איזו משכורת תקבלו במגזר הציבורי עם ציון של 700 בפסיכומטרי?
איזו משכורת תקבלו במגזר הציבורי עם ציון של 700 בפסיכומטרי?
דו"ח הממונה על השכר במשרדי הממשלה חושף את השפעת הציון הפסיכומטרי על השכר - במגזר הציבורי לעומת הפרטי. על פי הדו"ח חלה עלייה בפערי השכר בין נשים וגברים במגזר הציבורי, למרות ש-45% מהתפקידים הבכירים בשירות המדינה מאוישים על ידי נשים. הממונה קובי בר נתן: יש קושי בגיוס עובדים מוכשרים לשירות המדינה בגלל מבנה השכר שמתגמל ותק במקום ביצועים
לראשונה זה עשור פערי השכר בין גברים לנשים במשרדי הממשלה לא הצטמצמו ב־2021, אלא גדלו ב־0.2%, מ־16.8% ל־17%. כך עולה מדו"ח הממונה על השכר במשרדי הממשלה.
הדו"ח מייחס את ההרעה בנתונים למשבר הקורונה. הפערים בין גברים לנשים גדלו במשבר הקורונה בתחומים רבים, בעיקר מפני שמשימת הטיפול בילדים הוטלה בדרך כלל על הנשים.
לפי הדו"ח, השכר הממוצע לגברים עובדי מדינה ב־2021 היה 19,217 שקל, גבוה ב־17% מהשכר הממוצע לנשים, שעמד על 15,946 שקל. הפער המגדרי הגבוה ביותר הוא בדירוג האקדמאים – 21%. פערים נמוכים במיוחד יש בדירוג המשפטנים (3%) ואצל עובדים בכירים ומשפטנים בחוזים מיוחדים. במהלך העשור האחרון הצטמצם פער השכר המגדרי מ־23% ב־2012 ל־17% ב־2021.
בעניין ייצוג הנשים במשרות בכירות הנתונים מעורבים: 81% מהמנכ"לים של משרדי הממשלה הם גברים. עם זאת, מתוך 1,894 בכירים במשרדי הממשלה יש 45% נשים.
הייצוג של בני המיעוטים במשרדי הממשלה עומד על 10% בלבד, אף שחלקם באוכלוסייה הוא 20%, כלומר כפול. חלקם של בני המיעוטים לא השתנה בשנים האחרונות. ייצוג נמוך במיוחד לבני מיעוטים נרשם ברשות מקרקעי ישראל (3%) בשירות החוץ (1%) ובתפקידים בכירים שונים (0%-3%). יעד התעסוקה של ערבים במשרדי הממשלה עומד עדיין על 10%, אף שהוא הושג כבר ב־2007. מאז הממשלה לא עדכנה אותו.
היחס הממוצע בין העשירון העליון לעשירון התחתון של שכר עובדי הממשלה הוא פי 2.6. העובדים בעשירון התחתון הם בעיקר עובדים חדשים, והפערים נובעים בעיקר מההטיה של שכר עובדי המדינה לתגמול לפי ותק ולא לפי יכולת והישגים.
השכר הממוצע לעובד אקדמאי עומד על 14,827 שקל, כ־2,000 שקל יותר מהשכר הממוצע לעובד בדרג המינהלי, שהוא 12,941 שקל. השכר הממוצע לאקדמאי עלה בעשור האחרון ב־65% לעומת 49% בלבד בקרב העובדים המינהליים.
קשה לגייס עובדים טובים
מה משותף להנהלת בתי המשפט, משרד הביטחון, משרד האוצר ורשות המסים? כולם מנסים זה חודשים לגייס עובדים חדשים לשורותיהם אך ללא הצלחה רבה. באגף הממונה על השכר באוצר מציינים כי בעיית גיוס העובדים המוכשרים לשירות המדינה הולכת ומחריפה, והגיעה כבר לנקודה שלא ניתן להתעלם ממנה.
לפי הדו"ח שפרסם הממונה על השכר קובי בר נתן, 36 אלף העובדים במשרדי הממשלה נהנים משכר ממוצע של 17,368 שקל בחודש, לעומת 10,428 שקל בכלל המשק. השכר החציוני במשרדי הממשלה הוא 14,932 שקל, ועלות המעסיק לכל עובד היא 22,306 שקל. אבל מתברר שלא מספיק לשלם טוב כדי למשוך את העובדים הטובים. צריך גם לשלם נכון. מבנה השכר הנוכחי מלא בכשלים, אינו מתגמל כישורים, מסובך, לא שקוף ולא מותאם להעדפות העבודה של הצעירים.
על פי הדו"ח, במגזר הפרטי יש תשואה משמעותית לכישורים (שנמדדים על ידי הציון הפסיכומטרי), אולם במגזר הציבורי מדובר בתשואה נמוכה למדי. כך נוצר מצב שלעובד בעל כישורים נמוכים משתלם ללכת לשירות הציבורי, שם יקבל שכר גבוה יותר, ואילו העובד המוכשר ישתכר יותר אם יבחר ללכת למגזר הפרטי.
הדו"ח ממפה את המקצועות שהמגזר הציבורי מתמרץ בחסר לעומת המגזר הפרטי, או בלשון הדו"ח - "המגזר הציבורי מתגמל תחומים רבי מלל יותר מאשר המגזר הפרטי". מתברר שדווקא הכלכלנים הם הפראיירים. כלכלנים בממשלה מחזיקים בציון פסיכומטרי גבוה מעט מזה של כלכלנים במגזר הפרטי, אולם כלכלן במגזר הפרטי מרוויח 33% יותר ממה שמרוויח כלכלן במגזר הציבורי. המגמה הזו לא תימשך לנצח, וכפי שכבר מלמדים סימנים בשטח, בוגרי כלכלה בוחרים לדלג על החלק הציבורי בקריירה שלהם.
אם אצל הכלכלנים מדובר באיום, הרי אצל המהנדסים ואנשי המתמטיקה, הסטטיסטיקה ומדעי המחשב זה כבר קרה. הממשלה מקבלת את אלו בעלי הכישורים הנמוכים. הציון הפסיכומטרי של המהנדסים בממשלה הוא 592, ושל המתכנתים בממשלה הוא 569, לעומת 625 ו־633 במגזר הפרטי. וכמובן שגם פערי השכר בין הקבוצות גדולים למדי.
מנגד, המשפטנים בממשלה טובים בממוצע בהשוואה לחבריהם במגזר הפרטי (ציון פסיכומטרי 617 לעומת 602). עם זאת, הם נהנים משכר הגבוה ב־26% מחבריהם במגזר הפרטי. אך אין ספק שמי שגזרו את הקופון הטוב ביותר בממשלה הם בעלי התארים במדעי החברה (ללא כלכלה או עבודה סוציאלית). בעלי תארים אלו מחזיקים בפסיכומטרי נמוך מהמגזר הפרטי (541 לעומת 557), אך מרוויחים שכר גבוה ב־12% מחבריהם המוכשרים יותר במגזר הפרטי.
תגמול לפי ותק ולא כישורים
בעיה נוספת במבנה השכר במגזר הציבורי היא התגמול לפי ותק: ככל שאתה נמצא יותר שנים בעבודה, שכרך יעלה. המודל הזה הביא לכך שהוותק במגזר הציבורי גבוה בהרבה מבמגזר הפרטי, והגיל הממוצע בקרב עובדי המגזר הציבורי גבוה מהממוצע במגזר הפרטי. בעבר המודל הזה משך גם אנשים מוכשרים למדי, שההבטחה לשכר הולך ועולה קרצה להם, והם מצדם חיפשו רק יציבות תעסוקתית, ואולי גם הממשלה חשבה שיש יתרונות לעובדים שנשארים בממשלה לאורך זמן. אך כעת המצב שונה לחלוטין. הצעירים נוטים להחליף עבודות, ובוודאי מעוניינים שתהיה להם האפשרות לעבור מעבודה לעבודה. הבטחות לעליית שכר עתידית מתבררות כחסרות ערך, והן לא מצליחות למשוך את המצטיינים. הממונה על השכר התייחס לכך בדו"ח וכתב: "מבנה השכר מתגמל בעיקר ותק במקום ביצועים, ולא מאפשר לתגמל באופן משמעותי עובדים מצטיינים".
מבנה שכר מסובך
כשצעיר או צעירה מחליטים לעבוד במשרד ממשלתי, הם רוצים לדעת כמה הם יקבלו בסוף החודש. אלא שמתברר שמדובר בשאלה שהתשובה עליה לא פשוטה בכלל. קודם כל, העובד צריך לדעת באיזה דירוג הוא ייכנס, ויש מאות דירוגים שונים. כך לדוגמה עוזר משפטי בבית המשפט העליון נהנה מדירוג מיוחד (561), ומרוויח כפול מעוזר משפטי בבית משפט מחוזי (דירוג 562).
מעבר לשכר הבסיס, יש תוספות שכר ורכיבי שכר שונים, שלפי האוצר "עשויים ליצור שלא במתכוון חוסר שקיפות ובלבול בנוגע לתנאי ההעסקה".
ה־OECD המליץ לישראל לפשט את מבנה השכר, אך גם לאוצר ברור כי מדובר בתהליך ארוך ומורכב שלא ייעשה ביום אחד. באוצר בנו סימולציה שמלמדת כי עובד שחושב שהוא משתכר רק 11 אלף שקל בחודש, מקבל למעשה עוד כ-2,000 שקל מדי חודש בהטבות שונות. במגזר הציבורי ההטבות מגיעות לשווי כספי עצום של כ־40 אלף בשנה, לעומת 21.5 אלף שקל במגזר הפרטי. בנוסף לכך במגזר הציבורי ישנם יותר ימי הבראה, ימי מחלה בתשלום וימי חופשה בהשוואה למגזר הפרטי. כמו כן הפרשות המדינה לקרנות השתלמות ולפנסיה גבוהות בהרבה לעומת המגזר הפרטי.
