מרוץ סמכויות בין ביהמ"ש הכלכלי לביהמ"ש לעניני משפחה
מרוץ סמכויות בין ביהמ"ש הכלכלי לביהמ"ש לעניני משפחה
תופעה שצוברת תאוצה בבתי המשפט באחרונה הנה מירוץ סמכויות בין המחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי, שדנה בין היתר בסכסוכים הנוגעים לחברות בע"מ, לבין ביהמ"ש לעניני משפחה. למירוץ זה יש משמעות כלכלית ומשפטית משמעותית על הצדדים, וכדאי להתנהל בו נכון
"מירוץ הסמכויות" הידוע בעולם דיני המשפחה, הוא בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה, כאשר כל צד מרגיש בנוח יותר עם ערכאה מסויימת, ולכן ממהר לפתוח תיק כדי לקבוע את המשך ההליך שם. אך אין זה המירוץ היחיד, ויתכן שגם לא המשמעותי ביותר. תופעה שצוברת תאוצה בבתי המשפט באחרונה הנה מירוץ סמכויות בין המחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי, שדנה בין היתר בסכסוכים הנוגעים לחברות בע"מ, לבין ביהמ"ש לעניני משפחה.
מתרבים מקרים בהם בני משפחה שהנם בעלי מניות בחברה משפחתית, אם מונפקת ואם לא, מסתכסכים ביניהם ונוצר מאבק שליטה. פעמים מדובר באחים כמו גם בני משפחה אחרים, כגון הורה וילד, חם וחתן וכד'. בסכסוך שכזה, עולה השאלה - לאן לפנות ולהגיש תביעה כאשר בעל מניות חש שהוא מקופח ע"י בעלי השליטה בחברה, האם לביהמ"ש המחוזי שזהו תחום התמחותו או לביהמ"ש לעניני משפחה?
מדובר בהחלטה בעלת השלכה קרדינלית להמשך, שכן מרגע שההליך נדון בבימ"ש אחד, יהיה קשה ביותר עד בלתי אפשרי להעבירו לערכאה האחרת. התשובה מורכבת וקיימים שיקולים לכאן ולכאן.
לגבי ניהול ההליך בביהמ"ש המחוזי, יש בו יתרון בכך שהשופטים במחלקה הכלכלית מקצועיים יותר ומנוסים בסוגיות כלכליות ובכל הנוגע לדיני חברות. לפיכך, ההליך שם יהיה מהיר ויעיל יותר. לכן, אם הקיפוח של בעל מניות המיעוט הנו בוטה, ייתכן שעדיף לפנות לביהמ"ש הכלכלי ולקבל סעדים מהירים. ביהמ"ש יידע כיצד להתייחס לקיפוח, ימנה בעלי תפקיד מתאימים (כגון כונס נכסים, מומחה וכיו"ב) וייתן סעדים נחרצים, ובמהירות.
מצד שני, כאשר הקיפוח לא בוטה, ההליך בביהמ"ש המחוזי עלול להימשך זמן ארוך ובעל מניות המיעוט יכול להיוותר בלא כלום. במצב שכזה, עדיפה פניה לביהמ"ש לעניני משפחה ממספר שיקולים. ראשית, ביהמ"ש למשפחה בוחן את טובת כל בני המשפחה המעורבים, כולל ילדים קטינים של בעלי המניות. לפיכך, הוא יעדיף להגיע לפתרון מהיר של הסכסוך המשפחתי. לצורך כך, ביהמ"ש יכול למנות מעריך שווי למניות החברה ולהחליט על סעד של הפרדה כפויה בין בעלי המניות, באופן שבעל מניות הרוב ירכוש את בעל מניות המיעוט לפי שווי החברה שייקבע. כך תיווצר הפרדה והסכסוך המשפחתי יסתיים. מדובר בשיקולים שביהמ"ש הכלכלי אינו רואה לנגד עיניו אך הם מהותיים ביותר בביהמ"ש לעניני משפחה.
בנוסף, דווקא משום שביהמ"ש לעניני משפחה בוחן יותר את פן הסכסוך המשפחתי ולא את פן דיני החברות הפרוצדורלי, הוא יוכל לפעול מהר יותר ולתת סעדים להסרת הקיפוח נגד בעל מניות המיעוט, כגון גילוי מסמכים, מינוי מעריך שווי, מינוי כונס נכסים, ועוד. מדובר בסעדים שיהיה קשה יותר לקבל בביהמ"ש הכלכלי בהעדר קיפוח מובהק.
סיבה נוספת לפניה לביהמ"ש לעניני משפחה הנה מדיניות השקיפות הליברלית שנוהגת בו. בביהמ"ש לעניני משפחה קיימת חובה מוגברת לגילוי מסמכים וראיות, שכן הצדדים הנם בני משפחה. בביהמ"ש הכלכלי נוהגים לעומת זאת סדרי הראיות הרגילים. לפיכך, בעל מניות המיעוט יוכל לקבל חשיפת מסמכים ביתר קלות בביהמ"ש לעניני משפחה, כל עוד יוכיח שהם רלוונטיים לסכסוך.
באחרונה, בפס"ד מעניין ביותר של בית המשפט העליון, שמשרדנו יחד עם משרד עו"ד עודד שטייף ייצג בו את התובע, נקבע כי סכסוך משפחתי-עסקי בחברה גדולה בתחומה במשק, יעבור להתנהל בבית המשפט לענייני משפחה במקום בבית המשפט הכלכלי. להחלטה זו יש משמעות רבה על המשך ניהול התיק, ובכך דחה בית המשפט העליון למעשה שני ערעורים שהגיש הצד השני על פסקי דין שנתן כב' השופט חאלד כאבוב.
בכל סכסוך בעלי מניות שהם בני משפחה, בין אם מדובר בהליך גירושין או בסכסוך עסקי-משפחתי, יש לבחון בכל מקרה לגופו להיכן כדאי לפנות, ולמהר לעשות כן, לפני שהצד השני יתפוס סמכות בערכאה האחרת.
מאת עו"ד רועי סידי, מומחה לדיני משפחה, ושותף במשרד סידי עורכי דין
