. על פי נתונים שאספו ארגוני סביבה, בשנתיים הראשונות לפעילותו של מאגר תמר הם תיעדו בסך הכל שבע תקלות ושני מקרי הדלקת לפיד הבטיחות בשל עבודות תחזוקה – כולם דווחו למשרד האנרגיה ולמשרד להגנת הסביבה. בסך הכל תשעה מקרים לעומת 102 מקרים מתועדים בלווייתן.
ובחזרה ללווייתן - מתוך 102 אירועי הדלקת הלפיד, 75 מקרים היו עקב תקלות (שמוגדרות בשפה המקצועית ”אירוע תפעולי”), והיתר היו בעקבות עבודות תחזוקה, שאינן תקלות. עם זאת, בכולן הודלק הלפיד (תקלות או עבודות תחזוקה שלא כללו הדלקת לפיד, לא נכללו בבדיקתנו). משמעות הנתון היא שבכל שבוע בממוצע יש באסדת לווייתן תקלה או אירוע תחזוקה, שמביא לעצירת הפעילות באסדה ומצריך לשרוף את הגז באמצעות הלפיד.
בלווייתן ובמשרד האנרגיה מדגישים, שאף שלהבת הלפיד הבוער נראית מרחוק והיא אמנם מבהילה את התושבים, אין בה כשלעצמה נזק. הלהבה דולקת על מנת לשרוף את הגז באופן מבוקר. זה נכון, אבל לא באופן מוחלט: במהלך שריפת הגז חלקו משתחרר לאוויר וגורם לפליטות של זיהום אוויר וגזי חממה. ולראיה: המשרד להגנת הסביבה קובע שבעת ביצוע עבודות תחזוקה “על פי תוכנית שאושרה מראש ובכתב”, פליטות שיחרגו מהמגבלות וערכי הפליטה “לא ייראו כחריגה”. כלומר יש צפי לחריגות, אך הן מוחרגות בנימוק שמדובר בתוכנית תחזוקה שאושרה מראש.
חירום או תחזוקה? מתי מדליקים לפידים על אסדת הטיפול
לא כל כך פשוט להבין מהן התקלות באסדה ומדוע הן מתרחשות מאחר שמדובר בנושאים מקצועיים טכניים ובנוסף - לא כל המידע גלוי. במקרה של אסדת לווייתן התחייב משרד האנרגיה לפרסם לציבור תחקיר של כל תקלה. זו היתה התחייבות בעל פה שנתן בזמנו מנכ”ל משרד האנרגיה לשעבר אודי אדירי במטרה להרגיע את התושבים שהמשרד יפקח על האסדה.
הדברים נאמרו על רקע המאבק הנרחב של תושבי אזור חוף הכרמל שגרים מול האסדה, שדרשו להרחיק אותה מהחוף ולמקם אותה סמוך לבאר ההפקה המרוחקת עשרות קילומטרים משם. משרד האנרגיה ביקש להרגיע את התושבים שאין סיבה לחשוש ואם תהיה בעיה - הם לא יהססו לעצור את פעילות האסדה. בנוסף, המשרד לקח על עצמו התחייבות לתחקר כל תקלה באופן נקודתי.
בפועל מתפרסמים באתר משרד האנרגיה תחקורים רק של חלק מהתקלות, וגם זה באיחור של חודשים. לטענת משרד האנרגיה, התחקורים הם רק של התקלות הרציניות שבהן מופעל לפיד בלחץ גבוה. באסדה מותקנים שני לפידים המיועדים לשריפת פחמימנים: לפיד HP, המיועד לשריפת פחמימנים בלחץ גבוה, ולפיד LP, המיועד לשריפת פחמימנים בלחץ נמוך.
לפי היתר הפליטה של לווייתן, השימוש בלפידים מוגבל ל”מצבי תחזוקה וחירום בלבד”. ההגדרה הזו מעוררת שתי שאלות: ראשית, אם הלפידים מיועדים רק לתחזוקה וחירום, האם מדובר ב־75 אירועי חירום? השאלה השנייה היא מדוע משרד האנרגיה בוחן רק את התקלות שבהן הופעל לפיד בלחץ גבוה, מאחר שגם הפעלת הלפיד בלחץ נמוך מוגבלת לפי היתר הפליטה ואיננה תקינה או משקפת אירוע שבשגרה.
בסך הכל יש באתר משרד האנרגיה תחקורים של 36 תקלות שבהן הופעל לפיד בלחץ גבוה (או שני הלפידים יחד). באתר עודכנו התקלות החמורות עד סוף 2021, והנה כמה דוגמאות לתקלות: ב־17 בדצמבר 2021 אירעה תקלה בארון בקרת תקשורת, שגרמה להפסקת פעילות שלוש יחידות הטורבו אקספנדר. אלו הן היחידות שנועדו להגדיל את כושר הפקת הגז. החקירה של התקלה, נכתב בתחקור, מתבצעת על ידי יצרן מערכות הבקרה והתקשורת והיא עדיין נמשכת במטרה לאתר את מהות הבעיה.
הלפיד הוא אמצעי בטיחות המאפשר לשחרר את הגז מהאסדה באמצעות שריפתו. עצם ההדלקה של הלפיד איננו מסוכן, אך הוא מעיד שמשהו לא תקין מתרחש באסדה
מעט קודם לכן, ב־1 בדצמבר 2021, אירעה תקלה אחרת באסדה, ולפי התחקור באותו מקרה היה מדובר בהצטברות לכלוך של תוצרים ימיים סביב רשת הסינון של משאבות מי הים. זו נראית תקלה פעוטה, אך לפי הדיווח היא גרמה לכך שהחלה באסדה תגובת שרשרת שבסופה כבתה באופן מבוקר אחת ממערכות ייצור החשמל והלפיד הופעל. “כתוצאה מתקלה זו חידד המפעיל את נוהלי העבודה, כדי שתקלה זו לא תחזור על עצמה בעתיד”, עדכן משרד האנרגיה.
במקרה נוסף התרחשה תקלה שהביאה להפעלת שני הלפידים, כאשר במהלך מבחני בטיחות לציוד חדש שהותקן באסדה הפסיקה מערכת הבטיחות את פעילות האסדה בעקבות “כשל בתכנון ובבדיקת מערכת הבקרה”. בעקבות כשל זה ביצע המפעיל כמה פעולות לתיקון הרכיב המכני שכשל.
והנה כמה דוגמאות לתקלות שתועדו באסדה המקבילה תמר בשנתיים הראשונות לפעילותה: דליפת שמן לים ממערכת ההפעלה, השבתת האסדה כתוצאה מהפעלת מערכת כיבוי אש, השבתה כתוצאה מתקלה בזמן כיול חיישן ודליפת מתנול.
מי אחראי על התקלות? משרד האנרגיה או הגנת הסביבה
מאגר לווייתן הוא מאגר הגז הטבעי הגדול ביותר שהתגלה במימיה הכלכליים של מדינת ישראל, והוא מצוי בלב ים, במרחק של כ־120 ק”מ מערבית מחופי ישראל. הפקת הגז המסחרית מהמאגר החלה ב־31 בדצמבר 2019. שברון, שמחזיקה ב־39.66% מהזכויות במאגר, משמשת כמפעילת האסדה. לפניה היתה זו נובל אנרג’י. שותפותיה של שברון: דלק קידוחים (45.33%) ורציו (15%).
פעילות האסדה מחייבת שלושה היתרים: היתר פליטה הקובע ערכי פליטה מקסימליים מותרים לאוויר; היתר הזרמה לים ובו הוראות לגבי אופן הטיפול בשפכים הנוצרים באסדה; ואחרון - היתר רעלים הקובע אילו חומרים מסוכנים האסדה רשאית להחזיק וכיצד לנהל אותם. המשרד האחראי על הפליטות הוא המשרד להגנת הסביבה. אולם הגורם המקצועי שבוחן את התקלות הוא משרד האנרגיה.
מבדיקתנו, היתר הפליטה של אסדת תמר בהיבט התקלות מחמיר יותר: נקבע בו כי בכל תקלה במתקני האסדה הגורמת או עלולה לגרום לפליטת מזהמים, נדרש המפעיל לערוך דו"ח תחקיר, שיפרט את סיבת התקלה, משכה, כמות הגז שהוזרמה ללפיד, פעולות שננקטו לצורך תיקונה ומניעת הישנותה ומסקנות - והכל בתוך 14 יום ממועד התקלה. אסדת לווייתן דווקא זכתה להקלה: רק הפעלת לפיד ה־HP בלחץ גבוה מחייבת תחקור ודיווח בתוך 14 יום.
מה מגלים דו"חות הביקורת? תקלות ונהלים שלא מיושמים
התקלות בלווייתן החלו מיד עם תחילת ההפקה, כאשר בחמשת החודשים הראשונים לפעילותה נרשמו כבר 35 תקלות וביוני 2020 התקיים דיון בנושא התקלות בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. מי שהיה אז הממונה על הנפט במשרד האנרגיה, יוסי וירצבורגר, אמר בדיון כי המשרד לא צפה כמות כזו של תקלות. בעקבות המספר הרב שלהן הזמין משרד האנרגיה דו"ח ביקורת של חברת ההנדסה הבריטית RPS, שמצאה שורה של מחדלים חמורים וציינה שנובל אנרג'י, שהיתה אז מפעילת האסדה, תצטרך לבצע עבודה נרחבת לשיפור המצב.
הדו"ח החמור פורסם על ידי משרד האנרגיה באנגלית ובשפה טכנית, ולכן הוא כמעט ולא זכה לחשיפה בציבור. הדו"ח חשף את הבעייתיות שבתחקור התקלות, ולמשל התייחס לאירוע דליפת גז שאירע באסדה במאי 2020, ומצא שלאותו אירוע "היה פוטנציאל לגרום לאובדן חיים גדול". לפי הדו"ח, בעת שמומחים של משרד האנרגיה ביקרו באסדה, אמר להם צוות עובדי האסדה שמדובר באירוע חסר חשיבות ולא ב"תקלה" (incident).
עקב התקלות בחצי שנה הראשונה להפעלה הזמין משרד האנרגיה דו"ח מחברת הנדסה בריטית, שמצאה מחדלים חמורים וציינה שנובל אנרג'י, שהיתה אז המפעילה, תצטרך לתקן את המצב
עוד קבע הדו"ח כי מדאיג מאוד שהדברים לא היו ברורים לצוות העובדים, וכי הם לא היו מספיק מודעים לחובתם לבדוק את הציוד באסדה ואת המערכות ולוודא שהן עובדות כראוי ובבטיחות. לפי הדו"ח, מדובר היה באי עמידה ביחס לסטנדרטים בינלאומיים ולהתנהלות טובה בשדה קידוח. על פי האמור בדו”ח, כל הליקויים שהתגלו היו צריכים להיות מתוקנים עד סוף פברואר 2021, כלומר לפני שנה.
בהמשך פנתה עמותת שומרי הבית, באמצעות עו”ד מתן גרפינקל, למשרד האנרגיה בשאלה האם כל הליקוים תוקנו. ביולי 2021 מסר המשרד בתשובה כי 13 הדרישות שהוטלו על נובל (כיום שברון) הושלמו ונמצאות במעקב.
הדרישה היחידה שלא הושלמה היא דווקא זו שהופנתה למשרד האנרגיה. חברת RPS המליצה לעדכן את הנחיות דיווח אירועים חריגים. משרד האנרגיה מסר שההנחיות המעודכנות יפורסמו לאחר שעבודת המטה בנושא תסתיים. את התשובה הזו כתב מנהל מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה גיא סמט ב־1 בספטמבר 2021, כלומר לפני למעלה מחצי שנה, אך בינתיים דבר לא השתנה.
לאור העובדה שכלל התיקונים אמורים היו להתבצע עד סוף פברואר 2021, בדקנו בדיווחי התקלות של משרד האנרגיה מה התרחש בתשעת החודשים בין מרץ 2021 לדצמבר אותה שנה. מצאנו 13 תקלות שתוחקרו - כלומר נחשבות משמעותיות (כי הופעל בהן לפיד בלחץ גבוה).
בתקופה הזו, ב־28 באפריל 2021 אירעה תקלה שהובילה להפעלת שני הלפידים גם יחד. מהתחקור עולה כי מקור התקלה בעבודות תחזוקה שגרתיות. מערכת הבטיחות הפסיקה את פעילות הפקת הגז, שבתורה הביאה לשחרור גז טבעי ללפידים. "כתוצאה מתקלה זו המפעיל חידד את נוהלי העבודה כדי שתקלה זו לא תחזור על עצמה בעתיד". ימים בודדים חלפו וב־2 במאי 2021 אירעה תקלה עם שני לפידים, הפעם מערכת הבטיחות באסדה הפסיקה את ההפקה, שבתורה הביאה לשחרור גז טבעי ללפיד. "חקירת התקלה נמשכת על ידי המפעיל", נמסר.
ימים אחדים לאחר מכן החל בישראל מבצע שומר החומות שנמשך בין 10 ועד ל־21 במאי. זו היתה תקופת לחימה רגישה ודווקא בעשרת הימים הללו התרחשו שתי תקלות באסדה. ב־14 במאי אירע כשל מכני באחת מיחידות הטיפול בגז. משרד האנרגיה מסר כי בעקבות כשל זה המפעיל יבצע עדכון ובחינת הנהלים הרלבנטיים. ב־17 במאי שוב הופעלו שני הלפידים באסדה, בעקבות עבודות תחזוקה מונעת שנעשו בגנרטור יצור החשמל. "כתוצאה מתקלה זו המפעיל חידד את נוהלי העבודה כדי שתקלה זו לא תחזור על עצמה בעתיד".
בשורה התחתונה יוצא כי מתוך 36 אירועים שמשרד האנרגיה תחקר, 13 מהם (36%) התרחשו בשמונת החודשים האחרונים של 2021, לאחר שהושלם יישום ממצאי דו"ח הבדיקה. אם כך, מה הערך שהיה בתהליך היישום והפקת הלקחים, אם התקלות הרציניות נמשכות? בעת שפנינו למשרד האנרגיה בינואר, נמסר כי המשרד ישקול להזמין שוב את שירותי הבדיקה של החברה הבריטית. בימים האחרונים עדכן המשרד, כי החברה הוזמנה, ערכה בדיקה והדו”ח שלה צפוי להימסר בקרוב. לא התקבלה תשובה האם הדו”ח יפורסם לציבור.
משרד האנרגיה: "יש ירידה בהיקף התקלות"
במשרד האנרגיה אומרים כי הם מוטרדים ממספרן הגבוה של התקלות, ועושים הכל כדי לוודא שהן מטופלות ולא חוזרות על עצמן. לפי המשרד, "ביוני 2020 נערכה ביקורת של צוות מהנדסי מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה באסדה, ביחד עם מומחים של חברת הייעוץ הבריטית RPS, לאחריה מרבית התקלות טופלו ונמצאות במעקב. המשרד יקיים בשנה הקרובה ביקורות עומק. ביקורת אחת בוצעה לאחרונה והדו"ח מתגבש כעת. התקלות לא נמדדות רק במספר הדלקות הלפיד, כי אם באיזה לפיד הודלק (בלחץ נמוך או בלחץ גבוה), כמה זמן הוא דלק, מה היתה מהות התקלה ומה חומרתה. מניתוח שלנו עולה, כי ישנה ירידה בהיקף התקלות בגינן פעל הלפיד בלחץ גבוה: 22 ב־2020 לעומת 14 ב־2021 (13 מה־14 היו אחרי שהושלמו כל התיקונים בדו"ח האחרון - ע"ר)".
משברון נמסר: "החברה מחויבת לשמירה על הוראות הדינים החלים עליה. אנחנו מנהלים את עסקינו באחריות סביבתית וחברתית בכל הפרויקטים שלנו ומטמיעים תרבות של מצוינות תפעולית ששמה בראש סדר העדיפויות את הבטיחות והבריאות של העובדים שלנו ושמירה על ציבור והסביבה ושואפים לצמצם את ההשפעות הסביבתיות הפוטנציאליות של פעילותנו כמו גם לפעול לשיפור הביצועים הסביבתיים שלנו. הפעלת הלפיד מהווה מרכיב חשוב בהפעלה בטוחה של אסדת לווייתן. הלפיד הוא מתקן בטיחותי המשמש להפחתת לחץ ומסייע להפעלה בטוחה של האסדה ולשמירה על הציוד והמתקנים שלנו".
במשרד להגנת הסביבה אומרים שהם מקבלים דיווח על כל אירוע חריג במתקנים. "על כלל התקלות להיות ללא חריגה מתנאי ההפעלה. ככל שנמצאת הפרת תנאים, נשקלת אכיפה בהתאם למדיניות. ואכן, כאשר נובל לא עמדה בהוראות ההיתר, המשרד הטיל עיצום של 457 אלף שקל בגין הפעלה של הלפיד בניגוד להוראות המשרד, בנוסף לעיצומים כספיים של 7 מיליון שקל על נובל אנרג’י בגין הפרת תנאי היתר ההזרמה לים של לווייתן וכן הפרות של תנאי היתר הפליטה לאוויר".
יוני ספיר, יו”ר עמותת שומרי הבית: “שר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ ומנכ"ל המשרד לשעבר אודי אדירי חזרו ואמרו לאורך שנים שהאוויר באזור יהיה יותר נקי ושאם יהיו בעיות עם אסדת לווייתן, הם לא יהססו לעצור אותה. כיום ברור לכל כי עצירת פעילות האסדה, היא מעל לכוחותיו של משרד האנרגיה. אנו מצפים שהמשרדים ישתמשו בסמכויותיהם להגנה על בריאות הציבור, הסביבה הימית והאקלים”.
