ה-OECD: עלייה במספר הצעירים ללא השכלה תיכונית בישראל
ה-OECD: עלייה במספר הצעירים ללא השכלה תיכונית בישראל
עוד מגלה שנתון החינוך של הארגון ששיעור הצעירים חסרי המעש בישראל עומד על 16.8%, וגבוה בהרבה מממוצע המדינות המפותחות שעומד על 13.8%. השכר הממוצע למורה תיכון מתחיל עומד על 30% פחות מממוצע ה-OECD ולמורה ותיק על 14% פחות
שיעור הצעירים ללא השכלה תיכונית בישראל עלה בעשור האחרון מ-8% ל-9%. זאת, לעומת ירידה ב-28 מ-35 מדינות מפותחות שיש לגביהן נתונים. הנתון המדהים נחשף בשנתון החינוך של ה-OECD לשנת 2024 (EDUCATION AT A GLANCE 2024) המתפרסם היום (ג'). השנתון מגלה גם שמורי תיכון בישראל משתכרים הרבה מתחת לממוצע המדינות המפותחות. עם זאת, בהשוואה החביבה על משרד האוצר של שכר המורים לשכר בעלי השכלה דומה באותה מדינה, מצבה של ישראל טוב בהרבה מהממוצע. השנתון כולל נתונים של 38 חברות בארגון אבל בדרך כלל יש לכל נושא נתונים מידע על כ-35 מדינות ולעיתים על פחות.
השכר למורה מתחיל בישראל עמד ב-2023 על 31,400 דולר (מותאם כוח קנייה) שזה 30% פחות מממוצע המדינות המפותחות שעמד 44,800. זה מציב אותנו במקום ה-13 מהסוף. השכר למורה ותיק עמד על 63,700 דולר, 14% פחות מממוצע ה-OECD שעומד על 73,930 דולר.
עם זאת מצבה של ישראל טוב בהרבה בטבלה בשנתון שהאוצר מעדיף להשתמש בה. מורה תיכון בישראל משתכר 0.83 מהשכר הממוצע לבעלי השכלה דומה לשלו בישראל. ב-10 מדינות מפותחות משתכרים פחות משיעור זה ורק ב-5 יותר (בפורטוגל מורה תיכון משתכר פי 1.35 מבעלי השכלה דומה) ובמדינה אחת כמונו. זה מציב אותנו במקום ה-6 מ-17 מדינות. אין בשנתון חישוב של ממוצע ה-OECD או האיחוד האירופי כנראה בשל מיעוט המדינות שיש לגביהן את הנתונים.
השנתון חושף שוב את פרדוכס תקציב החינוך של ישראל שהוא מהגבוהים בין המדינות המפותחות יחסית לתמ"ג ולמרות זאת ההוצאה לתלמיד נמוכה יחסית. הדבר נובע כמובן ממספר הילדים הגבוה. שיעור הפריון בישראל כמעט כפול מממוצע המדינות המפותחות. ההוצאה הלאומית לחינוך כחלק מהתמ"ג (נתוני 2021) היא כמקום השני בין המדינות המפותחות 13%, אחרי מקסיקו 13.8% ולפני קוסטה ריקה 12.5%. ממוצע ה-OECD עומד על 10%, ממוצע איחוד האירופי על 8.9% וממוצע ה-G20 על 10.6%. קשה שלא להגיע למסקנה שהוצאה גבוהה לחינוך כחלק מהתמ"ג הוא נתון שמאפיין את המדינות הפחות מפותחות ב-OECD. העובדה שמשרד החינוך מתגאה בהודעה שהוציא בנתון הזה היא אם כן מביכה.
כשמדובר בהוצאה לתלמיד המצב הרבה פחות טוב. ההוצאה הממוצעת בתלמיד ישראל עמדה ב-2021 על 10,400 דולר (מותאם כוח קנייה) 16% פחות ממוצע המדינות המפותחות שעומד על 12,800 דולר. ישראל במקום השמיני מהסוף בין מדינות ה-OECD. אחריה מדינות כמו מקסיקו (אחרונה) וטורקיה. ראשונה לוקסמבורג עם הוצאה ממוצעת לתלמיד של 28,400. בפינלנד הידועה באיכות החינוך שלה ההוצאה דומה לממוצע ה-OECD והיא עומדת על 12,800 דולר.
בנושאים כלכליים לא מעטים ישראל אכן בולטת בין המדינות המפותחות. שנתון החינוך מוכיח מדי שנה שבתחום זה ישראל היא זנב לאריות ומשתרכת בנושאים רבים בתחתית טבלת המדינות המפותחות יחד טורקיה, מקסיקו, צ'ילה וקולומביה. כמובן זה לא כולל את תחומים הפערים החינוכיים שבהם מבחני PISA ממקמים את ישראל שוב ושוב כאלופת ה-OECD. שיעור הצעירים חסרי המעש בישראל (גילאי 18-24) עמד ב-2023 על 16.8% - גבוה בהרבה מממוצע המדינות המפותחות שעמד על 13.8%. הנתון הזה בעייתי במיוחד משום שצעירים חסרי מעשה בחברה הערבית הם פוטנציאל גיוס לכנופיות הפשע המאורגן.
הסקירה המיוחדת המוקדשת לישראל מביאה נתונים קשים על פערי ההזדמנויות שיוצר החינוך בישראל. ב-28 מדינות מפותחות מתוך 35 מדינות שיש עליהן נתונים, ירד חלקם של הצעירים ללא השכלה תיכונית. בישראל שיעור הצעירים בגילאי 25-34 ללא השכלה תיכונית דווקא עלה מ-8% ל-9%, מה שמסמן תהליך מדאיג מאוד. עם זאת, הוא עדיין נמוך ב-5% מהממוצע של ה-OECD ב-2023, שעמד על 14%.
את העובדה שישראל לא הגיעה לגבול שממנו אי אפשר לרדת מוכיחה דרום קוריאה, ששיעור הצעירים ללא השכלה תיכונית בה עומד על 1.5% וארצות הברית שם נרשמה ירידה מ-7.5% ל-6.5%. ב-OECD מדגישים ש"מבוגרים ללא השכלה תיכונית נמצאים בסיכון גבוה לתוצאות חברתיות וכלכליות גרועות במהלך חייהם. צמצום שיעור הצעירים ללא השכלה תיכונית קיבל עדיפות בלא מעט מדינות".
התוצאה היא שרק 56% מהצעירים בגילאי 25-34 בישראל ללא השכלה תיכונית מועסקים, לעומת 69% ממסיימי תיכון ללא השכלה אקדמית בארץ. ממוצע המדינות המפותחות אגב גבוה יותר ועומד על 61%. בארגון המדינות המפותחות מציינים ש"עובדים ללא השכלה תיכונית נמצאים בסיכון להרוויח שכר נמוך מאוד". בישראל, 27% מהעובדים בגילאי העבודה העיקריים, 25-64, ללא השכלה תיכונית, משתכרים שכר שווה או נמוך לחצי מההכנסה החציונית, לעומת 21% בלבד מהעובדים עם השכלה תיכונית שאינם אקדמאים ו-13% מבעלי השכלה אקדמית.
