פרסום ראשוןתחזית הבלהות של מוד'יס: המלחמה תזניק את האינפלציה בישראל ל-6.8%
פרסום ראשון
תחזית הבלהות של מוד'יס: המלחמה תזניק את האינפלציה בישראל ל-6.8%
סוכנות הדירוג מודי'ס חשפה למשקיעים את המספרים הקודרים שהביאו אותה לתת לישראל תחזית שלילית. בין היתר מדובר על התכווצות התוצר ב־1.4% בשנה הבאה, ירידה חדה בהכנסות המדינה והכפלת האינפלציה
האם הורדת דירוג האשראי של ישראל הולכת ומתקרבת? סוכנות הדירוג מודי'ס פרסמה בסוף השבוע את התחזית הכלכלית הכי קודרת שנראתה פה לאחרונה, שעומדת מאחורי ההחלטה לפני כשבועיים להכניס את ישראל ל"רשימת מעקב שלילית".
בדו"ח מיוחד, שיועד רק למשקיעים ולא שוחרר לעיתונות, חושפים הכלכלנים את המספרים הקודרים של תחזית הבלהות, שהביאו אותם להחלטה. לפי מודי'ס, המצב בישראל דומה לאירועים של האינתיפאדה השנייה, שאופיינו "במיתון ובצמיחה מתונה". הכניסה לרשימת המעקב השלילית משמעה שיש נטייה להוריד את תחזית דירוג של ישראל בקרוב בגלל המלחמה.
במודי'ס חתכו בחדות את תחזית הצמיחה ל־2024 וצופים ירידה של ממש בתוצר הישראלי בשיעור של 1.4% (צמיחה שלילית), שמשמעותה מיתון, כלומר לפחות שני רבעונים רצופים של ירידה בתוצר. הם גם הורידו את תחזית הצמיחה ל־2023 מ־3.5% ל־2.8%. התחזית דומה לזו של בנק ישראל ומשרד האוצר, שעדיין משדרים ניתוק מההשלכות האמיתיות והכבדות של המלחמה.
צוות הכלכלנים של הסוכנות, בראשות קטרין מוהלברונר, צופה שהגירעון הממשלתי יזנק ב־2023 לשיעור של 3.5% מהתמ"ג, וב־2024 יזנק לרמה של יותר מ־7% מהתמ"ג. המשמעות היא גירעון של כ־140 מיליארד שקל - סכום שיהיה קשה לגייס בנסיבות הנוכחיות. הזינוק בגירעון, שיתורגם לזינוק בחוב לרמה של כ־67% תמ"ג לעומת כ־60% תמ"ג היום, מוסבר בצמיחה הגדולה שתהיה בהוצאות הביטחונית לצד ירידה דרמטית בהכנסות המדינה ממסים. יתרה מזו, בניגוד לגופי דירוג אחרים, במודי'ס מתארים תרחיש של "סטגפלציה קלאסית", שלפיו המיתון ילווה באינפלציה גבוהה של 6.8%, יותר מכפול מהרמה הנוכחית – 3.3%.
להבדיל ממודי'ס, בבנק ישראל צופים ב־2024 דווקא צמיחה חיובית — 2.8% — וירידה דרמטית באינפלציה לרמה של 2.5%, מתחת לתקרת יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה. התמונה המאקרו־כלכלית שעולה מתחזיות האוצר ובנק ישראל שונה בתכלית מהתחזיות של סוכנויות הדירוג והבנקים הבינלאומיים. גופים פרטיים ישראליים, כמו בנק לאומי או בית ההשקעות מיטב, נוטים לתאר תמונה דומה יותר לזו שמתקבלת מחו"ל. הסכנה היא שהניתוק של בנק ישראל מהתחזיות עלול לפגוע באמינות שלו.
גם סוכנות הדירוג S&P הורידה את תחזית הדירוג, וחתכה את תחזית הצמיחה בחדות כבר ב־2023, לרמה של 1.5% בלבד ואת התחזית ל־2024 לרמה של 0.5% בלבד. S&P מלכתחילה גם היתה יותר פסימית לגבי ההשלכות של ההפיכה המשטרית, שעוד נשוב אליה. התחזית של S&P היתה הקשה מבין כולן עד שהגיעו אנשי מודי'ס. כל הגופים שהנפיקו תחזיות מזהירים בפני אי־ודאות גדולה לגבי התפתחות המלחמה, אך כולם אימצו תרחיש בסיס די זהה: מלחמה יחסית קצרה שנמשכת עד שלושה חודשים ומרוכזת באזור עזה ולא מתפתחת לסכסוך רב־זירתי בעצימות גבוהה. במודי'ס מזהירים: "הכלכלה הישראלית תיפגע מהסכסוך הזה; היקף הפגיעה ייקבע על ידי אורכו ועוצמתו של הסכסוך".
בסוכנות הדירוג מסבירים כי אף שישראל ידעה לצאת מסכסוכים מזוינים רבים, המלחמה הזו שונה בהיקפה ובעוצמתה והיא מזכירה את האינתיפאדה השנייה, שלוותה במיתון ב־2001 ובצמיחה נמוכה מאוד ב־2002. במודי'ס מסכימים שהכלכלה הישראלית היום יותר מגוונת ממה שהיתה לפני 23 שנה, אך מזהירים שהעימות הצבאי נראה כעת הרבה יותר חמור. החשש הוא שהמלחמה תפגע במדדים המאקרו־כלכליים, לרבות המשתנים הפיסקאליים, כמו גירעון, הכנסות ממסים וחוב.
מהסקירה עולה גם חשש מהאפקטיביות של המדיניות הממשלתית – כלומר היכולת הממשלה להתמודד עם האתגרים ולמתן את הפגיעה הכלכלית, לרבות השאלה "עד כמה מוסדות המדינה מסוגלים לנצח על עבודת השיקום וההתאוששות של המשק". משמעות הדבר שכלכלני חברות הדירוג מסתכלות בזכוכית מגדלת על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ועל חבריו, ובודקים עד כמה הוא מסוגל להוביל תוכנית סיוע, שתהיה קוהרנטית, יעילה ותשמור על המסגרות.
דירוג האשראי של ישראל מאוים על ידי שלושה גורמים וכדאי לסמוטריץ' לקרוא את הדו"ח בעיון. בראש ובראשונה המלחמה כמובן. במקום השני מציינים בדו"ח את "המערכת הפוליטית המקוטבת, שמכבידה על אפקטיביות המדיניות ועל המשילות (לרבות פגיעה בציון בקטגוריה של 'ניהול תקציבי')". במקום השלישי, "שיעור נמוך במיוחד של קבוצות מיעוט בהשתתפות בשוק העבודה, שגורם לאי־שוויון גבוה בהכנסות ולמתח חברתי".
הדו"ח חושף כי מוקדם יותר השנה מודי'ס הורידה את הציון של ישראל בקטגוריית "העוצמה המוסדית", "לנוכח הניסיון של הממשלה לדחוף שינויים במערכת המשפט שמאוד שנויים במחלוקת". במודי'ס ממש לא מאשימים את "המחאה" במצב. יתר על כן, הם כותבים כי העניקו ציון גבוה לאפקטיביות המדיניות עד כה על רקע "המדיניות המאקרו־כלכלית (פקידי משרד האוצר — א"פ) והרקורד החזק של בנק ישראל בהשגת יציבות מחירים ופיננסית", כאשר "החברה האזרחית התפתחה והתבררה כגורם בולם ומאזן של הזרוע המבצעת על רקע ניסיונה לבצע שינויים משפטיים". כלומר במודי'ס רומזים שהמחאה דווקא חיזקה את הדירוג, ובמקום נוסף רומזים כי העובדה שההפיכה המשפטית ירדה מהפרק, גם מחזקת את הדירוג.
בצד החיובי במודי'ס מדגישים את ההייטק, את העודף בחשבון השוטף, את יתרות המט"ח של בנק ישראל, את שוק ההון העמוק והנזיל, את המערכת הבנקאית היציבה והאיתנה, את רמת החוב הנמוכה יחסית - ואת העובדה שהחוב כמעט כולו נקוב בשקל והוא בעל מח"מ ארוך. כמו כן הם מציינים את רפורמת האג"ח המיועדות של ממשלת השינוי, שכן אותן אג"ח הן צמודות מדד, והעובדה שהממשלה הקודמת ביטלה אותן מעניקה הרבה יותר חופש פעולה למנהלי החוב תוך צמצום החשיפה לאינפלציה.
