פיילוט ראשון של חשמל כשר בבני ברק? שיבדקו בטבריה
פיילוט ראשון של חשמל כשר בבני ברק? שיבדקו בטבריה
הפרויקט מעורר המחלוקת שמקדמים משרד האנרגיה וחברת החשמל בבני ברק מוגדר "פיילוט ראשון מסוגו", אך תוכנית כזאת כבר מקודמת על חופי הכנרת. החשש שחברת החשמל פועלת להחזיר לעצמה את עוצמתה בשוק האנרגיה – בניגוד לרפורמה שמיושמת במשק – מתחזקת לנוכח מהלכי החברה וטיוטת ההחלטה שקיבלה הממשלה לגבי פעילות החברה בתחום האגירה
פיילוט חדשני של חשמל כשר בבני ברק? תשאלו את טבריה. הממשלה אישרה השבוע לחברת החשמל את הקמת פרויקט החשמל הכשר בבני ברק, על אף הביקורת הרבה מצד דרגי המקצוע על התוכנית. כנראה שבקריית הממשלה בירושלים שכחו את העיר טבריה, שם מוקם בימים אלו פרויקט חשמל כשר, דומה לזה שבבני ברק.
בישיבת הממשלה ניסו לצייר את ההחלטה ככזו שתסייע לכלל הציבור — גם תסייע לסביבה, גם תחזק את יציבות רשת החשמל, ועל הדרך גם תאפשר חשמל כשר — טענות שספק אם יתבררו כנכונות, אולם אחד החששות הגדולים של גורמי מקצוע הוא מהשתלטות חברת החשמל על השוק החדש של מתקני האגירה. במשרד האנרגיה ובחברת החשמל מנמקים את מעורבותה של חברת החשמל בטענה כי מדובר בפרויקט ראשון מסוגו בעולם, מה שמחייב פיילוט בו חברת החשמל תהיה אחראית לפרויקט מתחילתו ועד סופו. גם שר האנרגיה ישראל כ"ץ טען כך לא פעם.
הפרויקט בטבריה הוקם במסגרת אסדרה למתקני חלוץ של חברת החשמל, המאפשרת חיבור של מתקנים חדשים וניסיוניים לרשת החשמל, תוך התאמת אסדרה ייעודית להם, מה שמאפשר בחינה של טכנולוגיות חדשות לקראת כניסה רחבה לשוק החשמל. בשכונה חרדית בפורייה, מקימה חברת EDF Renewables Israel, הזרוע הישראלית של חברת החשמל הצרפתית ויצרנית החשמל הסולארי הגדולה בישראל, מתקן אגירה דומה לזה שבבני ברק. EDF נכנסו לפרויקט לפני כשנה, אך הפרויקט עצמו נמצא בהליכי הקמה כבר כשלוש שנים, וב־2021 הוציאו ברשות החשמל אסדרה מיוחדת להפעלתו.
על אף שקשיים תכנוניים עיכבו את הפרויקט, בחודשים האחרונים חלה התקדמות ועל פי מרבית הערכות בשוק, פרויקט החשמל הכשר בטבריה יוקם לפני פרויקט החשמל בבני ברק. במילים אחרות — עד ש"הפיילוט הראשון מסוגו בעולם" בבני ברק יקרום עור וגידים, בטבריה ככל הנראה כבר יהיה מתקן חשמל כשר פעיל. גורמים בחברת החשמל טוענים שנעשתה פנייה ראשונית בלבד ביחס למתקן בבני ברק, אך טרם בוצעה בדיקה טכנית.
כמו כן, כבר כיום פועלים בישראל מתקני אגירה לשימוש חשמל כשר, אך מרביתם בהיקפים קטנים בהרבה. ההבדל המרכזי בין הפרויקט המוצע בבני ברק ובטבריה, לבין אלו הפועלים כיום, הוא מיקום מתקני האגירה ביחס למונה החשמל. מתקני האגירה המספקים חשמל כשר כיום בישראל פועלים "אחרי המונה" – כלומר המתקנים כיום נמצאים בשטח הפרטי של הלקוחות (ניתן להתקין לא רק בבתים פרטיים, אלא גם בישיבות למשל). במהלך השבוע מטעינים את הסוללה של החשמל הכשר, ובשבת הלקוח מתנתק באופן עצמאי מרשת החשמל ופועל על בסיס הסוללה.
הפרויקטים בבני ברק ובטבריה מתוכננים כך שמתקני האגירה יוקמו כחלק מרשת החשמל, "לפני המונה", והשינוי באספקת החשמל יבוצע לכל השכונה. מדובר בשינוי מורכב, שכן חברת החשמל, הגוף היחיד היכול לחבר משקי בית למתקני אגירה חיצוניים (לפני המונה) תידרש לשנות את תוואי רשת החשמל בצורה של "איים־חשמליים" כך שכל אזור/שכונה תעמוד בפני עצמה ויהיה ניתן לנתק ולחבר אותה מרשת החשמל הארצית.
מה מחפשת חברת החשמל בבני ברק?
לידי "כלכליסט" הגיעה טיוטה ראשונית של הצעת המחליטים שנוסחה בחברת החשמל, ושונה באופן ניכר מההצעה שלבסוף עברה. השוואה בין שתי ההצעות יכולה לשקף את הניסיונות של משרד האנרגיה לשווק את מתקני החשמל הכשר כטובים לכלל הציבור, על אף שהם עוזרים למגזר אחד בלבד.
את ההבדל ניתן לראות אפילו בכותרת של ההצעות: בעוד כותרת ההצעה המקורית הייתה: "חברת החשמל לישראל בע"מ — פיילוט להקמת מתקן אגירה לטובת חשמל כשר בבני ברק", בניסוח הסופי של הצעה שונתה הכותרת כך שחברת החשמל כלל לא מופיעה בו, וגם החשמל הכשר נדחק: "קידום אמינות אספקת החשמל במרחב האורבני באמצעות אגירה וחשמל כשר". גם הריכוך הזה לא הספיק לכלל השרים, ובמהלך ישיבת הממשלה השבוע עלתה ההצעה מקרב השרים למחוק את המילים חשמל כשר מההצעה.
ייתכן והסעיף המקומם ביותר בטיוטה שנכתבה על ידי חברת החשמל היא המנגנון שבו יסדירו חברת החשמל והחברה הכלכלית בני ברק את הקשר ביניהן — על ידי הקמת חברת בת משותפת. על אף שבחברת החשמל ובעיריית בני ברק טוענים שהיוזמה להקמת חברת הבת אינה הייתה דורשת תקנים נוספים, לא מעט גורמים חששו שהניסיון להקמת חברת הבת הוא לא יותר מניסיון לתפירת ג'ובים לשני הגופים. ההחלטה אומנם לא עסקה בכמות התקנים שיתווספו לחברות, אך חברות כאלו דורשות עובדי הנהלה ומטה.
בהחלטה שהועברה לא הוסדר אופן הפעילות בין חברת החשמל והחברה הכלכלית בני ברק, ולא מן הנמנע שחברת החשמל לא תהיה לבסוף זו שתקים את המתקנים — במידה ולא תגיע להסכמות עסקיות עם החברה הכלכלית בני ברק.
מונופול בתחום מתקני האגירה
השתלטות חברת החשמל על הפרויקט מעלה שני חששות מרכזיים: פגיעה בתחרות במשק החשמל שגברה מאוד לאחר הרפורמה בחברת החשמל מ־2018 שהגבילה את כוחה, ויצירת מצב של סבסוד צולב, בו כלל הציבור נושא בעלויות של הקמת מתקן החשמל הכשר בבני ברק, שעלותו מוערכת בכ־100–130 מיליון שקל. הסיבה לכך היא שהכנסות חברת החשמל, מגיעות כולן מתעריף החשמל האחיד. גם יו"ר רשות החשמל, אמיר שביט, הביע את חששות אלו במכתב ששלח למשרד האנרגיה ב־16 לאפריל. לאחר שמשרד האנרגיה החליט שחברת החשמל תמכור את המתקנים תוך שלוש שנים, חזר בו שביט מהתנגדותו.
הערכה דומה נשמעה גם בקרב רשות התחרות. למשל, על פי מכתב ששלחה הממונה על התחרות מיכל כהן לפני כשבועיים, הענקת הפיילוט לחברת החשמל עלולה לפגוע בתחרות בשוק החשמל בהתאם לעקרונות הרפורמה. כלל הגורמים מדגישים שאינם מתנגדים להקמת מתקני חשמל כשר ככלל, אלא להשתלטות חברת החשמל על הפרויקט, שיועד בהתחלה למגזר הפרטי.
הפרויקט בטבריה מוקם במסגרת "מכסת חלוץ" שנתן המדען הראשי של משרד האנרגיה בינואר 2021. במשרד האנרגיה אמנם מכירים בפרויקט בטבריה, אך טוענים שהתקדמותו תלויה ביזם הפרטי.
