ניתוחתרגילי סמוטריץ': הכספים לחרדים חסינים מקיצוץ
ניתוח
תרגילי סמוטריץ': הכספים לחרדים חסינים מקיצוץ
שר האוצר קיבע עקרונות שימנעו קיצוץ בכספים הקואליציוניים ב־2024 ואף יאפשרו את הגדלתם הדרמטית. איך ה"סיוע למלחמה" יוביל להעמקת השתמטות החרדים, "קיבוע השכר" יזרים 800 מיליון שקל למורים חרדים, ו"תקצוב גוף שבנה על הכסף" יעביר 1.7 מיליארד שקל לישיבות
במופע האימים האחרון שלו בשבוע שעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו האשים את מבקרי תקציב 2023 שאושר בממשלה ב"שנאת חינם". הרי מדובר בכ־35 מיליון שקל, שזה פרומיל מהתקציב, הוא הלין כאשר התייחס למתן תוספת שכר עבור "אופק חדש" למורים החרדים. מדובר על הסכום הזה נכון ל־2023. אלא שמה ש"שכח" נתניהו לספר הוא כי עלות המהלך בהבשלה מלאה, עבור כל הרשתות החרדיות, תגיע ל־800 מיליון שקל ב־2024. כלומר 35 מיליון שקל הם הפעימה הראשונה והקטנה של הכספים השערורייתיים שהעניק יו''ר הליכוד למפלגות החרדיות כדי להבטיח את הישרדותה של הממשלה.
מה ששולם ב־2023 אלה המיקדמות, שכן קבלת הכספים מצריכה בירוקרטיה. השנה הם יקבלו את ה"כסף הקטן" ובשנה הבאה את הסכום הגדול. זו רק אחת הדרכים שבהן בחרה הממשלה, בהובלת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה נתניהו, כדי לקבע את כל התוספות ולהבטיח אותן גם בשנה הבאה. אבל המטרה היא אותה מטרה: קיבוע התוספות והפיכת כספים אלו לחסינים מקיצוץ.
אין דרך טובה ביותר כדי לקבע הוצאה לצמיתות מאשר בשכר. ברגע שנחתם חוזה שכר, סעיף שכר הוא פרמננטי, מתוסף לבסיס ורק הסכם שכר חדש יכול להחליפו. כלומר הוא חסין לחלוטין מקיצוצים. ניתוח של הסעיף השנוי במחלוקת הזה מעלה כי ניתן היה לפתוח אותו לקיצוצים אבל הממשלה בחרה אחרת. ברמה העקרונית אין הסכם שכר עם המורים החרדים ובניגוד לארגון המורים העל יסודיים בראשות רן ארז, הכסף הזה ניתן ויינתן לפי חוזר.
מקורות משפטיים בממשלה מסרו ל"לכלכליסט" שהיה ניתן ברמה העקרונית לשלם רק את המקדמה ולא לשלם את הסכום המוגדל ב־2024. אלא שבממשלה סירבו, התחייבו לשלם גם ב־2024 והם מתכננים בחודשים הקרובים, בעת גיבוש תקציב המדינה ל־2024 שמתחיל השבוע, לספר כי הוצאות שכר הן קשיחות ולא ניתן לגעת בהן.
וברור שאחרי שמעניקים תוספת שכר של 40% למורה, שנה לאחר מכן אותה ממשלה שמנוהלת על ידי חרדים, לא תחליט לפתע לקצץ בחזרה. אין דרך להבטיח שתוספות השכר ישולמו במלואן למורים החרדים. הכספים לא משולמים ישירות לחשבון הבנק של המורה אלא מועברים לעמותות פרטיות שהן חלק ממנגנון המפלגה. היקף התביעות הייצוגיות בשנים האחרונות נגד הרשתות מעיד שיש שם בעיה. וכמובן מדובר בעמותות פרטיות – ולא במערכת החינוך הממלכתי - שלא מלמדות ליבה ולא מקנות כלים להתמודדות עם אתגרי שוק העבודה, מה שמנציח עוני ואי שוויון.
זו רק דרך אחת מבין ארבע שגיבש סמוטריץ' כדי לקבע את התוספות הקואליציוניות – למרות כל ההפצרות של הדרג המקצועי באוצר ובבנק ישראל לא לעשות כן – כדי שגם לא ניתן יהיה לגעת בתוספות הללו בשנה הבאה. ב־2023 האוצר הצביע על סעיפים בהיקף של 3.5 מיליארד שקל כמקורות מההסכמים הללו שניתן היה לקצץ. סמוטריץ', שהבטיח לקצץ 1.6 מיליארד שקל, קיצץ לבסוף 862 מיליון שקל בלבד, ולא צריך להיות נביא כדי להבין מה יקרה ב־2024.
אבל יש עוד דרכים. לצד תרגיל השכר, סמוטריץ' קבע עוד שלושה "עקרונות" שלפיהם לא מקצצים בתקציבים קואליציוניים. הראשון הוא "לא פוגעים במאמצי המלחמה (צה"ל) או מה שתורם להם". הממשלה מרבה לציין דוגמה אחת לכך: הכספים לזק"א. זו בהחלט מטרה ראויה וחבל שהיו צריכים להשתמש בכלי של כספים קואליציוניים כדי לסייע לגוף הזה, בעיקר מ־7 באוקטובר. אך התקציב לזק"א הוא כסף קטן - 11 מיליון שקל. יועצו האישי של שר האוצר, ישראל מלאכי, הציע שלפי אותו היגיון, צריך להישאר גם סעיף נוסף: "גופי תיאום וקישור". כספים בהיקף 70 מיליון שקל שאכן קשורים לצה"ל אבל באופן עקום לחלוטין: מדובר על תמיכה כספית לעמותות חרדיות שמסייעות לאברכים לקבל פטור מגיוס לצה"ל. כלומר, 70 מיליון שקל יישארו כדי להעניק לחרדים כלים להשתמט מגיוס.
עיקרון נוסף: "זה היה גם בשנים קודמות". בממשלה חוזרים שוב ושוב על דוגמה של הכספים לתנועות הנוער. מדוע? כי כך אפשר להצדיק את התוספות האסטרונומיות וחסרות התקדים לאברכים (וגם לחינוך הדתי). אז כדאי לעשות סדר בדברים: אכן תנועות הנוער קיבלו ב־2023 תוספת בהיקף של 20 מיליון שקל, שהן קיבלו גם ב־2022 כאשר מפלגת העבודה היתה בממשלה ודרשה זאת בהסכמים הקואליציוניים דאז. אך בניגוד לתוספת של אברכים והחינוך הדתי, אצל תנועות הנוער זו תוספת שמאפשרת להן לא לרדת בתקצוב השנתי. כלומר, בגלל התוספת הזו, התקציב של 2023 יישאר כמו ב־2022, ואין כאן הגדלה.
לעומת זאת, הישיבות קיבלו תוספת של 42% – או חצי מיליארד שקלים - ותקציבן זינק מ־1.2 ל־1.7 מיליארד שקל וגם בשנה הבאה תהיה תוספת דומה. אם דין תנועות הנוער היה כדין הישיבות היו משאירים את הרמה כמו ב־2022. אך התוספות הן חסרות תקדים בהיקפן כאשר מדובר במקבלי קצבאות שאינם משרתים, רובם לא עובדים או בעלי שכר נמוך, דבר שגם גורם לתרומה נמוכה ביותר לקופה הציבורית. הקיבוע כאן הוא בכל המובנים.
ויש את העיקרון השלישי והמסוכן ביותר: "אם הגוף כבר בנה על השנה – אז תשאירו". העיקרון הזה מתקשר לעיקרון הקודם ויהיה קשה למצוא גוף שקיבל תקציבים ב־2023 וכבר לא יצטרך את הכסף ב־2024. כלומר, בעצם הממשלה היא זו שיצרה את התלות באותם כספים - ולצמיתות. הרי ברגע שהממשלה נתנה את התוספות ב־2023, חודשיים אחרי האסון הנורא כאשר עוד הפצע פתוח, אין שום סיכוי לגעת בזה ב־2024. בוודאי כאשר אין שינוי בממשלה. מי שיתרגל ל־1.7 מיליארד שקל, לא יוכל להסתדר לעולם בחזרה עם 1.2 מיליארד שקל. חמור מכך, תוספת כה גדולה במקרה הזה גם מהווה תמריץ שלילי לשוק העבודה על רקע היעדר כישורים לשוק עבודה מודרני – הרי עדיף לאברך לקבל קצבה מאשר שכר נמוך.
המסקנה ברורה והיא היתה ידועה קודם: מה שלא קוצץ ב־2023, לא יקוצץ ב־2024. אלא שיש כמה הבדלים גדולים לעומת 2023. הראשון, הגירעון כבר יהיה גבוה. ההבדל השני, שבסיס הקיצוץ – שב־2023 היה 3.5 מיליארד שקל - יעמוד ב־2024 על 5 מיליארד שקל לפחות, כך שמשמעות ההימנעות מקיצוץ תהיה גדולה יותר וזה יתורגם מייד להגדלת הגירעון והחוב. ב־2024 הצרכים יהיו הרבה יותר גבוהים. הנה רק דוגמה אחת: עלויות הבריאות – בעקבות הפוסט טראומה, הזינוק בביקוש לטיפולי בריאות הנפש וטיפולים סלקטיביים שנדחו בגלל המלחמה - יעלו. לכן, התוספות האלו יהיו רק יותר כואבות ומקוממות. אז כדאי להתכונן.
לפי התיקונים שהכניסה הממשלה, הגירעון בתקציב המדינה יזנק השנה ל־3.7% תמ"ג במקום 1.5% תמ"ג בעדכון האחרון ולעומת 0.8% תמ"ג בהצעת התקציב המקורית. יעד גירעון התקציב לשנה הבאה לוט בערפל והוא צפוי להיות מוכרע בימים הקרובים. לפי התחזיות של בנק ישראל, הגירעון יעמוד על 3.5% השנה ועל 5% בשנה הבאה - תחזית אופטימית יחסית כמו זו של ה־OECD לפיה הגירעון יעמוד על 4% בממוצע בשלוש השנים הקרובות כאשר ב־2023–2024 הוא יגיע ל־8.3% תמ"ג. בקרב חברות הדירוג, התחזית היא לגירעון של לפחות 10% תמ"ג בשנתיים האלו.
האוצר יכול להתנחם רק בהישג אחד: הגדלת ההוצאה נתחמה אך ורק לצרכי המלחמה (גידול ל־3.75%) והשיקום האזרחי (1.95%) וברמה העקרונית הממשלה לא תוכל להשתמש בתוספת התקציבית למען צרכים אחרים. אלא שיש לחשוש כי הממשלה הזו – אם היא תישאר ותאשר את תקציב 2024 – כבר תמצא את הדרך לשחק גם עם המספרים הללו.
