הממשלה דחתה ב-30 יום את החלטתה בנוגע להגדלת שינוע הנפט של קצא"א באילת
הממשלה דחתה ב-30 יום את החלטתה בנוגע להגדלת שינוע הנפט של קצא"א באילת
ההצעה הדורסנית של רה"מ, שנועדה להפקיע את סמכויות המשרד להגנת הסביבה במפרץ אילת כדי לאפשר את הגדלת שינוע הנפט של קצא"א באילת פי 10, נדונה בממשלה וזכתה לתמיכה נלהבת של השר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם. עם זאת, לאור מחאה נרחבת, החליטה הממשלה לקיים את הדיון שוב בעוד חודש
הצעתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להפקעת סמכויות המשרד להגנת הסביבה בקביעת מדיניות להגנה על חופה של העיר אילת במטרה לאפשר לחברת הנפט קצא״א לשנע נפט באזור ללא מגבלה, נדונה היום (יום א׳) בממשלה אולם ללא הכרעה בנושא. לאחר מחאה חריפה של המשרד להגנת הסביבה, ארגוני הסביבה והתנגדות השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, נקבע כי ראש הממשלה יערוך דיון בנושא בעוד 30 יום.
סילמן, שלא הצליחה לבלום את המהלך שהתגלגל בחודשים האחרונים במשרד ראש הממשלה למרות ההתנגדות הנחרצת של משרדה ולמרות שלא זכורה החלטה כה דורסנית במסגרתה מחליטה הממשלה לפלוש לסמכויותיו המקצועיות של משרד ולהפקיען, דרשה לדחות על הסף את הצעת המחליטים. היא הביאה עמה לדיון שקית של חול ספוג בנפט (תוצר של דליפה שהתרחשה מצינור קצא״א לפני מספר שבועות), והבהירה לשרים המעטים שנותרו להשתתף בדיון בסוף ישיבת הממשלה, כי בדומה לאסונות עבר כמו צפית ומרון, גם במקרה הזה – ״הכתובת על הקיר״, והאחריות על הממשלה.
״צריך ללכת לזה בעיניים פקוחות ולהבין מה הסיכון לסביבה ולבריאות. אנשי המקצוע שלנו מתריעים מראש. כל מי שמקבל את ההחלטה צריך להבין שיש לו אחריות גדולה. אם רוצים לממש הסכם מסחרי על חשבון הבריאות והסביבה של אזרחי ישראל זה משהו אחר, אבל צריך להגיד את זה לאזרחים״.
בעוד שהצעת המחליטים של ראש הממשלה, שר האוצר והשר לפיתוח אזורי דורשת מהמשרד להגנת הסביבה לחזור בו ממדיניות ״אפס תוספת סיכון״, במסגרתה מגביל המשרד את היקף שינוע הנפט של קצא״א ל-2 מיליון טון בשנה במטרה לנהל את הסיכונים של שינוע נפט בסמוך לשונית האלמוגים הרגישה באילת, סילמן הבהירה בשם משרדה כי גם שינוע של 2 מיליון טון נפט מסכן את הסביבה, ונעשה בלית ברירה – בשל השיקולים העסקיים. זאת, שכן אילו היו נשקלים רק שיקולים סביבתיים ובריאותיים, לא היה משונע נפט כלל, אולם במשרד להגנת הסביבה מבצעים ניהול של מכלול הסיכונים, הכוללים גם פעילויות נוספות באזור המפרץ (כמו הזרמת חנקות על ידי מקורות).
במרבית הדיון נכחו רק כשישה שרים, וראש הממשלה לא נכח בו עד סופו – למרות שמדובר בהצעה של משרדו. מי שדחף למימוש דרישת קצא״א, הוא השר לפיתוח אזורי דודי אמסלם. לדברי גורם המעורה בפרטים, ״אמסלם הגיע באטרף להגדיל את כמות הדלקים והציג נתונים שקיבל מקצא״א״. בדיון השתתף גם שר האנרגיה שלא הציג את עמדתו עד שלב זה, למרות שמדובר בנושא הנוגע למשרדו. בקשת מנכ״לו שלא לקיים את הדיון בממשלה בעת הזו, נדחתה.
שר הבריאות אמר שצריך להיערך לסיכונים הבריאותיים, והשרה גילה גמליאל, שכיהנה כשרה להגנת הסביבה, התנגדה לקידום ההצעה. בקצא״א טוענים שמדובר בנושא ביטחוני, אך שר הביטחון כלל לא נכח בדיון. יתר על כן, נזכיר, בשבוע שעבר נכתב בנוסח הצעת המחליטים כי שר הביטחון יתמוך בהחלטה אילו תושג הסכמתם של ראשי הערים (המתנגדים לכך נחרצות), ואילו השבוע נכתב בנוסח כי הוא ״אינו מתנגד להצעה״.
האופן שבו הסתיימה הסאגה הממשלתית היום, מעידה על חשיבותם של שומרי הסף בממשלה. לאחר ויכוח קולני שהתפתח בין השרים סילמן ואמסלם תוך השתלחות של אמסלם בסילמן (בין היתר: ״את דואגת לדגים״), ביקש שר הכלכלה, ניר ברקת, להצביע. לדברי גורמים שנכחו בישיבה, בשלב הזה ביקש המשנה ליועמ״שית, גיל לימון, את רשות הדיבור. הוא הבהיר כי למרות שהממשלה מוסמכת לקבל את ההחלטה, יש קושי רב בכך שהחלטה כל כך רגישה שמשלבת שיקולים ביטחוניים, לאומיים, כלכליים, בריאותיים וסביבתיים, שבה הממשלה למעשה מכתיבה לשר מדיניות שמנוגדת לעמדה שלו, מתקבלת בפורום כל כך מצומצם. לאחר הערתו נכנסו לחדר שרים נוספים וכך גם ראש הממשלה, והוחלט שלא לאמץ את ההחלטה עד שיתקיים דיון נוסף אצל נתניהו עצמו.
קצא״א דורשת להגדיל פי 10 את היקף שינוע הנפט במפרץ אילת, במטרה לממש עסקה שחתמה עם חברת מד-רד האמירתית במסגרת הסכמי אברהם. מטרת העסקה: להפוך את ישראל לגשר יבשתי לשינוע הנפט מאיחוד האמירויות לעולם, תוך אחסונו בישראל באופן שיגדיל את יכולתה של מד-רד להגיע לשווקים הבינלאומיים. המשרד להגנת הסביבה, בדומה לנהוג במדינות אחרות בעולם השואפות להגן על נכסי טבע רגישים, מגביל את כמות הנפט המותרת לשינוע במפרץ אילת כדי למזער את הסיכון לשפך נפט שיוביל לאסון אקולוגי וכלכלי לעיר אילת.
מקצא״א נמסר: ״פעילות קצא״א הינה חיונית למשק האנרגיה ולביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. קידום החלטת הממשלה לבטל את המדיניות המסוכנת שהוטלה על החברה משיקולים צרים ופופוליסטיים, ללא כל בחינה מקצועית, היא מחויבת המציאות ואתגרי וצרכי הביטחון של ישראל הוכיחו זאת ביתר שאת.
כלל גורמי המקצוע במשרד האוצר, כולל אגף התקציבים ומנכ״לי משרד האוצר הנוכחיים והקודמים, וכן רשות החברות הממשלתיות, משרדי האנרגיה, הביטחון והמל״ל תומכים בהסרת המגבלות.
מדיניות זו הובילה למשבר אנרגיה חמור בפתיחת המלחמה ומתקפת הטילים על נמל קצא״א באשקלון וסגירתו, הקשו על השלמת המחסור החמור בדלק, ולכן אישרו משרדי הגנת הסביבה, הביטחון והאנרגיה את פתיחתו המיידית של נמל אילת, מתוך צורך מיידי בכניסה של דלק לישראל״.
