עוד הצעת חוק לרמיסת שומרי הסף: רה"מ יבחר את נציב שירות המדינה והוועדה שתאשר המינוי
עוד הצעת חוק לרמיסת שומרי הסף: רה"מ יבחר את נציב שירות המדינה והוועדה שתאשר המינוי
הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון (ליכוד) נועדה למנוע את מעורבותה של היועמ"שית במינוי הנציב. זאת לאחר התנגדותה שרה"מ יהיה מעורב בתהליך. ההערכה היא שהצעת החוק תזכה לקידום מהיר, בטרם יציאת הכנסת לפגרת הקיץ בעוד כשבועיים
ח"כ אביחי בוארון (ליכוד) הניח אתמול על שולחן הכנסת הצעת שחוק, לפיה היועמ"שית גלי בהרב מיארה לא תהיה מעורבת במינוי ועדת הכשירות למינוי נציב שירות המדינה, וכי רה"מ הוא שיבחר את הנציב, וימנה את הועדה שתאשר את מינויו. הצעת החוק בעצם מאפשרת לנתניהו לשלוט ולהשפיע על בחירת נציב כלבבו.
הצעת החוק של בוארון נועדה להדוף את התנגדותה של בהרב מיארה לכך שרה"מ יהיה מעורב בבחירת הנציב, כשלדבריה, יש להקים ועדת איתור שתמונה על ידי נשיא בית המשפט, ונציגיה ימונו בהתייעצות עם היועמ"שית. לפי הצעתה מדובר בהליך איתור תחרותי. נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ יסיים את כהונתו בספטמבר 2024, וטרם מונתה ועדה לאיתור מחליפו בשל חילוקי הדעות בין נתניהו לבהרב מיארה.
ההערכה היא שהצעת החוק הזו תקודם במהרה ותחוקק ב-4 קריאות בטרם יציאתה של הכנסת לפגרת הקיץ בעוד שבועיים ויום ( 24.7.24) ובכך תאפשר לנתניהו למנות נציב מדינה בניגוד לעמדת בהרב מיארה. בשבוע שעבר סירבה הממשלה לאשר את הצעת בהרב מיארה לגבי הליך מינוי הנציב וחלק מהשרים כמו דודי אמסלם ועמיחי שיקלי אף קראו לפטרה. נתניהו הודיע שיגיש בקרוב הצעה משלו בעניין.
לפי הצעת בוארון, "נציב שירות המדינה יתמנה לפי הצעת ראש הממשלה, לאחר שהתאמת המועמד לתפקיד תיבחן ותאושר על ידי ועדה לבדיקת כשירות. ראוי כי מי שיציע את המועמד לתפקיד הנציב יהיה ראש הממשלה, שכן מדובר בתפקיד הדורש כישורים מקצועיים וניהוליים שיאפשרו לו לפתח את ההון האנושי בתפקידים בשירות המדינה, ולצד זאת, יכולת לממש את החלטות מדיניות בעלות השפעה על יכולת הממשלה לממש את מדיניותה.
"בראש ועדת הכשירות יעמוד שופט מחוזי בדימוס, שופט בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, או נשיא או סגן נשיא של בית הדין האזורי לעבודה בדימוס, שייבחר על ידי ראש הממשלה, ללא מעורבות של היועץ המשפטי לממשלה במינוי. יש להניח כי שופטים בדימוס הם משרתי ציבור נאמנים, בלתי תלויים, מקצועיים וניטראליים, כך שיישמר האופי הממלכתי והא-פוליטי של התפקיד.
"כמו כן, מוצע כי יושב ראש הוועדה יכהן בתפקידו לתקופה של שתים עשרה שנים, או לתקופה של שתי קדנציות של נציב שירות המדינה, לפי הארוך מביניהם. אורך תקופת הכהונה של נציב שירות המדינה הוא שש שנים. תקופת הכהונה של יושב ראש הוועדה נועדה להבטיח, כי הוא יוכל לבחון את כשירות מינויים של שני נציבי שירות מדינה לפחות .
"עוד מוצע כי בוועדה יכהנו שני מנכ"לים של משרדי ממשלה – מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"ל משרד העבודה, משום שגורמים אלה מביאים עמם הכרה של הצרכים והמורכבויות של השירות הציבורי, מה שיסייע לפעולת הוועדה. בנוסף, יכהן בוועדה נציב שירות המדינה היוצא, שכן היכרותו עם נציבות שירות המדינה תסייע באופן משמעותי לפעולת הוועדה ולבחינת כשירות המינוי. ככל שנציב השירות היוצא לא יוכל, או יבחר שלא לכהן בוועדה, יושב ראש הוועדה ימנה חבר ועדה מבין מי שמילאו את תפקיד נציב שירות המדינה בעבר, וככל שלא תהיה אפשרות לכך – יבחר שר העבודה נציג מטעם האקדמיה. הרכב הוועדה המוצע משלב בין אנשי מקצוע שמייצגים את הממשלה לבין נציגים ניטראליים".
כמו כן, מוצע כי במקרה של חילוקי דעות בין חברי הוועדה, קולו של יושב ראש הוועדה, יכריע. מוצע כי במסגרת פעולתה, הוועדה תבחן את מכלול ההיבטים הנוגעים למועמד – הן באשר להתאמתו המקצועית לתפקיד, והן באשר לטוהר מידותיו והיעדר זיקות פוליטיות לשרי הממשלה".
