ניתוחחוסר התפקוד של הממשלה מחבל גם ביצוא הביטחוני
ניתוח
חוסר התפקוד של הממשלה מחבל גם ביצוא הביטחוני
יצוא התעשיות הביטחוניות של ישראל שבר שיא ב־2023: מעל 13 מיליארד דולר. אך הנסיקה צפויה להיבלם בעקבות הימשכות הקרבות בחזיתות השונות, התנהלות הממשלה ויחסי החוץ שלה היוצרים דה־לגיטימציה בעולם. מאז פרוץ המלחמה חברות ביטחוניות מישראל הפסידו עסקאות מהותיות כשהיקף כל אחת מהן כמה מאות מיליוני דולרים
בימים כתיקונם משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות היו חוגגים את נתוני יצוא הנשק הישראלי שנסק ב־2023 לשיא של כל הזמנים והסתכם בכ־13 מיליארד דולר. זאת השנה הרביעית ברציפות שהיקף היצוא הביטחוני מסתכם בשיא, באופן שמעיד על איתנות החברות הישראליות בשווקים העולמיים ועל הרלבנטיות של סלי המוצרים שלהן לצורכי הלחימה של צבאות בעולם, ממערכות להגנה אווירית ואמצעי מודיעין ועד לכלי טייס בלתי מאוישים.
אלא שהימים האלה אינם כתיקונם, ובישראל, שמשלמת את מחיר המלחמה וקוברת מדי יום את מתיה, לא חוגגים. גם הטקס המסורתי לחלוקת פרסי ביטחון ישראל, בין השאר למפתחי מערכת ההגנה קלע דוד של רפאל ומפתחי הנמ"ר במינהלת הטנקים (מנת"ק) של משרד הביטחון, שהיה אמור להיערך הבוקר בבית הנשיא בירושלים, נדחה לזמן מתאים יותר.
אתמול, בזמן שהאגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון הציג את נתוני היצוא השנתיים, נפתחה בפריז שבצרפת תערוכת הנשק הבינלאומית יורוסאטורי כשהחברות הביטחוניות הישראליות מודרות ממנה. יורוסאטורי היא רק אירוע אחד בנחשול של דה־לגיטימציה לישראל בעולם, כתוצאה ממספר ההרוגים הגדול של אזרחים פלסטינים ותמונות של הרס נרחב ברצועת עזה המשפיעים על דעת הקהל העולמית באופן שמגביר את הקריאות לסיום המלחמה. על רקע הימשכות המלחמה, שסיומה אינו נראה באופק, בכירים בתעשיות הביטחוניות התפתלו אתמול באי־נחת כשנשאלו אם יהיה בכוחה של ישראל להמשיך ולדבוק במהלך השנים הבאות במגמת הגידול ביצוא הביטחוני שלה. "המצב שלנו בעולם רע", הודה בשיחה עם כלכליסט גורם בכיר בענף. "אנחנו מתמודדים עם שתי מגמות סותרות, האחת של ביקוש גובר למערכות נשק ולתעשיות שלנו יש הרבה מה להציע ולמכור בעולם, אבל השנייה היא קושי עצום בעקבות הדה־לגיטימציה של ישראל שמתבטאת בעיכובים בקידום של עסקאות חדשות וגם בביטולים. זאת המציאות והיא קשה". לפי הגורם הבכיר, "יש הבדלי גישה בין הגופים במדינות שונות ביחס לחברות מישראל. אם מדובר במכרז שמקדם משרד הגנה של מדינה מסוימת, לרוב הוא יקבל החלטה מקצועית בהתאם ליכולת של מערכת כזו או אחרת. אם במדינה אחרת הדומיננטיות של משרד החוץ גבוהה יותר, ניתקל בשיקולים בעייתיים יותר מבחינת ישראל, וגם לסירוב מצד אותה מדינה למכור לתעשיות בארץ חומרי גלם שנחוצים להן".
בכירים בענף אמרו לכלכליסט כי מאז פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר חברות ביטחוניות מישראל הפסידו ברחבי העולם שורה של עסקאות מהותיות, כשהיקפה של כל אחת מהן הוא כמה מאות מיליוני דולרים. הם סירבו לנקוב בשמות המדינות שממסמסות או מבטלות עסקאות, אך לפי הערכות רובן אירופיות.
אפקט עזה מצנן את אפקט אוקראינה
במערכת הביטחון חוששים ש"אפקט עזה" יצנן את "אפקט אוקראינה" שמתאפיין בגאות בביקושים העולמיים לנשק בעקבות פלישת צבא רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022 ואחראי לזינוק המשמעותי במכירות של החברות הישראליות בשנתיים האחרונות. המלחמה המתמשכת בין שתי המדינות הובילה למרוץ חימוש שבמסגרתו צבאות רבים מבקשים להצטייד בנשק ובמערכות הגנה ישראליות שהוכיחו יעילות בזמן לחימה. נתוני היצוא הביטחוני ל־2023 שהתפרסמו אתמול ממחישים את השפעת המלחמה באוקראינה על התעשיות הישראליות, כש־35% מכלל העסקאות שלהן היו ביבשת אירופה שמדינותיה מצטיידות בקדחתניות בנשק חדש ומתקדם מחשש למלחמה נרחבת עם רוסיה. נתונים אלה כוללים את עסקת המכירה חסרת התקדים של מערכת ההגנה האווירית קלע דוד של רפאל לפינלנד ב־1.3 מיליארד שקל. נתוני עסקת הענק של התעשייה האווירית עם גרמניה, למכירת מערכת ההגנה חץ 3 בסכום של כ־14 מיליארד שקל, ייכללו בדו"ח היצוא הביטחוני של השנה הבאה.
את הזינוק המשמעותי ביותר עשו התעשיות הביטחוניות ב־2023 במדינות אסיה והפסיפיק. לא פחות מ־48% מכלל היצוא הביטחוני הישראלי הופנו באותה השנה למדינות אלה, בהן הודו שנחשבת ללקוחה ותיקה של התעשיות הישראליות, וייטנאם והפיליפינים. נתון זה כולל גם יצוא מסיבי של נשק ישראלי, מסוגים שונים, לאזרבייג'ן. אשתקד היצוא הביטחוני מישראל למדינות אלה, ונוספות, זינק ב־18% לעומת היקפו בשנת 2022.
ימים אחדים לפני מתקפת חמאס על ישראל באוקטובר 2023 פתח צבא אזרבייג'ן במתקפה נרחבת על ארמניה תוך כיבוש חבל נגורנו־קרבאך. בשבועות שקדמו לה, ישראל הזרימה לצבא האזרי נשק שכולל כטב"מים, חימושים משוטטים וטילים מתקדמים מסוגים שונים ששימשו אותו בכיבוש חבל המריבה. יממה לפני אותה מתקפה מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר התארח בבאקו ונפגש עם שר ההגנה האזרי זאקיר חסנוב. לפי פרסומים זרים, האספקה הנדיבה של הנשק הישראלי לאזרבייג'ן, בהיקף כולל של מיליארדי דולרים, היא התמורה לגישה שהיא מקבלת ממנה לגבול עם איראן ולנפט.
לעומת שנת 2022, שבה מדינות "הסכמי אברהם" היוו 24% מכלל היצוא הביטחוני של ישראל, אשתקד חלקן בו הסתכם ב־3% בלבד. במדינות אלה נכללות מרוקו, בחריין ואיחוד האמירויות. לתעשייה האווירית היו באותה השנה כמה עסקאות בתחום טילי ההגנה מסוג ברק 8 עם מרוקו ואיחוד האמירויות שכבר מומשו. בכיר ישראלי הבהיר כי הירידה בהיקף היצוא אשתקד למדינות אלה לא מעידה על הצטננות השוק הביטחוני בהן או על נקיטת עמדה שמושפעת מסנטימנט שלילי כלפי ישראל. לדבריו, משך התהליך של עסקה ביטחונית הוא ארוך ומתחילת השנה הנוכחית התעשיות הישראליות חתמו עם חלק מאותן מדינות על כמה עסקאות שהיקפן הכולל הוא כמה מאות מיליוני דולרים.
המלחמה בעזה ולצידה הלחימה בחזיתות רבות נוספות השפיעו על השיווק הביטחוני של ישראל לאורך כל הרבעון האחרון של 2023. לפי גורם ביטחוני בכיר מדובר ברבעון קריטי, שבו משרדי הגנה בכל העולם מממשים עודפים מתקציבי השנה החולפת תוך האצה של עסקאות ביטחוניות. "בדרך כלל ברבעון האחרון של השנה אנשי האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון ואנשי השיווק של התעשיות מתרוצצים בכל העולם כדי לקדם עסקאות על בסיס אותן יתרות בתקציבים אלא שברבעון האחרון של השנה שעברה לא נסענו בעולם כי הקשב של כולנו הופנה למלחמה בארץ", אמר הגורם הבכיר לכלכליסט.
פרט לכך שהקשב הכללי הופנה למלחמה בישראל, התעשיות הביטחוניות עצמן נאלצו להפוך את תוכניות הייצור שלהן לטובת מאמצי ההצטיידות והלחימה של צה"ל. זאת, גם בניסיון לצמצם את התלות של ישראל בנשק מיובא אל מול איומים תכופים על אמברגו ועל רקע מחסור גלובלי בנשק שנובע ממרוץ החימוש, הידלדלות מלאים של צבאות והצורך לחדשם והמעבר של כלל תעשיות הנשק בעולם לייצור מוגבר ב"קווים אדומים".
דחיית אספקה כדי למלא את מחסני צה"ל
המלחמה בישראל תפסה את התעשיות בארץ עם קווי ייצור עמוסים לעייפה, בשל התחייבויות קודמות לספק אמצעי לחימה ללקוחותיהן בעולם. הצורך להפנות חלק ניכר מהתוצרת לצה"ל הוביל גם לדחיית אספקות לחלק מהמדינות. גורם בכיר סיפר כי בחלק מהמקרים מנכ"ל משרד הביטחון זמיר וראש האגף ליצוא ביטחוני יאיר קולס פנו לאותן מדינות בבקשה לדחות אספקות של אמצעים בשווי של מיליארדי שקלים בשל הצורך למלא את המחסנים של צה"ל. מדובר בדחיות של בין שלושה חודשים לחצי שנה ועל חלק מהן התעשיות ומשרד הביטחון אף התחייבו לפצות את הלקוחות בעולם.
חרף ריבוי מקרי החרם, הדה־לגיטימציה של ישראל והיעדר הבהירות לגבי העתיד, במערכת הביטחון מאמינים כי המלחמה גם תפתח לתעשיות הזדמנויות חדשות שיוכלו למנף במהלך השנים הבאות. בעולם אוהבים להתחמש בנשק שכבר הוכיח יעילות וביצועים טובים בשדה הקרב, ומבחינה זו, הזירות שבהן ישראל נלחמת ומתארי הלחימה המורכבים שמאתגרים אותה, הם שדות ניסוי של אמצעים חדשים.
הלחימה של צה"ל מול חזבאללה בצפון כבר חשפה פערים עמוקים בכמה תחומים ובמרכזם ההתמודדות עם איום הכטב"מים המתאבדים שמופנים לעברה בקצב גובר, כמו גם טילי נ"ט שלא מקבלים מענה הגנתי יעיל. פערים אלה אמורים להאיץ תוכניות פיתוח שיעמידו בשנים הקרובות דור מוצרים חדש שסביר שיעניין לא מעט מדינות ברחבי העולם, כמו מערכות הגנה אקטיביות באמצעות לייזר רב־עוצמה ואמצעי הגנה מפני טילים היפרסוניים שטסים במהירות שגבוהה ממהירות הקול.
