פרשנותגם בגזרות להקטנת הגירעון סמוטריץ' לא פגע בשותפיו
פרשנות
גם בגזרות להקטנת הגירעון סמוטריץ' לא פגע בשותפיו
צעדי האוצר שנועדו להגדיל את הכנסות המדינה בתקציב 2025 ממוקדים במסים ישירים על הכנסות ועל רווחים ולא על צריכה • העול שיוטל על האזרחים לא יסתכם רק בתוספת של מיליארדי שקלים בתשלומי המסים, אלא גם בקיצוץ של הוצאות הממשלה מתחומים אזרחיים אל תשלומי ריבית וביטחון • בשורה התחתונה: נשלם יותר ונקבל פחות
הצעות המיסוי של משרד האוצר, שמופיעות בפרק המיסוי של חוק ההסדרים שפורסם אתמול, ניתנות להצדקה כשלעצמן. אפשר להציג כי קרנות ההשתלמות נפוצות בקרב העשירונים החזקים, ושההטבות לפנסיה בישראל עצומות בהיקפן. אך הדרך הנכונה להעריך את הצעות המיסוי של האוצר היא דרך בחינה של הצעדים שנזנחו, דרך בחינה של החלופות.
הדבר הבולט ביותר בהקשר של צעדי המיסוי שמשרד האוצר פרסם אמש, זה שהם כמעט לא כוללים הגדלה של המיסוי על הצריכה. כלומר, הצעדים הנוכחיים ממוקדים במסים ישירים, על הכנסות ועל רווחים, לא על צריכה.
הסיבה הישירה לכך היא כמובן שבשנת 2025 צפוי המע"מ לעלות בשיעור של 1%, והמע"מ הוא מס שמוטל על הצריכה. אך למרות זאת, האוצר היה יכול להשתמש במסי צריכה נוספים כדי לתקן עיוותים רבי־שנים וכדי לקדם מטרות חברתיות־כלכליות אחרות. כך, לדוגמה, מיסוי צריכת כלים חד־פעמיים וסוכר, שכבר היה חלק מהוראות המס עד לביטולו בידי הממשלה הנוכחית, היה יכול להניב כ־1.5 מיליארד שקל בשנה, ולייתר, לדוגמה, את המס על קרנות השתלמות, וגם לתרום לבריאות ולאיכות הסביבה. גם מעבר למס נסועה ומיסוי רעש הם מהלכים של מיסוי צריכה שיכלו גם הם לקדם מטרות חברתיות כלכליות אחרות.
אך לא רק מסים מוכווני התנהגות היה ניתן לאשר. היה ניתן לבטל את כל הפטורים ממע"מ, פטור מע"מ על פירות וירקות, פטור מע"מ על צריכת שירותים דיגיטליים, פטור מע"מ על רכישות באינטרנט ובאילת. לכל הפטורים הללו אין הצדקה כלכלית והפגיעה החברתית מביטולם ככל הנראה קטנה מהקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי למשך שלוש שנים.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר וכתב כי הוא בחר את הצעדים על סמך ארבעה תבחינים. התבחין הראשון ברשימה הוא "עלות־תועלת", כלומר לבחור את המהלכים שיפגעו כמה שפחות בכלכלה ואולי יתרמו לה. אך עיון ברשימת הצעדים שפורסמה אתמול מעלה כי סמוטריץ' נתן משקל מכריע לשיקולים שהוא כינה "מניעת מלחמת יהודים", ו"שימוש בהקפאות כי הן פחות מורגשות". סמוטריץ' כנראה בחר כך משום שהעריך שהחרדים יתנגדו למיסוי סוכר, ושהקואליציה לא תאפשר לקדם ביטול פטורים. אך הוא צפוי לגלות כי גם לרשימת הצעדים המנומסת שלו הוא לא צפוי למצוא הרבה תומכים.
כאמור, משרד האוצר פרסם אמש את חוברת המסים החדשים לקראת תקציב 2025. החוברת כוללת 42 עמודים, 14 פרקים, עשרות צעדים, שאם כולם יתממשו, הרי שהאוצר סבור שהם יניבו כ־22.5 מיליארד שקל נוספים לקופת המדינה ב־2025, וכ־26.6 מיליארד שקל מדי שנה בטווח הארוך. מעבר לצעדים הללו, המע"מ צפוי לעלות בראשית שנת 2025, כך שהתוספת ממסים להכנסות המדינה תהיה כ־30 מיליארד שקל בשנת 2025.
הצד האחר של תוספת ההכנסות למדינה הוא, כמובן, העול על הציבור. העול הזה לא יסתכם בתוספת של המיליארדים בתשלומי מסים, אלא גם בקיצוץ של הוצאות הממשלה והסטה של הוצאות הממשלה מהוצאות אזרחיות להוצאות ריבית וביטחון. אף שמדובר במכות משמעותיות עבור הציבור הישראלי, הן אינן בגדר הפתעה, הן היו צפויות מראש משעה שהתברר כי המלחמה צפויה להיות הארוכה והיקרה בתולדות מדינת ישראל. בשורות הבאות, כלכליסט ערך מיפוי ראשוני של צעדי המיסוי המרכזיים, של הנפגעים העיקריים מכל צעד, ושל הסיכויים של הצעדים הללו לעבור.
הצעד שאמור להביא את הכסף הרב ביותר לקופת המדינה בשנת 2025, הוא מיסוי רווחים לא מחולקים. על פי הערכת האוצר, הצעד הזה לבדו יביא כ־10 מיליארד שקל בשנת 2025, ומשנת 2028 ואילך, המהלך יניב כ־5 מיליארד שקל מדי שנה. רווחים לא מחולקים הם רווחים שפירמות לא מוציאות מקופת החברה בשביל לדחות את תשלום המס. כבר במהלך הדיונים על תקציב 2024 לחץ יועצו הכלכלי של ראש הממשלה אבי שמחון לבדוק האם נכון לצאת ב"מבצע" לפיו מי שיממש רווח לא מחולק ייהנה משתלם מס מופחת. אלא שההצעה זכתה להתנגדות חריפה של האוצר, זאת מכיוון שמבצע דיבידנד מביא להכנסות חד־פעמיות בזמן שיש צורך בגידול קבוע בהכנסות. כמו כן מבצע כזה בעצם יתמרץ בעלי הון שלא לחלק רווחים עד למבצע הבא.
אך הלחץ של שמחון הוביל את משרד האוצר ורשות המסים לחשוב מה ניתן לעשות עם הרווחים הלא מחולקים. ועדה שהוקמה בראשות מנכ"ל המשרד שלומי הייזלר, החליטה להתמקד בחברות עם מעט בעלי מניות שנראה כי הן הוקמו רק כדי לחמוק מתשלום מס. חברות אלו ידועות גם בשם "חברות ארנק". הן מאפשרות לרופאים, עורכי דין, רואי חשבון, לקבל משכורת גבוהה ולשלם רק מס חברות בגובה של 23% עד שהם יחליטו למשוך דיבידנד בעתיד.
ההצעה המונחת כעת על השולחן היא שאם החברה רשומה עם בעל מניות יחיד, הרי שהיא תצטרך לשלם מס של 50%. ההצעה כוללת פרטים נוספים כמו מס של 2% על רווחים בלתי מחולקים מדי שנה, ומס על שיעורי רווחיות גבוהים מ־25%. למהלך יש הצדקה חברתית וכלכלית, אך הוא צפוי להיתקל בשני מכשולים עיקריים. הראשון הוא העובדה שהנפגעים ממנו הן קבוצות חזקות בשוק. המכשול השני הוא, שגם אם החוק יעבור, ייתכן שהוא יעבור באופן כזה שיהיה ניתן לעקוף אותו, ולכן קשה להעריך כמה כסף יניב המהלך. מאידך, האוצר יתקשה לוותר על המהלך הזה, שכן זה מהלך שנועד להראות לציבור הרחב כי אכן פוגעים גם בשכבות החזקות ביותר.
הצעד השני שמכוון לעשירים ביותר בחברה הישראלית, הוא הרחבה והגדלה של מס יסף. על פי ההצעה, מי שנהנה מהכנסות הוניות של למעלה מ־721 אלף שקל, ישלם על ההכנסות מעל סכום זה מס נוסף, מעבר לשיעורי המס הרגילים, בשיעור של 5%, ולא בשיעור של 3% כפי שהמצב כיום. בנוסף, כיום המצב הוא שמי שמוכר דירת מגורים בשווי של עד 5.4 מיליון שקל, הרי שהרווח (השבח) ממכירה זו לא מחושב בהכנסות למס יסף גם אם מדובר בדירה להשקעה. האוצר מציע להכניס גם את הרווחים ממכירת דירת מגורים, ובתנאי שאין פטור ממס שבח, לחישוב מס יסף. המהלכים הללו צפויים להביא כמיליארד וחצי שקל ב־2025, וכ־2 מיליארד שקל מ־2026 והלאה. מהלכים אלו פוגעים באוכלוסייה של האחוזונים העליונים ביותר, ונועדו לצמצם את הממצא העקבי לפיו הכנסות מהון ממוסות בשיעור נמוך יותר מהכנסות מעבודה.
אם הצעד הגדול ביותר בשנת 2025 הוא מיסוי רווחים כלואים, הרי שהצעד המשמעותי ביותר לטווח הארוך, הוא ההחלטה על הקפאת מדרגות המס, נקודות הזיכוי, ומענקי עבודה למשך שלוש שנים. המשמעות היא ששווי נקודת זיכוי יישאר 2,904 שקל לשנה עד לשנת 2028, זאת אף ששווי הכסף צפוי להישחק לכל הפחות ב־2% מדי שנה. באופן דומה, עד לשנת 2028, כל מי שמרוויח מעל 10,061 שקל בחודש ייכנס למדרגת המס של 20%, וכל מי שמרוויח מעל 16,150 שקל ייכנס למדרגת המס של 31%, זאת למרות שסכום זה בשנת 2027 צפוי להיות עם כוח קניה נמוך משמעותית מ־16,150 בשנת 2024. השחיקה הזו מביאה 2.6 מיליארד שקל ב־2025, ועוד סכום דומה בכל אחת מהשנתיים הבאות. בשנת 2028 תסתיים ההקפאה ומכאן ולהבא, יעודכנו הסכומים בהתאם לאינפלציה שהיתה בשנת 2027.
אבל מדרגות המס ונקודות הזיכוי לא יוצמדו בגין האינפלציה בשנים 2024 עד 2026. המשמעות היא תוספת מס הכנסה שנתית בהיקף של כ־7.8 מיליארד שקל מדי שנה מ־2028 ואילך. מהלך זה צפוי לפגוע בכל שכבות האוכלוסייה העובדות. הוא פוגע בעיקר במשפחות עם ילדים שמרוויחות סכומים בינוניים־גבוהים, אך פוגע גם במשפחות ובאנשים שזכאים למענק עבודה. המהלך לא משמעותי לעשירים במשק, ולמי שלא לוקחים חלק בשוק העבודה.
מגזר נוסף שנפגע במיוחד הוא מעמד הביניים־הגבוה. צעדי המיסוי כוללים שלושה צעדים שמצמצמים את הטבות המס לפנסיה. הצעד הראשון הוא צמצום הטבת המס במשיכת כספים לקצבה פנסיונית. כעיקרון, בשנת 2025 אמורה להיות פעימה נוספת שתגדיל את הסכום הפטור ממס במשיכת קצבה לפנסיה, באוצר מבקשים שלא להחיל את הפעימה הזו. המשמעות היא שהסכום הפטור מתשלום מס (כולל נקודות זיכוי) יהיה סביב 11 אלף שקל. המשמעות היא שכל מי שנהנה מקצבה פנסיונית של למעלה מ־11 אלף שקל (לא כולל קצבת הזקנה) ישלם מס על קצבה מעל סכום זה. צעד זה דומה לצעד ההקפאה, שכן לא מדובר בהגדלת שיעורי מס אלא בביטול הטבה שצריכה להיכנס לתוקף ב־2025. המהלך הזה צפוי להוסיף 400 מיליון שקל מדי שנה, ופוגע במעמד הביניים של הפנסיונרים.
המהלך השני הוא צמצום דרסטי של הטבת קרן ההשתלמות. כיום, כסף שהופקד בקרן השתלמות פטור מכל מס עד למשיכתו, גם אם המשיכה נעשית לאחר 40 שנה, כלומר, 34 שנים אחרי שהכסף כבר נזיל. האוצר מציע למסות קרנות השתלמות על תשואות ורווחים מהרגע שבו הקרן הופכת לנזילה. מהלך זה צפוי להביא 1.4 מיליארד שקל בשנה, והוא פוגע משמעותית בעשירונים הגבוהים. והוא פחות משמעותי לעניים ולעשירים ביותר.
הצעד השלישי בנוגע להטבות מס לפנסיה, נוגע לבעלי שכר גבוה של למעלה מפי שניים מהשכר הממוצע במשק. גם הצעד הזה פחות משמעותי עבור בעלי הון עשירים, ובוודאי שאינו רלבנטי למי שמשתכר פחות מפי שניים מהשכר הממוצע. לפי המהלך המוצע, יהיה ניתן להפקיד לעובד לפנסיה ללא לשלם מס רק על סכום של 7.5% מתוך משכורת שהיא עד פעמיים השכר הממוצע. בזמן שהמצב כעת הוא שניתן להפריש ללא מס שיעור של 7.5% מתוך משכורת שהיא פעמיים וחצי השכר הממוצע. הצעד כולל שינוי דומה גם בהפרשות לפיצויים. בסך הכל המהלך צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בכ־1.1 מיליארד שקל בשנת 2025, ובכ־1.3 מיליארד שקל בטווח הארוך.
העלאת מס ישירה נוספת יש גם בעולמות מיסוי הרכב. האוצר מציע לעלות את המס על רכבים ירוקים בכ־4,000 שקל. כדי לשמור על התמריץ לקנות רכבים לא מזהמים, הרי שהאוצר מעלה את המס גם על הרכבים המזהמים, כך שבסופו של דבר, תהיה עליית מס על כלל הרכבים, מה שיביא עוד 650 מיליון שקל של מסים בשנה.
חלק אחר בתוך הצעדים הפיסקליים הוא מאבק בהון השחור והעלמות מס. כלל הצעדים בעולמות הללו מגיע לשווי של כ־2 מיליארד שקל. המהלכים לצמצום הון שחור הם מגוונים ומשתייכים לתחומים שונים. חלק מהמהלכים קשורים לדיגיטציה ולשימוש בטכנלוגיות, דוגמת הקצאת חשבוניות בין עוסקים המבצעים עסקאות על סכום של 5,000 שקל ומעלה. למהלכים ממין זה קשה להתנגד כי הם רק מדייקים גביה ולא פוגעים בפעילות הכלכלית.
מנגד, יש צעדים אחרים שצפויים לזכות להתנגדות, דוגמת "ביטול איחוד עוסקים" שיאסור על עסקים לדווח במאוחד, ודוגמת ההצעה להרחיב את דיווח המע"מ המפורט גם לעסקים קטנים שמחזור העסקאות שלהם עומד על חצי מיליון שקל ומעלה. מהלך זה יכניס 137 אלף עסקים לחובת דיווח מפורטת יותר.
למרות שמהלכים אלו לא נועדו להביא לגביה עודפת של מסים, אלא רק לגבות "מס אמת", הם צפויים לזכות להתנגדות חריפה בטענה שמדובר במהלכים שיקשו על עסקים קטנים. למעשה, טיוטת האוצר כוללת גם קידום צעדים למיגור הון שחור שנתקעו בתקציב האחרון, דוגמת דיווח על הכנסות משכר דירה, וחובה של התקנת דלקן למי שמבקש לנכות הוצאות רכב. העובדה שהצעדים לא צלחו את ועדת הכספים מלמדת כי גם אם הנימוק הוא מלחמה בהון השחור, זה לא קל לעבור את ועדת הכספים.
לסיום, יש שני מהלכי מיסוי שעשויים להיראות על פני השטח כ־WIN־WIN, והם ביטול פטור ממע"מ לתיירים, וביטול נקודות זיכוי לעובדים זרים. שני המהלכים יחד אמורים לתרום ב־2025 כ־1.16 מיליארד שקל ובטווח הארוך, המהלכים אמורים לתרום כ־3.1 מיליארד שקל. במהלכים אלו המס העודף לא מוטל באופן ישיר על הישראלים, אלא על עובדים זרים ועל תיירים זרים. אך ברור לכל כי זה רק מעל פני השטח, מבחינה מהותית, ברור לכולם כי המהלכים הללו משפיעים על ענף התיירות ועל כל מי שמעסיק עובדים זרים. המהלכים הללו, במיוחד ביטול הפטור על מע"מ תיירות, הם מהלכים מורכבים מאוד מבחינה פוליטית, וספק רב אם הם יעברו.
