דעהמדוע התאחדות הסטודנטים לא משתתפת במחאות נגד ההפיכה המשטרית?
דעה
מדוע התאחדות הסטודנטים לא משתתפת במחאות נגד ההפיכה המשטרית?
התאחדות הסטודנטים בראשות אלחנן פלהיימר התבלטה בחודשים האחרונים בפסיביות עוינת למחאה נגד ההפיכה המשטרית, אבל יצאה למאבק כדי שיזרקו לסטודנטים כמה גרושים. יכול להיות שפלהיימר לא מבין את טובת הסטודנטים או שהוא מבין איפה עוברת דרכו לרשימות מחנה הדיקטטורה לכנסת
בשבועיים האחרונים מנהלת התאחדות הסטודנטים את אחד המאבקים היותר מנותקים מסדר היום. זה התחיל בשפיכת הון על קמפיין "סטודנט יצאת אפס" בנושא העדר תוספות לסטודנטים בתקציב המדינה והמשיך בעתירה שהגישה ביום שני לבג"ץ, שמטילה ספק בחוקיות הכספים הקואליציוניים. מאחורי העתירה עומדת דרישת ההתאחדות שיזרקו לסטודנטים עוד כמה גרושים, קצת יותר מלגות ומספר הטבות.
דווקא על רקע המאבק הכל כך לא מתרומם הזה, אין ספק שהדבר שבו ייזכר אלחנן פלהיימר, יו"ר ההתאחדות, יותר מכל הוא הפסיביות בנושא המחאה להפיכה המשטרית, פסיביות עוינת. מספר ימים לפני פיטורי שר הביטחון יואב גלנט הוא תקף מספר מוסדות על החלטתם להשבית את הלימודים באחד מימי השיבוש, כששר הביטחון פוטר והצעירים חסמו את המדינה, אפילו מרכז השלטון המקומי וההסתדרות, יצאו נגד המהלך, והתאחדות הסטודנטים הסתפקה בקריאה לאחדות והפכה עצמה לגוף מנותק ולא רלוונטי.
לשם השוואה גם אוניברסיטאות בר אילן ואריאל, הנחשבות מקורבות לימין הדתי, הצטרפו למכתבי ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) נגד ההפיכה המשטרית. גם המאבק של ההתאחדות נגד התקציב מתמקד בכספים לישיבות ולא בשאר המיליארדים לחינוך חרדי ולזהות יהודית, כאילו באמת אפשר לטפל רק בסימפטום אחד של ההרעלה התקציבית שממנה סובלת עכשיו ישראל.
אפשר להבין את חוסר הרצון של ההתאחדות להתערב במחלוקת שקורעת את העם - מהלך שעלול לפלג אותה, אבל האוניברסיטאות למשל מצאו פתרון כשעודדו את הסטודנטים והצוותים להשתתף בכל סוגי המחאה. הן התמקדו באזהרה על הסכנה החמורה לאקדמיה.
פלהיימר לא באמת מצליח למנוע קרע או פגיעה בהתאחדות. דובר מחאת הסטודנטים נדב זלצברגר מציין שביום הסטודנט הגיעו אנשי המחאה וביקשו את זכות הדיבור בנפרד בדיוני הכנסת. ש"ס הגישה הצעת חוק לבטל את ההכרה בהתאחדות הסטודנטים במחאה על המתקפה על התקציבים לישיבות.
פלהיימר, מי שב-2015 פעל במפלגת הימין החדש של בנט, שקד וסמוטריץ', גם לא שומר על ההתאחדות נקייה מפוליטיקה. בשבוע שעבר למשל ביום הסטודנט הוקדש המושב המרכזי ל"פוליטיזציה באקדמיה" שזה שם הקוד של הימין לסתימת הפיות בקמפוסים. יש מעט נושאים כל כך פוליטיים.
קשה שלא להשוות את פלהיימר ליו"ר התאחדות הסטודנטים בראשית העשור הקודם איציק שמולי, שהוביל את ההתאחדות הן למאבק נגד קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים ("חוק האברכים") והן לתמיכה במחאת האוהלים. נכון, החברה הישראלית הייתה אז הרבה פחות מפולגת ולא הייתה ממשלה צרה קיצונית, ועדיין יש הבדל נוסף דרמטי – שמולי יצא למלחמה על עתיד הסטודנטים, על הזכות שלהם להתפרנס בכבוד, לא רק שיזרקו להם כמה גרושים.
עתירת התאחדות הסטודנטים יוצאת נגד אחת הסמכויות המובהקות ביותר של כל ממשלה, הזכות להקצות באישור הכנסת משאבים למטרות הנראות לה. היא מבקשת מבג"ץ לעשות בדיוק את מה שמתנגדי בג"ץ טוענים ללא כל בסיס שהוא עושה – לנהל את המדינה. לכן זה יפתיע מאוד אם תתקבל וקשה שלא לראות בה מהלך יחצ"ני יותר מאשר משפטי.
מה שפלהיימר לא מבין זה שיש מצבים שבהם אסור להיות ניטרלי, שבהם ניטרליות היא נקיטת עמדה ומהלך בלתי מוסרי. כשמנסים לבטל את הדמוקרטיה זה מצב כזה. אין שני צדדים לביטול הדמוקרטיה, ואין גם שני צדדים לביזה הגדולה בתקציב שמיועדת להכשיר את השטח לישראל לא דמוקרטית בעתיד.
טובת הסטודנטים לא תקבע בשאלה אם יזרקו להם עוד כמה מלגות או הם יקבלו הנחה בקורס לאנגלית, בטח לא בנקודת זיכוי (כמה סטודנטים מרוויחים מספיק להינות מנקודות זיכוי?). טובת הסטודנטים דורשת למנוע את הרס הכלכלה והפיכת ישראל למדינת עולם שלישית אוטוריטרית מצורעת. היא דורשת שתהיה להם מדינה יהודית ודמוקרטית שבה יוכלו להגשים את הקריירה שלשמה הלכו לאוניברסיטה.
מצד שני, יכול להיות שמה שמנותק זה הטקסט הזה, כי בחודשים האחרונים פלהיימר כנראה סלל לעצמו את הדרך לעתיד מבטיח באחת ממפלגות מחנה הדיקטטורה ואולי זה מבחינתו כל מה שחשוב.
