למרות התנגדות סילמן: תקציב המשרד להגנת הסביבה יקוצץ ב-28 מיליון שקל
למרות התנגדות סילמן: תקציב המשרד להגנת הסביבה יקוצץ ב-28 מיליון שקל
סילמן חתמה על סיכום תקציבי מול האוצר, ולמרות התנגדותה לקיצוץ לא הצליחה להגדיל את בסיס התקציב, שיעמוד ב-2025 על 367 מיליון שקל. מה שסילמן כן הצליחה להשיג הוא ריכוך נוסף בהצעה להקים רשות פסולת שתוציא את התחום מידי משרדה
המשרד להגנת הסביבה בראשות השרה עידית סילמן חתם אתמול (ג') על סיכום תקציבי מול משרד האוצר. בסיס תקציב המשרד להגנת הסביבה לא השתנה למרות התנגדותה של סילמן, אולם הסיכומים התקציביים טרם פורסמו. לפי הסיכום, תקציב המשרד יקוצץ ב-28 מיליון שקל בהשוואה לאשתקד, ויהיה בשנת 2025 הנמוך ביותר מאז 2020, ומהנמוכים ביותר בעשור האחרון. גם תקציב ההרשאה להתחייב יתכווץ, "עקב צפי מעודכן לביצוע פרויקטים בתחום הפסולת".
לאור סיכומי המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר, תקציב המשרד להגנת הסביבה יעמוד בשנת 2025 על 367 מיליון שקל (מתוכם רק 186 מיליון שקל לפעולות יחידות המשרד השונות). זאת, לאחר שבשנה שעברה עמד בסיס תקציב המשרד על 395 מיליון שקל (לאור תוספת שניתנה למשרד עבור התמודדות עם פסולת ברחבי הארץ בשל המלחמה), ובשנת 2023, גם היא תחת השרה סילמן, עמד התקציב על 384 מיליון שקל. בשנתיים שקדמו לכך, תחת ממשלת השינוי, היה תקציב המשרד גבוה משמעותית: 429 מיליון שקל בשנת 2022, ו-405 מיליון שקל ב-2021. גם תקציב ההרשאה להתחייב יתכווץ ויעמוד על 1.3 מיליון שקל, לעומת 2.04 מיליון אשתקד.
התקציב לשנת 2025 הוא הנמוך ביותר מאד שנת 2020, שנת הקורונה, בה כיהנה כשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל. אז, עמד התקציב על 356 מיליון שקל, ובשנה שקדמה לכך – 373 מיליון. השנים היחידות מאז שנת 2016 בהן היה תקציב המשרד להגנת הסביבה נמוך יותר מהתקציב המיועד לשנת 2025, הן השנים 2016, 2019 ו-2020.
למשרד להגנת הסביבה צפויים אתגרים גדולים בשנה הקרובה וכך גם הוצאות כבדות, לאור נזקי המלחמה המתפרסים לאורכה ורוחבה של ישראל. בצפון הארץ ובאזור רצועת עזה, שטחי הטבע מלאים במפגעים שונים – מפסולת ועד נזקי שריפות ענק בשל הירי הכבד לעבר ישראל. הליך השיקום עשוי להיות יקר, ולהימשך שנים רבות. גם האתגרים עמם מתמודד המשרד בשגרה מתרבים.
בנוסף, למשרד להגנת הסביבה אין תקציב ליישום החלטות ליבה הממתינות שנים ארוכות. כך למשל, התוכנית למניעת זיהום ים. השבוע אישרה הממשלה את הצעת ההחלטה של רה"מ בנימין נתניהו לקידום עסקי חברת הנפט קצא״א במפרץ אילת. בעוד שהמשרד להגנת הסביבה הגביל את היקף שינוע הנפט של חברת קצא״א לאור הסיכונים הרבים למערכת האקולוגית במפרץ אילת, הממשלה החליטה בצעד חריג לבטל את החלטת המשרד למרות הסמכויות המסורות לו בחוק. קצא״א תוכל לשנע יותר נפט דרך המפרץ הרגיש, אולם למשרד להגנת הסביבה אין יכולת לפעול בעת זיהום ים. מאז שנת 2008, לא קודם חוק התוכנית הלאומית לתגובה ולמוכנות לזיהום ים בשמן ולא תוקצב ביצוע התוכנית. לכן ישנו מחסור משמעותי בתקני כוח אדם, תקציב שנתי ותחנות נוספות לטיפול בזיהום ים.
גם יישום חוק האקלים לא מתוקצב בחוברת התקציב שפורסמה הבוקר לציבור באופן תוספתי. בשנה שעברה ויתרה סילמן על תקציב אקלים תוספתי בגובה 200 מיליון שקל ליישום מטרות החוק, ולמרות פשרות מרחיקות לכת שביצעה בשם משרדה בנוסח החוק שעתיד לעבור בשבועות הקרובים בכנסת, תקציב משרדה לא מכיל כעת תקציב ייעודי נוסף לאקלים.
ההצעה להקמת רשות פסולת רוככה שוב
נזכיר כי בהצבעה בממשלה בנובמבר הצביעה סילמן נגד התקציב, בשל הקיצוצים הנרחבים במשרדה וכוונת משרד האוצר לבחון במסגרת חוק ההסדרים הקמה של רשות פסולת, שתוציא את התחום מידי המשרד להגנת הסביבה לטובת רשות עצמאית בדומה לרשות המים.
סילמן התנגדה מכל וכל להצעת משרד האוצר בנוגע לרשות הפסולת – ואף לא הסכימה לדון בה, למרות שהמשרד הסכים לבצע בהצעה שינויים מרחיקי לכת. לבסוף, ביום אישור התקציב, ולמרות התנגדותה של סילמן לתקציב, במשרד האוצר הגישו הצעת מחליטים מרודדת משמעותית. לפי ההצעה, רשות פסולת לא תקום, אלא רק תיבחן על ידי צוות משותף למשרדי האוצר והסביבה. זאת, במסגרת גיבוש עקרונות מנחים לחוק מסגרת לפסולת, שמטרתו לייצר מסגרת ארגונית לאסדרת משק הפסולת.
הצעת המחליטים מגדירה כי רשות הפסולת "תפעל בהתאם למדינות הממשלה והשר להגנת הסביבה, תוך בחינת האפשרות כי תפעל במתכונת של משק כספי סגור, על בסיס מודלים מקבילים בעולם ובישראל". למרות שההצעה כבר דוללה משמעותית, סילמן הצליחה להכניס בה שינויים נוספים בימים האחרונים, כך נודע לכלכליסט. ההצעה המעודכנת טרם פורסמה, ובמשרד להגנת הסביבה לא התייחסו לשאלות בנושא.
המשרד להגנת הסביבה לא מצליח להתמודד עם אתגרי הפסולת. בדומה למדינות עולם שלישי, ישראל קוברת באדמה 80% מהפסולת שלה (לעומת 40% במדינות ה-OECD), ללא מתקנים מתקדמים לטיפול. אחת הסיבות לכך היא ששרי הגנת הסביבה המתחלפים נוטים לשנות את אסטרטגיית הטיפול בפסולת, ולכן אין רציפות תפקודית בענף.
הסיכום התקציבי בין המשרדים, מסמך המשקף את ההתחייבויות של המשרד בנושאים שונים ואת התוספות התקציביות שהוא יקבל נוכח הסדר ייחודי מול משרד האוצר, נחתם רק אתמול. בדומה למשרדים נוספים, גם במשרד להגנת הסביבה מסרבים לחשוף את הסיכום התקציבי עם האוצר בשנים האחרונות. עקב עתירת כלכליסט והתנועה לחופש המידע, אולצו השנה המשרדים לחשוף לראשונה פרק שמספק הצצה חלקית לאותם סיכומים. אולם בגלל שהסיכום נחתם באיחור רב, הרי שגם בחוברות התקציב שהופצו לכנסת אותו פרק לא מופיע. לפי משרד האוצר, הפרק המדובר יפורסם לפני ההצבעה בקריאה ראשונה על חוק התקציב בכנסת.
