זכיית מילגם בדואר מציפה שוב את הכשל בתחבורה הציבורית
זכיית מילגם בדואר מציפה שוב את הכשל בתחבורה הציבורית
מילגם שחולשת על שוק החניה דרך פנגו ומחזיקה גם בשותפות עם מוביט שמתפעלת תשלומים בתחבורה הציבורית, צפויה לקבל עם הדואר את נתוני השימוש ברב־קו, שיקנו לה יתרון לא הוגן. הדרך למנוע זאת עוברת במכרז לרב־קו שתקוע כבר שלוש שנים
זכייתה של קבוצת מילגם עם שותפות במכרז להפרטת הדואר לפני כחודש לוותה בהבטחות חגיגיות על עידן חדש לצרכן הישראלי. שר התקשורת שלמה קרעי הבטיח כי הקבוצה הזוכה, שכוללת את מילגם, חברת הביטוח הפניקס ויבואנית המזון ליימן שליסל, תביא ל"פתיחת השוק לתחרות אמיתית". אלא שבחינת עסקיה של מילגם, שעד לאחרונה נהנתה מפרופיל תקשורתי נמוך, ביחד עם זכייתה במכרז, מקנה לה דווקא דריסת רגל נוספת בשוק אחר שבו היא נחשבת דומיננטית במיוחד – שוק התשלומים בתחבורה הציבורית – ולא מעט בגלל כשל ממשלתי שמקורו במשרד התחבורה.
מילגם נמצאת בשליטת משפחת וייל, מהמשפחות המייסדות של אסם ושותפה מרכזית בקרן ההשקעות אסנס פרטנרס. השם של החברה ושל בעליה לא ממש מוכרים לציבור הרחב, אך לקבוצה פעילות מגוונת שחלקים רבים ממנה נוגעים בחיי היומיום של מיליוני אזרחים, כמו ניהול מערכי גבייה וחניה בעבור רשויות מקומיות, ותפעול פרויקטים לוגיסטיים גדולים כמו מפעל ההזנה של משרד החינוך.
אחד מתחומי הפעילות המרכזיים של החברה הוא, כאמור, תחום התחבורה. מילגם היא בעלת השליטה בפנגו, שמחזיקה במרבית השוק של תשלום לחניה ברחובות ובחניונים. במאי השנה סיכמה פנגו על רכישת גט (Gett) לפי שווי של 175 מיליון דולר, מה שהקנה לה אחיזה משמעותית גם בשוק המוניות עם 70% משוק הזמנת המוניות באפליקציה.
דרך פנגו מפעילה מילגם גם את מוביט־פנגו, מיזם משותף עם אפליקציית התחבורה הציבורית מוביט (בבעלות מובילאיי), שזכה במכרז של משרד התחבורה מ־2019 להפעלת אפליקציה לתשלום על נסיעות בתחבורה ציבורית באמצעות סריקת קוד QR בעמדת התיקוף. הזוכה השנייה במכרז היא הופאון (HopOn), שדן אחת מבעלי המניות שלה.
וכעת מתווסף לכוח הזה השילוב של בנק הדואר, שבמקרה הוא המתפעל של מערכת כרטיסי הרב־קו – פעילות שהיתה אמורה לצאת מידיו לפני שנים ספורות אך עקב עיכובים לא ברורים שמקורם במשרד התחבורה, עדיין מחזיק בה.
מאז שנת 2010 מפעיל בנק הדואר, תחת מודל של פטור ממכרז, את מערכת הסליקה, השירות והניהול של מערך הרב־קו. מערכת זו מנהלת ומתעדת את הסליקה, הטעינות והתיקופים שנעשים באמצעות הכרטיסים ומאפשרת למשרד התחבורה לדעת איפה בוצעה טעינה ובאילו נסיעות תוקפו כרטיסים. לצורך מתן שירותים אלו מתפעל בנק הדואר מאגר נתונים שמאגד את כל הפעולות שמבוצעות ברב־קו.
ב־2021 מילגם (דרך חברה בשם טופ קארד ישראל, שנמצאת בבעלות של מילגם ומוביט־פנגו — ע"כ) היתה אחת משלוש הזוכות במכרז של משרד התחבורה להקמת מערכת סליקה וניהול לתשלומי רב־קו ונסיעות בתחבורה ציבורית. במקביל, עם השלמת המכרז, מערכת הסליקה של משרד התחבורה היתה אמורה להחליף את זו של בנק הדואר.
אלא שהמכרז לא יושם עד היום. אף שחלפו שלוש שנים ממועד קיום המכרז וקביעת הזוכות בו, כרטיסי הרב־קו עדיין מתופעלים על ידי חברות התחבורה הציבורית במודל של התקשרות חוזית ישירה של החברות עם הופאון ופיסנטרה (Pcentra, מפעילת אתר ואפליקציית רב־קו אונליין).
בפועל, הופאון ופיסנטרה מתפעלות עבור חברות התחבורה הציבורית את אפליקציות הטעינה, עמדות הטעינה בכספונטים ונקודות הטעינה במזומן בקיוסקים. בנוסף, קיימות כ־130 עמדות "על הקו" שמתופעלות על ידי החברות עצמן, ועמדות טעינה בסניפי הדואר.
לפי המכרז של משרד התחבורה, מילגם ושתי הזוכות האחרות, הופאון ופיסנטרה, אמורות לתפעל את מערך הטעינה, התיקוף והתשלומים של כרטיסי הרב־קו, ובכלל כך את עמדות הטעינה ברחבי הארץ, במודל של זכיינות (130 עמדות "על הקו" חולקו בין החברות לפי אזורים גיאוגרפיים) או התקשרות ישירה (עם מפעילי הכספונטים והקיוסקים), וכן להציע אפליקציות לטעינת כרטיסי רב־קו.
ממה נובע העיכוב במכרז? הדעות בשוק חלוקות. טענה אחת היא שדווקא הופאון ופיסנטרה, שתי הזוכות לצד מילגם במכרז, הן אלו שמבקשות לעכב אתיישומו. זאת מכיוון שבמודל הנוכחי, נותנות שירותי הטעינה לכרטיסי רב־קו מקבלות מחברות התחבורה הציבורית עמלה של 2.2%, בשעה שעם הפעלתהמכרז תרד העמלה ל־0.85% ובנוסף יוטלו עליהן דרישות שירות ואיכות משמעותיות יותר.
טענה זו נשללת על ידי החברות שטוענות שיישום המכרז דווקא מייצר להן הכנסות נוספות, דוגמת תפעול סניפי "על הקו" ומימון ממשרד התחבורה בסך 25 אלף שקל בשנה לכל עמדת רב-קו שיקימו ויתפעלו (כיום, המימון הוא על חשבון החברות). בנוסף, העמלה שקבועה במכרז, 0.85%, צמודה למדד ולכן עתידה לעמוד עם הפעלתו על 1%. בתוספת עמלות סליקה, הפער בין העמלה החדשה לישנה קטן משמעותית. טענה אחרת היא בכלל שהסיבות לעיכוב הפעלת המכרז קשורות דווקא למשרד התחבורה, שדוחה את יישומו כיוון שלא השלים את פיתוח המערכת החלופית לזו של בנק הדואר.
בינתיים, מאחר שהמכרז טרם הושלם, מאריך החשב הכללי במשרד האוצר את הפטור ממכרז של בנק הדואר לתפעול המערכת מדי כמה חודשים. זאת, בעקבות בקשות מצד משרד התחבורה וככל הנראה על רקע חוסר מוכנות של המערכת החלופית של המשרד. בבקשת הפטור העדכנית ביותר העריך משרד התחבורה שתחילת ההפעלה המדורגת של המכרז תתבצע עד סוף יוני 2024, אבל נכון לכתיבת שורות אלה גם היעד הזה הוחמץ.
המשמעות היא שהשלמת רכישת הדואר, בזמן שהמכרז של משרד התחבורה עדיין לא מיושם, תספק למילגם שליטה על מערכת שכוללת את כל נתוני השימוש ברב־קו, בלי צפי מיידי להחלפתה. שליטה זו יכולה לייצר למילגם יתרון לא תחרותי, ברגע שייכנסו הזכיינים החדשים לפעולה. זאת, מכיוון שלחברה יהיה מידע היסטורי של שימושים ברב־קו. המידע יאפשר לה, למשל, לקבל נתונים על נקודות שירות בעלות היקף פעילות גדול יותר על פני שנים.
מידע זה יכול גם לספק למילגם עמדת פתיחה טובה יותר בתחרות על הפעלת נקודות הטעינה בקיוסקים. זאת, מכיוון שאם היא יודעת אילו קיוסקים מכניסים יותר, היא תוכל להתחרות באגרסיביות גדולה יותר על הפעלת נקודות הטעינה שם (למשל, באמצעות הצעת נתח משמעותי יותר מכל טעינה לבעל הקיוסק), למקד את מאמציה בנקודות אלו ולהשאיר את הנקודות החלשות יותר למתחרות.
הפדיון השנתי של שוק התחבורה הציבורית ב־2022 הוערך על ידי הלמ"ס בכ־3.95 מיליארד שקל. מסכום זה, להערכת גורמים בשוק, שליש מגיע מהטענות במזומן בקיוסקים או בדואר. לפיכך, התחרות על הפעלת נקודות הטעינה בקיוסקים היא שוק של מאות מיליוני שקלים בשנה, שבו יכולה מילגם ליהנות מיתרון של ידיעה אילו מיקומים הם רווחיים יותר, ובהתאם היכן כדאי להציע עמלות תחרותיות לקיוסקים. זאת, במקביל להמשך הפעלת עמדות הטעינה בסניפי הדואר.
נכון להיום, בנק הדואר נהנה מהכנסה מהסליקה בהתאם להתקשרות עם החשב הכללי. לפי הפטור ממכרז שאושר בדצמבר 2023, עלות ההתקשרות לאורך 2024 עומדת על כ־12.7 מיליון שקל, סכום שמצטרף גם להכנסות מהפעלת נקודות הטעינה של כרטיסי רב־קו בסניפי הדואר.
השליטה בדואר יכולה לספק יתרון גם בשימוש שנעשה בקיוסקים כנקודות למסירת חבילות. העלייה בהיקף המסחר המקוון הביאה להגדלת השימוש בקיוסקים וחנויות שכונתיות כנקודות למסירת חבילות, בנוסף לסניפי הדואר. עבור בעלי העסקים מדובר בסידור משתלם שמייצר לא רק הכנסות ישירות מהשירות, אלא גם עקיפות כתוצאה מתעבורת לקוחות גדולה יותר. גם במובייל יכולה מילגם למנף את הרכישה, למשל דרך שילוב אפשרות לטעינת רב־קו באפליקציית דואר ישראל.
אין הכרח שרכישת הדואר על ידי מילגם תפגע בתחרות בתחבורה הציבורית. גורם שמכיר את עמדת החברה אמר שהמעורבות של בנק הדואר במערך הסליקה צפויה בכל מקרה להסתיים עם הפעלת המכרז החדש, אך עמדה זו מתעלמת מכך שמילגם תקבל גישה לכל נתוני העבר שמוחזקים במערכת בנק הדואר.
ממילגם נמסר: "אנו מצרים על הניסיונות של החברות המפעילות את הרב-קו, להטעות את הציבור ולעכב את יישום תוצאות המכרז החדש לשירותי רב-קו, שנועד להוזיל משמעותית את העלויות למדינה ומכך ייהנה הציבור. המכרז החדש הסתיים כבר ביולי 2021, והיה אמור להיכנס לתוקפו ביוני 2022. למרבה הצער, הופאון בבעלות חברת התחבורה דן פועלים בצורה אגרסיבית על מנת למשוך זמן ולדחות את כניסתם לתוקף של התנאים החדשים, במטרה ברורה להמשיך לגרוף רווחים מופרזים מהעמלות הגבוהות של המכרז הישן במסגרתו נהנו מעמלה בסך 2.5% מכלל החוזים, על חשבון הציבור, ולעומת זאת הירידה שנקבעה במכרז החדש לעמלה בסך 0.73%. המשמעות הכספית מבחינתן של הפחתה זו הינה קיצוץ של עשרות מילוני שקלים ברווחים וחיסכון דרמטי לקופת המדינה.
"חשוב להדגיש כי אין כל בסיס לטענות בדבר בעיות הגבלים עסקיים הקשורות למילגם. כפי שמסוכם עם המדינה, בנק הדואר יפסיק את פעילותו בתחום הרב-קו ברגע שהמכרז החדש ייכנס לתוקף. כל מהות המכרז החדש היא לייתר את הצורך בבנק הדואר ולשלם עמלות מופחתות וכך לחסוך למדינה עשרות מיליוני שקלים, כך שאין כל חשש לניגוד עניינים או פגיעה בתחרות. אנו קוראים למשרד התחבורה לפעול ללא דיחוי ליישום תוצאות המכרז החדש, שיביא להוזלה משמעותית בעלויות ולשיפור השירות לציבור הנוסעים בתחבורה הציבורית".
ממשרד התחבורה נמסר: "המכרז להפרטת חברת דואר ישראל פורסם ונוהל על ידי רשות החברות הממשלתיות, ועל פי הנמסר לנו כלל פנייה לרשות התחרות כמקובל. עד כה משרד התחבורה לא היה צד לתהליכים אלו. המכרז למתן שירותים פרונטליים ומקוונים לכרטיסי הרב קו, שפורסם על ידי משרד התחבורה בשנת 2021, מצוי בישורת האחרונה להכרעה במחלוקות מסחריות שנתגלעו מול הזכיינים. המשרד לא יאפשר עיכובים נוספים. הוראות המכרז כללו התייחסות להיבטי ניגוד עניינים ומשרד התחבורה יבחן את השפעת שינוי הנסיבות כתוצאה מהמכרז להפרטת הדואר בשיתוף רשות התחרות.
"בכל מקרה, הנתונים שמצויים בבנק הדואר הם בבעלות משרד התחבורה. נתונים אלה הם בעיקרם מספרי כרטיסי רב קו ושימושים שנעשה בהם. ככל שייעשה שימוש לא הוגן בנתונים אלה ובהגעה לנתונים נוספים, הרי שהדבר יהווה הפרה יסודית של ההתקשרות והמשרד יפעל בכל האמצעים שעומדים לרשותו".
מרשות התחרות נמסר: "עסקת המיזוג בין מילגם והדואר טרם הוגשה לרשות התחרות, ותיבחן לכשתוגש".
ממשרד התקשורת נמסר: "הליך המכירה התנהל בכפוף להחלטת הוועדה למכירת מניות המדינה ברשות החברות. במסגרת הליך הפרטת הדואר, הוועדה למכירת מניות המדינה קיימה הליך היוועצות בנושאי תחרות עם רשות התחרות ועם הוועדה לצמצום ריכוזיות במשק לגבי כלל הפונים בהליך המכרזי ובכללם חברת מילגם, ולא נמצאה מניעה תחרותית לרכישת חברת דואר ישראל. ההפרטה תגביר את התחרות, תאפשר צמיחה ותוביל לשיפור השירות לציבור, במרכז ובפריפריה". מהופאון ומפיסנטרה לא נמסרה תגובה.
