פרשנותהלילה הדרמטי חשף את הציר הסוני השפוי במזרח התיכון
פרשנות
הלילה הדרמטי חשף את הציר הסוני השפוי במזרח התיכון
איראן יכולה לרשום לזכותה שהבטיחה התקפה וקיימה, למרות שהיא כשלה, יש לה מחיר כלכלי כבד והיא לא פופולרית. מצד שני היא הצליחה לעורר נגדה קואליציה מזרח תיכונית רדומה. בעזה החמאס נראה מתואם מתמיד עם טהראן
בעולם בכלל ובאזור בפרט, עדיין מנסים לעכל את המשמעויות של המתקפה חסרת התקדים של איראן על ישראל בלילה שבין שבת לראשון. האיראנים שיגרו לעבר ישראל למעלה מ־300 פריטים, שכללו כטב"מים וטילים, אך רובם ככולם יורטו למעט פגיעה בילדה בת שבע מהפזורה הבדואית שנפצעה קשה מרסיסים ומספר פגיעות בבסיס חיל האוויר בדרום ישראל.
בכירי המשטר והצבא האיראני הקפידו להדגיש לכל אורך יום ראשון, כי מבחינתם המהלומה שהנחיתו על ישראל היא סוף פסוק בהקשר לתגובת על חיסול בכיר משמרות המהפכה, חסן מהדווי, בבמה שהם טוענים הוא מבנה הקונסוליה האיראנית בדמשק מוקדם יותר החודש. האיראנים מתחייבים כי יגיבו בחומרה יתירה אם ישראל ובעלות בריתה ינסו להשיב לה כגמולה בתגובת נגד. לפיכך, בנקודת הזמן הנוכחית לא ברור אם המתקפה האיראנית היא תחילת או סוף הסבב הנוכחי. בכל אופן בתום המתקפה כל הצדדים המעורבים יכולים להצביע על הישגים ולהצניע את כישלונותיהם.
איראן: המשטר עמד במילתו, אבל העם פחות התלהב
המתקפה האיראנית היתה חריגה בכל קנה מידה עם מאות כטב"מים וטילים שנעים לעבר היעד בו זמנית, דבר שלא נראה גם במלחמה באוקראינה המתנהלת כבר למעלה משנתיים. בהיבט זה איראן שידרה מסר מרתיע לא רק לישראל, אלא גם לשאר המדינות באזור – ובעיקר שכנותיה הסוניות, שרואות בה איום ממשי ופוזלות לעבר הסכמי נורמליזציה עם ישראל. אתמול אותן מדינות קיבלו אישור לחששותיהן, כשאיראן הציגה יכולות התקפיות משמעותיות, שמאיימות על האינטרסים החיוניים והכלכליים שלהן, ובכלל זה אתרים אסטרטגיים כמו שדות הנפט או נמלי ים ותעופה.
2 צפייה בגלריה
המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי. מתעלם מכך שהיתה פגיעה מינורית
(צילום: KHAMENEI.IR / AFP)
מהבחינה הזו המשטר האיראני יכול לראות פרי לעמלו. במשך כשלושה עשורים משקיעים האייתולות מיליארדי דולרים בפיתוח תוכנית טילים לצד תוכנית הגרעין. השקעה זו נעשית על חשבון תוכניות הפיתוח של איראן ורווחת התושבים. למרות לחצים מבית ומבחוץ (סנקציות בינלאומיות), המשטר לא סטה מתכניתו לייצר ארסנל טילים בעלי טווח כזה שיוכלו להגיע לישראל ומעבר לכך. המשטר עוסק באינטנסיביות בשנים האחרונות בפרויקט לדיוק הטילים והחל מייצא את הטכנולוגיה הזו שלו לשלוחותיו באזור – חיזבאללה והחות'ים. רוסיה עושה שימוש נרחב בכטב"מי שאהד 136 "מתאבדים" מתוצרת איראן במלחמתה באוקראינה. האיראנים טוענים כי מדינות נוספות מתעניינות בתוצרתה, שהיא פועלת לשדרוגה. לפי פרסומים באיראן, בתקיפה על ישראל נעשה שימוש מבצעי ראשון בכטב"מ המתאבד המשודרג שאהד 238.
האיראנים יכולים להציג כהישג את העובדה שלא שעו לאזהרות האמריקאיות ושבפעם הראשונה פרצו את "המחסום הפסיכולוגי" של תקיפה ישירה בשטח ישראל ולא הסתפקו בהישענות על השלוחות. האיראנים פחות מדגישים את העובדה שעם כל המאמץ האדיר שעשו – הפגיעה בישראלית היתה מינורית. ישראל ובנות בריתה הוכיחו עליונות טכנולוגית מובהקת ושכבות הגנה מספיק טובות כדי ליירט את מיטב התוצרת הצבאית האיראנית.
התקיפה האיראנית הוכיחה פעם נוספת את חולשתו הפנימית של המשטר. למעט הפגנות קטנות יחסית, שככל הנראה היו מאורגנות מגבוה, חלק ניכר מהחברה האיראנית לא שותף למצהלות השמחה. בשבועיים מאז החיסול בדמשק הגיע שער הדולר בשוק השחור לשיא של 700 אלף ריאל, מה שמעיד כי האיראנים נכנסו להיסטריה של ממש וניסו להשיג את המטבע הירוק בכל מחיר, מתוך מחשבה כי איראן נכנסת בקרוב לעימות עם ארה"ב.
אותה שכבת צעירים, שיצאה בספטמבר 2022 למחאה עקב דיכוי החירויות באיראן, מרגישה היום מנוכרת עוד יותר ממה שהייתה לפני התקיפה. על כך ניתן ללמוד מתגובות ברשתות החברתיות שזועמות על המשטר שבזבז מיליארדי דולרים כדי לתקוף את ישראל. אחד מערוצי החדשות שאינו נמנה עם תומכי המשטר העריך כי עלות ההתקפה עצמה הגיעה ל־200 מיליון דולר. כך כתב: "המתקפה של הרפובליקה האסלאמית על ישראל אמש כללה: 185 כטב"טים מתאבדים 'שאהד' – עלות כל אחד 20 אלף דולר, 36 טילי שיוט – כל אחד 2 מיליון דולר, 110 טילים בליסטיים – כל אחד בעלות מיליון דולר. כמעט 200 מיליון דולר הפכו לעשן!"
המדד הראשי של הבורסה באיראן איבד אתמול כ־0.5% בלבד, לאחר שהרשויות החליטו עוד בטרם פתיחת המסחר להגביל את הירידות ל־1% בשלושת ימי המסחר הבאים, אחרי שבשבת הבורסה צנחה ב־7% על רקע החששות מתחילת המתקפה.
ישראל: מפגן כוח שכולל יצירת קואליציה
ישראל מסיימת את ליל התקיפות הראשון עם מינימום של נזק ופגיעות בנפש. מדובר בהישג אדיר שמהדהד היטב בבירות האזור. ישראל הוכיחה עליונות טכנולוגית משמעותית על פני כל מדינות האזור ובייחוד על מי שרואה בעיני עצמה מעצמה צבאית אזורית.
בהיבט זה, ונוכח האיום הנשקף מאיראן, ההצלחה הישראלית (גם אם הסתייעה בארה"ב ובמדינות נוספות) מחזקת את האינטרס של מדינות האזור, ובדגש על מדינות המפרץ, לחתור לנורמליזציה עם ישראל. מדינות אלה, גם אם כלפי חוץ מנהלות סוג של יחסים תקינים עם איראן, מבינות היטב כי נוכח שאיפותיו של משטר האייתולות, במוקדם או במאוחר גם הן יהוו מטרה ולכן מעוניינות באותה שכבת הגנה. לנגד עיניהם של מנהיגי המפרץ עדיין צרובה התקיפה האיראנית באמצעות כטב"מים על מתקני הנפט של ענקית האנרגיה הסעודית אראמקו בספטמבר 2019, שזעזה את שוק הנפט העולמי.
הישג נוסף של ישראל היא הקואליציה הבינלאומית שהתגייסה לטובתה לסכל את המתקפה האיראנית. הלילה שעבר הוכיח לאזור כי למרות חילוקי דעות עם הממשל האמריקאי על המלחמה בעזה, הקשר בין וושינגטון לירושלים חזק הרבה יותר. עם זאת, את הקשר ההדוק עם ארה"ב והצורך של ישראל להסתייע במדינות נוספות לצורך הגנתה יכול להתפרש על ידי גורמים באזור גם כחולשה מסוימת, לפיה ישראל תתקשה להגן על עצמה לבדה במקרה של התקפה מסיבית נוספת מבית היוצר האיראני. בנוסף, המטרייה האווירית שסיפקה ארה"ב לישראל בליל התקיפה יחייב את ישראל להתחשב בעמדה האמריקאית לגבי תגובה אפשרית ואופייה.
הציר הסוני המתון: הנסיבות אילצו אותו לצאת לאור
ליל התקיפות של איראן היא נקודת ציון אזורית משמעותית, שכן הוא הוציא לאור בגלוי בפעם הראשונה את "הציר הסוני המתון" בהנהגת ארה"ב - באופן מבצעי כדי לסכל מתקפה של הציר השיעי. נכון שמאז 7 באוקטובר מדינות כמו מצרים, ירדן וסעודיה סיכלו מתקפות באמצעות טילים וכטב"מים ששוגרו ממדינות שכנות על ידי שלוחות איראניות לעבר ישראל. אבל זה לא דומה לפעילות המתואמת שהתרחשה בין שבת לראשון בלילה. אין מידע ברור אלו מדינות באזור השתתפו ביירוטים של נשק האיראני, למעט ירדן. נוכח ידיעות על שיגורים גם מכיוון תימן אין לפסול מעורבות מצרית, לאור ידיעות על כוננות גבוהה במערכות ההגנה האווירית של המדינה. לא ברור גם כיצד הסעודים נהגו וזאת בשל רגישות היחסים עם איראן.
ביום שאחרי המתקפה מופנים חיצי הביקורת של הציר השיעי בעיקר לעבר ירדן, שכוחותיה יירטו מספר גדול של טילים וכטב"מים מכיוון איראן, או על כך שהיא אפשרה לכוחות זרים ליירט מהמרחב האווירי שלה את האמל"ח האיראני. מאז 7 באוקטובר ירדן נמצאת במצוקה הולכת וגוברת. בעוד בית המלוכה ההאשמית מכיר בחשיבות האסטרטגית של היחסים והסכם השלום עם ישראל, הסנטימנט הציבורי בירדן הוא פרו־חמאסי. הדבר בא לידי ביטוי בהפגנות סוערות בעמאן הבירה בשבועיים האחרונים של חודש רמדאן. אלפי ירדנים קראו לשלטונות לבטל את הסכם השלום עם ישראל, לבטל את הסכם הגז, לעצור את "הגשר היבשתי" להעברת סחורות לישראל כדי לעקוף את הים האדום וכן ל"פתוח את הגבולות" כדי לאפשר לחמושים ירדנים לצאת ולפגוע בישראל.
2 צפייה בגלריה
הנשיא ביידן ומזכיר המדינה בלינקן בחדר המצב בבית הלבן בעת התקפת הטילים
(צילום: WHITE HOUSE / AFP)
לירדנים לא היה ספק כי מי שעומד מאחורי ההפגנות הן חמאס ואיראן. בעקבות השתתפות ירדן ב"הגנה" על ישראל, הציר השיעי סימן את הממלכה וצפוי לנסות להגביר את המאמצים לזעזע את היציבות השלטונית שם.
חמאס: התיאום עם איראן מורגש
התקיפה האיראנית החלה בד בבד עם מסירת התשובה השלילית של חמאס להצעת המתווכות להסכם הפסקת אש, שיכלול גם עסקת שחרור חטופים. קשה להאמין שיד המקרה הביאה להתרחשות שתי ההתפתחויות הללו ואין לשלול מידת תיאום בין איראן לבין חמאס. לפי התנהלותו, חמאס מהמר על המשך המתיחות האזורית וסבור כי זה יהיה לטובתו, מאחר שישראל לא תוכל לנהל שתי חזיתות משמעותיות – בעזה ומול איראן.
לפיכך, המבוי הסתום במו"מ, כך לפי גורמים אזוריים, צפוי להוביל לשתי אפשרויות מרכזיות בכל הקשור להמשך התפתחות המערכה ברצועת עזה. בתסריט אחד, יימשך הדשדוש הנוכחי של פעילות צה"לית מוגבלת ברצועת עזה, כשברקע ייתכן שחילופי המהלומות עם איראן יימשכו. אופציה שנייה היא שישראל תנסה להגביר את הלחץ על חמאס, ללא קשר לחזית עם איראן, באמצעות התמקדות בפעילות נגד הארגון במחנות מרכז עזה ובהמשך סוג של מבצע ברפיח, בתיאום עם ארה"ב ומצרים.
בשני התסריטים הללו המערכה בעזה תימשך עוד תקופה ארוכה, כל עוד המתווכות לא יצליחו לשכנע את חמאס כי עליו לשנות גישה. ככל שהסטאטוס קוו ברצועת עזה נמשך – כלומר חמאס נותר ככוח שלטוני, גם אם מוחלש, באזורים מסוימים ברצועה – כל תוכניות "היום שאחרי" שגובשו על ידי ארה"ב ומדינות האזור לא יוכלו להתקדם. בהיבט זה מדובר בעוד הישג של איראן, שפועלת לסכל כל מציאות חדשה ברצועת עזה שאינה כוללת את חמאס.
