בלעדינתיב 2 פלוס: מירי רגב אמרה ש"נעשתה בדיקה מקצועית"? אז אמרה
בלעדי
נתיב 2 פלוס: מירי רגב אמרה ש"נעשתה בדיקה מקצועית"? אז אמרה
עם כניסתה המחודשת לתפקיד שרת התחבורה מיהרה מירי רגב להגדיל את עומס המכוניות בכביש 1 בנתיב שנועד לנסיעה שיתופית, וזאת על סמך "ניתוח נתונים מקצועי". אלא מה, משרד התחבורה בעצמו מודה שאין שום מסמך כתוב המגבה את ההחלטה בנושא זה
אחת ההחלטות הראשונות שמירי רגב עשתה עם כניסתה המחודשת לתפקיד שרת התחבורה היתה להגדיל את עומס המכוניות בכביש 1 (תל אביב־ירושלים) ב"נתיב פלוס", שנועד לעודד נסיעה שיתופית, ולשנות את "3 פלוס" ל"2 פלוס". לפי רגב, ההחלטה אז התבצעה על בסיס "עבודת מטה מקיפה", אך זו מעולם לא הוצגה לציבור למרות בקשות חוזרות ונשנות מצד כתבים (כולל הח"מ). כעת מתברר מדוע עבודת המטה "הוסתרה" מהציבור – היא ככל הנראה לא קיימת.
ההחלטה של השרה רגב לשנות את "נתיב פלוס", או בשמו הרשמי נר"ת (נתיב רב־תפוסה), התקבלה אחרי שבנאום כניסתה לתפקיד היא קבעה כי יש "לבחון מחדש את סוגיית הנת"צים בכביש 1, איילון וכביש החוף. להיתקע בפקקים ולראות נת"צים ריקים זה לא יהיה בבית ספרי".
כחודש אחרי הנאום היא הודיעה על שינוי הנתיב בכביש 1 מ"שלוש פלוס" ל"שתיים פלוס", צעד שאותו הגדירה כ"בשורה טובה לנהגים". באותה הודעה טענה השרה כי ההחלטה התקבלה לאחר שהצוות המקצועי במשרד התחבורה הציג בפניה עבודת מטה מקיפה אשר בחנה את תפוסתו של הנתיב בכביש 1 לירושלים, בקטע שבין מחלף דניאל למחלף הראל והשפעותיו על התנועה בכלל הנתיבים. לא רק זה, אלא שבהודעה גם נכתב כי "ניתוח נתונים מקצועי שנעשה במשרד קבע כי ניתן למקסם את קיבולת הנתיב בזכות הפיכתו לנתיב 2+, שיאפשר להוסיף עוד כ־500 כלי רכב בשעה".
בעקבות אותה הודעה הוגשה בקשת חופש מידע למשרד התחבורה על ידי איתמר שחר, מתכנן ערים תושב ירושלים ויו"ר עמותת "תוכנית מגירה, העמותה לאקטיביזם תכנוני". שחר והעמותה ביקשו לקבל את תוצרי "עבודת המטה העקיפה" ו"ניתוח הנתונים המקצועי" אשר הוזכרו בהודעת השרה וכן נתונים הרלבנטיים להחלטה זו כמו בחינה של מודל תחבורתי, מקדם המילוי בכביש 1 (מספר האנשים הממוצע שנוסעים בכל רכב), מהירות הנסיעה שנותחה ונתונים נוספים.
חמישה חודשים לאחר הגשת הבקשה התקבלה תשובה מאפרת קילשטוק, הממונה על מתן מידע לציבור ממשרד התחבורה. "לאחר שבדקנו וניסינו לאתר מידע במספר יחידות במשרד לא אותרו מסמכים בנושא זה. ידוע לנו כי היחידה המקצועית קיימה דיון מקצועי בנושא זה אולם לא איתרנו מסמך כתוב", מסרה קילשטוק. במשרד התחבורה אף כתבו כי הם מתנצלים על העיכוב במענה מפני שזה נבע מכך שנעשו מאמצים לאתר מסמכים במספר יחידות – מאמצים שכולם כשלו.
הממונה על חופש המידע במשרד התחבורה: "לאחר שבדקנו וניסינו לאתר מידע במספר יחידות במשרד לא איתרנו מסמך כתוב בנושא זה"
תשובת הממונה על חופש המידע מצביעה על כך שככל הנראה לא התבצע ניתוח נתונים מקצועי או עבודת מטה מקיפה, וכי ההחלטה התבססה במקרה הטוב על דיון שלא הוצגו בו מסמכים כלשהם. ל"כלכליסט" נודע כי הצעד של רגב גרר ביקורת פנימית בתוך משרד התחבורה והרשות הארצית לתחבורה ציבורית, וייתכן שזו אף תרמה לעזיבתו של מנהל הרשות הקודם רן שדמי.
מתגובת השרה עולה כי היא אינה מכחישה את הטענה, אלא רק מצדיקה את החלטת השרה רטרואקטיבית ועושה זאת על בסיס הטיעון כי מהירות הנסיעה בנר"ת היתה גבוהה משמעותית מזו של נתיבי הרכב הפרטי. מדובר בטיעון תמוה מפני שזו בדיוק מטרתו של הנר"ת – להפוך את התחבורה הציבורית לאלטרנטיבה עדיפה על הרכב הפרטי.
מטעם שרת התחבורה רגב נמסר: "בעת כניסת שרת התחבורה מירי רגב לתפקידה בינואר 2023 פעל נר"ת 'נתיב פלוס' בכביש 1 במתכונת של 3 פלוס. התברר כי קיבולת הנתיב לא נוצלה באופן מיטבי וניתן היה לשפר אותה באופן משמעותי ובלי להפריע לתנועת האוטובוסים, לרווחת כלל משתמשי הכביש. בעקבות ניטור כלי הרכב שבוצע בנתיב, ובהתייעצויות עם גורמי המקצוע במשרד וברשות הארצית לתחבורה ציבורית, הוחלט על פתיחת הנתיב גם לכלי רכב המסיעים שני נוסעים ומעלה (2 פלוס). מהנתונים שנאספו התברר כי זמן הנסיעה הממוצע בנתיב פלוס, במקטע שבין מחלף דניאל ועד מחלף דניאל (28 קילומטר) בין השעות 7:00 עד 9:00 עמד על 21.1 דקות ,לעומת 25.1 דקות בנתיב הרגיל, והמהירות הממוצעת עמדה על 85.2 קמ"ש לעומת 76.5 קמ"ש בנתיב הרגיל. בשעת השיא (7:20), נרשם פער של 14 דקות שלמות בין הנתיבים. הנתונים מצביעים באופן חד־משמעי כי החלטת השרה רגב לאפשר לכלי רכב עם שני נוסעים לנסוע בנר"ת היתה נכונה ונדרשת, והוכיחה את עצמה מעל לכל ספק".
עו"ד ומתכנן ערים איתמר שחר, יו"ר עמותת תוכנית מגירה, מסר: "מתברר שכפי שחששנו, החלטת השרה רגב על שנמוך הנר"ת בכביש 1 לא התבססה על בדיקה מקצועית או על נתונים כלשהם. לא פלא שלקח למשרד התחבורה כמעט חצי שנה להודות בכך, וגם זאת רק לאחר שנאלצנו לעתור לבית המשפט. שנמוך הנר"ת פוגע באמינות התחבורה הציבורית, מעודד נסיעות ברכב הפרטי ובסופו של דבר מחריף את הפקקים עבור כולנו. סביר להניח שההחלטה סתרה את עמדת גורמי המקצוע במשרד התחבורה עצמו, ומצער שכך מתקבלות החלטות במשרד שאמור לחלץ את ישראל מהפקקים".