בית דין רבני: הבעל יחלוק אופציות שקיבל בהייטק עם בת זוגו לשעבר
בית דין רבני: הבעל יחלוק אופציות שקיבל בהייטק עם בת זוגו לשעבר
בית הדין הרבני הגדול בירושלים קיבל את ערעור האישה, וקבע כי אופציות למניות אינן מתנה, אלא חלק משכר העבודה. הוא דחה את טענות הגבר כי מדובר בהטבה אישית, וכי בשנים האחרונות הם חיו בחדרים נפרדים ושימשו רק כ"יחידה הורית כלכלית" לילדיהם
אופציות שקיבל גבר במסגרת עבודתו בהייטק יחולקו עם בת זוגו לשעבר - כך קבע באחרונה בית דין רבני גדול בירושלים, שקיבל את ערעורה של האישה.
החלטת בית הדין הרבני הגדול הפכה את קביעת בית הדין הרבני האזורי שלפיה לאישה אין זכויות באופציות שקיבל בן זוגה לשעבר. לפי בית הדין האזורי, יש להחריג מהסדר איזון המשאבים (המסדיר את חלוקת הרכוש בין בני הזוג) את האופציות שקיבל הבעל אם לא נכנסו לחשבון המשותף. ואולם כאמור בית הדין הרבני הגדול קבע בדעת רוב כי האישה תקבל את החלק לו היא זכאית באופציות.
בחברות הייטק רבות מקובל להעניק לעובדים תמריץ בדמות אופציות לרכישת מניות. האופציות ניתנות למימוש לאחר תקופה מסוימת (תקופת הבשלה), ובסיומה העובד זכאי לממש אותן, ולקבל תמורתן מניות.
במקרה הנוכחי בני הזוג נפרדו ב-2020, ולהם כמה ילדים. בית הדין האזורי קבע כי אופציה דינה כמתנה שניתנה לעובד, ולכן היא מוחרגת מאיזון המשאבים.
האישה סירבה לקבל את קביעת ביה"ד האזורי וטענה כי האופציות הן חלק משכר העבודה, וניתנו במסגרת הסכם שכר המסדיר את יחסי העובד והמעביד.
הבעל טען מנגד כי האופציות והמניות שצבר במקומות העבודה הן הטבה אישית המבוססת על הון אנושי הטמון בכישרונו וביכולותיו האישיות, ומשכך אין לאזנן. כמו כן לדבריו, הצדדים לא קיימו יחסי אישות שנים וחיו בחדרים נפרדים, ולמעשה שימשו רק כ"יחידה הורית כלכלית". לכן, לטענתו, גם אם היה מקום עקרונית לאזן את האופציות - נוכח אורח החיים החריג של הצדדים אין לאזנן.
בית הדין הרבני הגדול קבע כי האישה זכאית לאיזון האופציות שניתנו לגבר לפני מועד הקרע, כאשר אם תקופת ההבשלה היא לאחר מועד הקרע - היא זכאית לאיזון בחלק היחסי של המניות. עוד נקבע כי אופציה הניתנת לעובד אינה כמתנה הניתנת לבן זוג, וכי הטענות בעניין יחסי אישות וכו' אינן משפיעות על החלוקה השווה באיזון המשאבים.
לפיכך קיבל בית הדין את הערעור, וקבע כי האישה זכאית לאיזון באופציות ובמניות שקיבל הבעל ממקום עבודתו. ככל ומועד ההבשלה חל לאחר מועד הקרע, יש לחשב את הזמן היחסי של מועד הקרע החל בין מועד ההקצאה ועד מועד ההבשלה.
הדיינים בתיק היו הרב שלמה שפירא, הרב ציון לוז-אילוז (בדעת מיעוט) והרב צבי בן יעקב. האישה שערעורה התקבל יוצגה על ידי טו"ר (טוען רבני) צבי גלר וטו"ר נדב טייכמן.
עו"ד דניאל פרידנברג ממשרד הופמן & פרידנברג, המתמחה בענייני ירושה ומשפחה ולא ייצג בתיק, מסביר כי "בית הדין הגדול הפך את פסק דינו של בית הדין האזורי בשם עקרון השוויון, וקבע כי שני בני הזוג זכאים ליהנות ממה שנצבר במהלך חיי הנישואים. עם זאת, הוא מדגיש שהקביעה מבוססת לא רק על עקרונות משפטיים, אלא גם על בדיקה יסודית ("בירור ומיצוי") שערכו הדיינים באמצעות התייעצות עם גורמים חיצוניים שבקיאים בענייני הענקת אופציות. עוד מציין פסק הדין כי גם אם מערכת היחסים הזוגית לא היתה בשיאה לאורך כל שנות הנישואים בעקביות, אין בכך כדי לפגוע בזכויות הרכושיות הנובעות מהחוק ומהמאמץ המשותף בניהול משק הבית".
עו"ד ד"ר שרון פרילינג, שייצגה את הגבר, מסרה: "פסק הדין מבטא את מורכבות הסוגייה הנוגעת לאיזון מניות ואופציות, ובכלל זאת שאלת המועד לפיו תקבע שווי של הזכות לצרכי האיזון. האם שווי במועד הקרע בו תמו יחסי השיתוף בין בני הזוג, או שווי במועד המימוש, שלעתים חל שנים לאחר מועד הקרע עצמו? בפסק הדין נחלקו עמדות הדיינים, כאשר בפסה"ד האיזורי סברו כל הדיינים כעמדת המיעוט. מחלוקות אלו משקפות את הצורך בהמשך העמקה בסוגיות אלו, שהינן מורכבות, ודומה שעדיין לא הגיעו למיצוין המשפטי".
