לאן נעלמו 2.2 מיליארד שקל להצללת המרחב הציבורי?
לאן נעלמו 2.2 מיליארד שקל להצללת המרחב הציבורי?
התוכנית לנטיעת עצים מצלים הושקה כבר לפני שנתיים אבל לא תוקצבה בפועל; במקביל לכך - בזמן שתכננה לנטוע 450 אלף עצים ב־20 שנה, הממשלה אישרה כריתת 130 אלף עצים בשנתיים
חודש יוני הסתיים בבשורה יוקדת: זהו יוני החם ביותר מאז החלו מדידות הטמפרטורה בישראל, והוא שבר את השיא עם 3 מעלות צלזיוס מעל הממוצע. המחצית הראשונה של החודש היתה גדושה בגלי חום כבדים, שהזכירו את החום העז שפושט בישראל בחודשי יולי–אוגוסט. בעוד ישראל הולכת ומתחממת, הממשלה מזניחה באופן עקבי פתרון שיכול להפוך את הקיץ לנסבל בהרבה עבור תושבי ישראל: צל. מבדיקת כלכליסט עולה שתוכנית ממשלתית להצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות נטיעת 450 אלף עצי רחוב בתוך 20 שנה בעלות של כ־2.2 מיליארד שקל, הושקה בחגיגיות לפני כשנתיים על ידי משרדי הממשלה, אך לא יצאה לפועל וכלל לא תוקצבה עד היום.
שינויי האקלים הופכים את ישראל לחמה יותר ויותר. כשגלי החום הקיציים פוגשים את הבטון העירוני, הטמפרטורה מטפסת אף יותר. מחקרים מראים שברחובות שבהם נטועים עצים בוגרים היוצרים צל, הטמפרטורה עשויה להיות נמוכה בעד 7 מעלות בהשוואה לרחוב חף מצל טבעי, המכוסה במלט ובטון. התוכנית הממשלתית לא הגנה על עצים בוגרים, המועדים תדיר לכריתה בערי ישראל, אך הצהירה כי תקדם שתילת עצים מסיבית במטרה לכסות 70% מהמדרכות עד שנת 2040 בצל, או בעצים שיספקו צל אחרי יותר מעשור - כשיחלו להתבגר.
הממשלה אף הסבירה אז את החשיבות של תוכנית שנהגתה וקודמה לא רק על ידי משרדי הגנת הסביבה והחקלאות, אלא גם על ידי משרד ראש הממשלה עצמו והמועצה הלאומית לכלכלה: "בכל העולם מכירים בחשיבותם של עצי רחוב", "אימוץ עקרונות הפעולה ישים את ערי ישראל בשורה אחת עם ערים מובילות בעולם", ו"השקעה בייעור עירוני היא צו השעה. מדינת ישראל מאופיינת בפגיעות גבוהה לשינויי האקלים. הטמפרטורות בערי ישראל צפויות לעלות ב־4 מעלות צלזיוס עד סוף המאה".
אולם הצהרות לחוד ומעשים לחוד. לתוכנית דאז כלל לא הוצמד תקציב, אך הוצהר כי הכסף יחל לזרום בתקציב הדו שנתי של 2023-2024. בשלב הראשוני הושקעו 10 מיליון שקלים בפיילוט של המשרד להגנת הסביבה בנושא, אולם שם הסתיימה ההשקעה. ממשלת השינוי נפלה, ובממשלת נתניהו לא מצאו לנכון לתקצב את הנושא עד היום. אחת הסיבות לכך היא התניה של משרד האוצר אשר הוסתרה מהציבור כששווקה התוכנית לציבור, למרות שהיא מהווה חסם משמעותי למימושה. במשרד האוצר התנו את תקצוב התוכנית להצללה עירונית במעבר של תיקון לתקנות פקודת היערות, המסדירות את מנגנון כריתת העצים בישראל. כך, בעצם, הכסף לתקצוב שתילת העצים הצעירים – יותנה בכסף שיגיע מכריתת עצים בוגרים על ידי יזמים.
התקנות המדוברות לא קודמו, ובממשלה לא מצאו לנכון להוציא את התוכנית לפועל למרות זאת. התקנות למעשה מסדירות את יכולתם של יזמים לכרות עצים בשטחים שבהם הם מבקשים לבנות, ובכך גם מקלה את תנאי הכריתה. באותה מסגרת תוכנן לאסדר מנגנון המחייב את היזמים לשלם עבור כל עץ שיכרתו.
כיום, יזמים שמחליטים לכרות עצים בשטח פרויקטים מחויבים בתשלום היטל שיאפשר נטיעות חלופיות או פיצוי נופי. הרשויות אינן טורחות לגבות את הסכומים הללו, ולפי ההערכות, בכל שנה מוותרת המדינה על כ־200 מיליון שקל של היטלי פיצוי שלא נגבים כלל. עד כמה שמדובר באבסורד, משרדי הממשלה תכננו להשתמש בכסף שייגבה מכריתה של עצים כסכום היחיד שישמש לנטיעה של עצים חדשים. כלומר, התקציב לנטיעת עצים מותנה בכריתתם.
מדוע אבסורד? מפני שעצים צעירים לא יכולים להוות תחליף לעצים בוגרים, וייתכן שאותו מנגנון דווקא ידרבן כריתה מסיבית יותר של עצים, תחת תירוצים של שתילת עצים חדשים. כך או כך, המסגרת התקציבית כלל לא אוסדרה, ואפילו התקציב הנ"ל של 200 מיליון שקל בשנה לא הובטח למשרדי הגנת הסביבה והחקלאות על ידי האוצר. כך, ייתכן שאפילו אם בהמשך הדרך תצא לפועל, יזמים יוכלו לכרות עצים בקלות יתרה, והכסף עבורם יגיע לקופת המדינה אך לא יממן הוספת צל בעתיד.
אגב כך, התוכנית הנוצצת של משרדי הממשלה הותנתה בכך ששרי הפנים והחקלאות יוכלו לאשר כריתה מסיבית של עצים, ושיקול דעתו של פקיד היערות יוכפף לשיקולים כלכליים. למשל, פקיד היערות יוגבל כך שיוכל להגיב לבקשת כריתה בטווח של 30 יום. זהו לוח זמנים שבו אף משרד ממשלתי לא יכול לעמוד, לא כל שכן פקיד היערות.
בזמן שהציבור מתקשה ללכת ברחובות בערים רבות בשל היעדר צל, בישראל נכרתים עצים בקצב מסחרר. בשנת 2023 לבדה אישר פקיד היערות במשרד החקלאות כריתה של 61,010 עצים ברחבי ערי ישראל, ובשנת 2022 אושרו לכריתה 72,318 עצים. כלומר, הממשלה מתכננת לשתול כ־450 אלף עצים במשך 20 שנה, אך בשנתיים תמימות כרתה באין מפריע יותר מ־130 אלף עצים בוגרים.
החלטת הממשלה המפורטת כוללת גם סעיפים אשר לא נדרש תקציב לקידומם. כך למשל, המשרד להגנת הסביבה נדרש לפעול לתיקון תקן בניה ירוקה, כך שיכלול התייחסות לשימור עצים קיימים ולנטיעה של עצי צל חדשים בשטחי המגרשים. הציבור, לעת עתה, ימשיך להמתין. גורם בממשלה אומר לכלכליסט כי ״כדי להגיע ליעדים, צריך להשקיע 125 מלש״ח בשנה על פני 16 שנים. משרד האוצר ושאר משרדי הממשלה חייבים לשנס מותניים בנושא, לפני שיהיה מאוחר מדי ויהיה פשוט בלתי נסבל להסתובב ברחובות ישראל מחודש מאי ועד אוקטובר״.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: ״המשרד פנה לוועדת המומחים אשר דנה בעדכון התקן לבנייה ירוקה בנושא. הוועדה צפויה לפרסם את החלטתה ואת נוסח הסעיפים בתקן הנוגעים לנושא עד סוף 2024. המשרד מקדם את החלטת הממשלה ופועל למימוש כלל הסעיפים הרלוונטיים. 18 רשויות מגבשות תוכנית לייעור עירוני בליווי המשרד. בחודשים הקרובים המשרד יפעל לביצוע הפרויקט ברשויות נוספות״.
