מהתחזיות לעתיד ועד גיוס החרדים: השאלות הפתוחות בהחלטת הריבית הקרובה
מהתחזיות לעתיד ועד גיוס החרדים: השאלות הפתוחות בהחלטת הריבית הקרובה
נגיד בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית על 4.5% ביום שני הקרוב, הסיפור האמיתי מצוי בתחזיות לעתיד. האם הבנק יאותת על הורדות ריבית ב-2025 לאור הירידה בפרמיית הסיכון והציפיות האינפלציוניות? והשאלה הטעונה: האם הנגיד יעז להתייחס לתקציב המדינה ולסוגיית גיוס החרדים?
החלטת הריבית ביום שני הקרוב צפויה למדי, הבנק בוודאי לא יוכל להוריד את הריבית כשהאינפלציה מעל ליעדה (האינפלציה בשנה האחרונה עומדת כעת על 3.4%, נתון זה לא צפוי להשתנות דרמטית אחרי פרסום המדד הבא, ש"ט), וכשאנו באמצע גל של עליות מחירים המתודלקות על ידי העלאת המסים בראשית שנת 2025.
הבנק גם לא ימהר לעלות את הריבית מעבר לרמה הנוכחית, שכן בבנק ישראל משוכנעים כי הריבית הנוכחית כבר מצמצמת את הביקושים וממילא מרסנת את עליות המחירים. אם בתחילת המלחמה, חלק מהאינפלציה נגרמה בעיקר בגלל ירידה בהיצע, הרי שבשלב הזה האינפלציה נגרמת מעלייה בביקושים, ולכן כלי הריבית הוא הכלי הנכון להילחם באינפלציה.
למרות שהחלטת הריבית עצמה איננה צפויה להפתיע, ההצהרות והתחזיות שילוו את ההחלטה בהחלט מסקרנות. השאלה הראשונה היא, מה יגיד הבנק לגבי תוואי הריבית הצפוי. נזכיר כי לפני שנה בדיוק, העריך הבנק כי בתקופת הזמן הנוכחית נהיה בריבית של 3.75%-4%, ושוק ההון העריך כי נהיה בריבית של 3.4%.
לעומת זאת, גם הבנק וגם שוק ההון העריכו באוקטובר האחרון כי גם באוקטובר 2025 הריבית תעמוד על 4.5%, כלומר, ללא שינוי מהרמה הנוכחית. השאלה האם התחזית העדכנית ודברי הנגיד יעבירו מסר מעט אחר. האם יועבר מסר שהריבית עשויה לרדת מהר יותר? או שמא יועבר מסר שיש היתכנות כי הריבית הגבוהה תישאר איתנו בכל 2025?
למעשה, התחזיות העדכניות לסוף שנת 2025 מדברות על ריבית של כ-4%, כלומר, שתי הורדות ריבית במהלך 2025. השינוי מגיע בשל שני שינויים משמעותיים מאוקטובר האחרון, השינוי הראשון הוא ציפיות האינפלציה, ציפיות האינפלציה ירדו בחודשים האחרונים, הציפיות לאינפלציה משוק ההון בשנה הקרובה עומדות על 2.4%, לעומת 3% באוקטובר. גם ממוצע תחזיות האינפלציה ירד מ-3.1% באוקטובר ל-2.7%. השינוי השני הוא בנוגע לפרמיית הסיכון של ישראל, פרמיית הסיכון של ישראל הגיעה לרמת שיא באוקטובר האחרון, הרמה הגבוהה ביותר מאז פרוץ המלחמה. אך כעת פרמיית הסיכון של ישראל ירדה בחדות, היא כמובן עדיין גבוהה מהמצב ערב המלחמה וערב הרפורמה המשטרית, אך הירידה בפרמיית הסיכון מאפשרת לבנק שכל העת הזכיר שהוא מוטרד מהיציבות בשווקים לשקול הורדת ריבית ביתר קלות.
עם זאת, מצד שני, דווקא העובדה שישראל קרובה לחזרה לשגרה, ודווקא העובדה כי הצמיחה ב-2025 תהיה גבוהה מזו של 2024, עשויה לייצר בבנק חשש של 'התפרצות ביקושים כבושים', התפרצות שתגרום ללחץ אינפלציוני. או כמו שמכנים זאת בשפה העממית: כולם ימלאו את המסעדות ובתי המלון, מה שיגרום לעוד לחץ על המחירים. ולכן בנק ישראל עשוי להיות דווקא זהיר עם הורדת הריבית ועם המסרים בנוגע להורדה כזו.
השאלה השניה שמעניינת סביב החלטת הריבית, היא תחזית המאקרו העדכנית לשנת 2025. למרות שתחזיות כלכליות הן דבר שקשה להתבסס עליו בכדי לדעת מה יקרה בעתיד, והדבר נכון פי כמה בתקופת מלחמה, הרי שלתחזיות הללו יש השפעה רבה על עיצוב המדיניות הכלכלית ועל יחס השווקים אלינו. תחזיות הגרעון והצמיחה לשנים הבאות הם אלו שהביאו לחבילת המסים בתקציב 2025, ותחזיות האינפלציה הן אלה שמביאות להשארתה של הריבית ברמה גבוהה. התחזית הקודמת של בנק ישראל לשנת 2025 היתה כי גרעון הממשלה בסוף השנה יעמוד על 4.9% תוצר, האינפלציה על 2.8%, והצמיחה תעמוד על 3.8% (זאת לאחר תחזית של צמיחה של 4.2% בתחזית הקודמת של הבנק). אך האם בעקבות העובדה שחבילת המסים עברה בכנסת אך בקושי יעדכן את הגרעון כלפי מעלה? האם הבנק יעדכן שוב את תחזית הצמיחה שלו כלפי מטה?
השאלה השלישית, ואולי החשובה ביותר, היא נאומו של הנגיד וההתייחסויות הכלליות של חטיבת המחקר למצבה של כלכלת ישראל ולתקציב המדינה. בנק ישראל היה ונשאר הגורם האמין והמקצועי ביותר בנוגע לתיאור הכלכלה הישראלית, הסקירות של בנק ישראל הן רוחביות ולא מתמקדות רק בהיבט נקודתי אחד. כך לדוגמה, בשבועות האחרונים מסתובב השר סמוטריץ' בכל מקום ומנופף בכך שהבורסה הישראלית צמחה בכ-26% בשנה האחרונה ושהשקל מתחזק לאחרונה. מנגד, התקשורת מטבעה מתמקדת בנתוני המאקרו השליליים כמו הצמיחה השלילית לנפש, והגרעון והאינפלציה שהפתיעו לרעה. בזמן שהתמונה האמיתית היא מורכבת, כלכלת ישראל הוכיחה עמידות גבוהה מאוד במלחמה, אך עם זאת, אזרחי ישראל משלמים מחירים שיורגשו באיכות חייהם, והממשלה רחוקה מלבחור במדיניות הכלכלית האופטימלית ליציאה מהמשבר הנוכחי.
בהקשר זה, תהיה סקרנות רבה בנוגע לאופן שבו הנגיד יתבטא בסוגיית התקציב ובסוגיית גיוס חרדים. בסוגיית התקציב הוא צפוי כמובן כפי שדיבר בעבר על החשיבות של שמירה על תקרת הגרעון שהוחלטה בממשלה, ולחתור ככל הניתן לכך שגם אם יהיו תוספות לתקציב הביטחון הם יאוזנו כך שיחס החוב לתוצר יהיה בירידה. אבל השאלה האם הוא ייתן התייחסות רחבה יותר לצעדים שהממשלה נמנעה מלנקוט בהם, הכוונה בעיקר לשינויים מבניים בתמריצים לשוק העבודה, בהשקעה בתשתיות, ובתיקוני עיוותים במערכת המס. באופן דומה, יהיה מעניין האם הנגיד יבחר להתייחס לסוגיית גיוס החרדים. מחד, מדובר בסוגיה שמשיקה לשאלות מאקרו כלכליות גדולות וכפי שהדגימו במשרד האוצר לפני מספר שבועות, אך מאידך ייתכן שהנגיד יבחר שלא לגעת בסוגיה הזו, מתוך רצון שלא להכניס את הבנק המרכזי לתוך עימות פוליטי גועש, שכן כניסה לעימותים כאלו עלולה לפגוע בעצמאותו בעתיד.
