פרשנותבעקבות פסיקת בג"ץ: המלכוד של נתניהו ושל החרדים
פרשנות
בעקבות פסיקת בג"ץ: המלכוד של נתניהו ושל החרדים
המפלגות החרדיות יעמדו בפני דילמה, האם הן יכולות להמשיך לשבת בקואליציה כשהמדינה לא מתקצבת בחורי ישיבות ואולי גם מתחילה לגייס אותם. נתניהו צריך מלחמה בשביל לשרוד אבל צריך שקט ביטחוני כדי להעביר חקיקת שקר כלשהו להכשרת ההשתמטות
כבר כמה חודשים ברור שמה שייצור את המשבר בשאלת תלמידי הישיבות אינה שאלת הגיוס אלא שאלת המימון. פשוט הרבה יותר קל לעצור מימון מאשר להתחיל לגייס. השאלה שעומדת בפני המפלגות החרדיות כרגע מאוד קשה: האם הן יכולות לשבת בקואליציה שאינה מסוגלת לתקצב את בחורי הישיבות וגם אינה מסוגלת להעביר חוק השתמטות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו העביר היום לבג"ץ ניירות עם הצהרות חסרות כל משמעות משפטית שכל מטרתם היתה להעביר את האחריות ממנו לבית המשפט. אבל במפלגות החרדיות יודעים שלפני המלחמה לא היתה כל בעיה להעביר חוק השתמטות וזוכרים שנתניהו העדיף להתעסק בהפיכה המשטרית. מי זוכר שרק לפני שנה גם הן ניסו לשלב את ההשתמטות בחוקה באמצעות חוק יסוד: לומדי התורה. מעבר לכך הן יצטרכו להביא בחשבון שקואליציה בראשות בני גנץ וגדי אייזנקוט יכולה להעביר להעביר חוק הרבה יותר נוח מהליכוד.
זו קדנציה מאוד מתסכלת מבחינת המפלגות החרדיות. בניגוד לציונות הדתית ולעוצמה יהודית שצוברות הישגים, הן בעיקר מתבזות. הן התעקשו להמשיך בשוד הקופה הציבורית במהלך המלחמה. הן דרשו וקיבלו למרות המאמץ המלחמתי 600 מיליון שקל תוספות שכר למורות החרדיות אבל הכסף לא עובר בגלל אי הסדרים הקשים שנחשפו ברשתות החינוך החרדיות והסירוב של הרשתות לפיקוח. הן דרשו וקיבלו תוספת של חצי מיליארד שקל לישיבות אבל עכשיו רוב הסכום הזה ייעצר.
נתניהו כמובן היה שמח להעביר חוק השתמטות ותקצוב ישיבות עוקף בג"ץ. הבעיה היא שאנחנו בעיצומה של מלחמה, והמשמעות היא מחאה חברתית שעלולה לעבור את הקודמת והפעם עם מאות אלפי אנשי מילואים, כולל אנשי ליכוד וימין. גרוע מכך, ההתנגדות לחוק ההשתמטות חוצה מחנות ובפועל כנראה אין רוב בקואליציה לשום חקיקת השתמטות. זה מציב את נתניהו במלכוד. הוא זקוק למלחמה כדי למנוע בחירות, אבל המלחמה מונעת כל פתרון לחרדים.
צריך לשים לב שהפסקת המימון אינה המכה היחידה שחטפו החרדים בעקבות הפסיקה שהתקבלה היום. בג"ץ גם קבע לוח זמנים מזורז לדיון בגיוס בחורי הישיבות. זה ייערך בחודש מאי, כלומר מיד לאחר פסח. כמובן שהממשלה תנסה לגבש עד אז חוק שקר כלשהו שיכלול יעדים פיקטיביים וסנקציות סמליות, אבל לא ברור איך בדיוק היא תשכנע את בית המשפט להתחשב בכך. שופטי בג"ץ הבהירו שבמהלך מלחמה הנכונות שלהם לקנות את הלוקשים של כאילו גיוס פחתה מאוד. גם העברת הדיון לרכב של תשעה שופטים מעידה על נכונות לספק דין דרמטי. יתרה מזאת, סביר מאוד שהעותרים לבג"ץ ינסו לשכנע אותו להורות לצה"ל להתחיל בהליכי גיוס עוד לפני חודש מאי. בסופו של דבר, בג"ץ עצמו קבע שאין כל בסיס לכך שתלמידי הישיבות אינם מגויסים.
את העובדה שהחרדים ואנחנו חיים בשתי מדינות שונות שבאחת מהן יש מלחמה ובשנייה נלחמים רק בציונים, ביטא הערב אחד מראשי דגל התורה, הרב דב לנדוי. הוא אמר ש"אם יתמעטו לומדי התורה, זה עלול להביא קטרוג על כלל ישראל (קטרוג – עדויות שליליות בפני אלוהים שעלולות להביא עונש), והארץ תקיא את יושביה". כדאי לספר לכבוד הרב שהקטרוג כבר הגיע ב-7 לאוקטובר ואולי בגלל שיש בעם כל כך הרבה משתמטים ופחות מדי חיילים, הארץ קוברת את יושביה.
ובכל זאת יש גם מרוויח בקואליציה מפסק בג"ץ. זה שר החינוך יואב קיש שכנראה מאוד מתבייש בכך שלא הצליח להרוס את פרס ישראל. הוא תזמן את ההודעה על זכייתו של איש ההייטק איל ולדמן בפרס ישראל ליזמות בדיוק למועד הגשת תשובת המדינה לבג"ץ. אין מה לומר, הלך לו.
