פרשנותהנאום שחשף את בוחן המציאות הלקוי של השר סמוטריץ'
פרשנות
הנאום שחשף את בוחן המציאות הלקוי של השר סמוטריץ'
הופעת שר האוצר בכנס הורביץ חשפה את האסטרטגיה ההזויה של הממשלה לנהל את הסיכונים הכלכליים שהיא יצרה: חוסר התייחסות להשפעות ההפיכה המשטרית, הגדלת הגירעון שלא לצורך והבטחות סרק להורדת יוקר המחיה
כמו בכל שנה, גם השנה התכבד שר האוצר בנשיאת הנאום הפותח של כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה. מפגינים רבים מחוץ לאולם ובתוכו סברו שהמכון הישראלי לדמוקרטיה היה צריך להחרים את שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אך להופעתו היה ערך רב. היא חשפה את בוחן המציאות הלקוי שהוא וממשלתו נמצאים בו, ואת האסטרטגיה שבאמצעותה הם מבקשים לנהל את המשבר החברתי והסיכונים הכלכליים שהם יצרו בפרק זמן של פחות מחצי שנה.
סמוטריץ' העניק בנאומו לתקשורת לפחות שלוש כותרות כלכליות. הוא אמר שהוא שוקל להגדיל את הגירעון, להטיל מס ייעודי על רווחי הבנקים בגין העלאות הריבית, ושהמינויים שהוא עתיד להביא לאוצר יגרמו להרמת גבה.
אך הכותרת הכלכלית החשובה מכולן הייתה זו שלא הופיעה כלל בנאום: היעדר התייחסות להשפעות ההפיכה המשטרית על הכלכלה.
גם לאתגר המאקרו החשוב ביותר של כלכלת ישראל - שילוב החרדים בכלכלה, שהודגש בנאומיהם של בכירי האוצר, ראש אגף התקציבים יוגב גרדוס והכלכלנית הראשית היוצאת שירה גרינברג - התייחס השר רק בדרך אגב. הוא אמר כי "יש כאן קמפיין מנותק מהעובדות, אנחנו עושים ונעשה המון לשילוב חרדים".
עוצמת הנתק של שר האוצר ממצב המאקרו הרגיש של מדינת ישראל התבהרה עוד יותר במהלך ההקשבה לנואמים הבאים בכנס. היו אלה המאקרו־כלכלנים הבכירים של ישראל, וכולם הזהירו בדרכים שונות ומגוונות מהנזקים שכבר נגרמו לכלכלה מקידומה של ההפיכה המשטרית. כולם גם הבהירו כי המינימום הנדרש בכדי להשיב את הכלכלה למסלולה הוא להסיר באופן ודאי וסופי את האפשרות לקידומה של "רפורמה משפטית" ללא הסכמה רחבה. כך גם סוכנות הדירוג פיץ' שקבעה שאישור תקציב המדינה תרם ליציבות, אבל ההפיכה המשטרית עלולה לפגוע בדירוג האשראי.
הכלכלנים לא היו לבד, בכנס נכחו גם אנשי הייטק רבים שהסבירו כל אחד בדרכו ובסגנונו שההשקעות כבר יורדות, החברות החדשות נרשמות מחוץ לישראל, וישנה מגמת ירידה של עובדים ישראלים מוכשרים. גם גרדוס, שמעדיף לא להתבטא בסוגיית ההפיכה המשטרית, אמר כי רמת החיים בישראל תתקרב לזו של מזרח אירופה אם לא ייעשה שינוי בחינוך החרדי. האתגרים עם החינוך החרדי לא התחילו בממשלה הנוכחית כמובן, אך דומה שהתקציב הנוכחי שהקטין את התמריצים של החרדים לצאת לשוק העבודה, הוא נקודת שבר גם עבור המנומסים שבפקידי הציבור.
מי שהציג בצורה ישירה יותר את תפיסת העולם הכלכלית של הממשלה הנוכחית, היה מנכ"ל משרד האוצר עו"ד שלומי הייזלר. הוא ביקש מקהל הכלכלנים ואנשי העסקים "בואו נחשוב איך בהינתן הרפורמה אנחנו מוציאים את המקסימום. אם נסכם במשפט אחד את האירוע של הרפורמה המשפטית זה שכל הגורמים צריכים לנהוג באחריות ציבורית". או במילים אחרות, הייזלר מבקש שהשיח הציבורי הכלכלי יתמקד בבעיות הכלכליות האקוטיות האחרות של המשק: יוקר המחיה, האינפלציה, משבר הדיור, וההאטה העולמית. במקרה של הייזלר נראה שהגישה הזו נובעת מהעובדה שהוא איננו מאקרו כלכלן, אך כגישה לאומית מדובר בשגיאה מהמדרגה הראשונה, ודברי הכלכלנים המחישו זאת היטב.
הצעדים הכלכליים שהציעו סמוטריץ' והייזלר משולים לניסיון לאחות סדקים בבניין עם נייר דבק. אלא שבמקרה שלנו, סמוטריץ' אחראי במידה רבה גם להיווצרות הסדקים.
סמוטריץ' דיבר על כך שהוא שוקל להגדיל את הגירעון בכדי להתמודד עם ההאטה הכלכלית הצפויה. בלוליינות אופיינית הוא רתם את המלצת קרן המטבע הבינלאומית להגדלת ההשקעה בתשתיות בכדי להצדיק את הגדלת הגירעון. אך סמוטריץ' לא הזכיר שלדעת הקרן יש גם להגדיל מסים, ובנוסף, הקרן תומכת בהגדלת הגירעון להשקעות, ואילו מסמוטריץ' מתקבל הרושם כי הוא מבקש להגדיל את הגירעון באמצעות הטבות מס ותמיכה ישירה בהייטק.
אך חמור מכל: ישראל חווה ירידה חדה בגיוסי ההייטק, חדה יותר בהשוואה לשאר המדינות, וזו כתוצאה ישירה של ההפיכה המשטרית. סמוטריץ', במקום להרגיע את השווקים ולומר שהרפורמה המתוכננת ירדה מהשולחן, מציע הטבות מס לעולם ההייטק ולמשקיעים. נוסף על כך, חשוב להזכיר, כי אחרי שסמוטריץ' העביר תקציב של כחצי טריליון שקל לשנה - תקציב שנגיד בנק ישראל כינה "נעדר מחוללי צמיחה חיוניים למשק, ובמקומות מסוימים יש בו תרומה שלילית לצמיחה" - קשה להאמין כי דווקא המיליארדים התוספתיים של הגדלת הגירעון ילכו לכיוונים מחוללי צמיחה.
סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו החלו לאחרונה להעמיד פנים כאילו הם מסתערים על בעיית יוקר המחיה. סמוטריץ' אף התבטא בחריפות אופיינית והצהיר "הוועדה תהפוך כל אבן בסוגיית תיאום המחירים", "אני מוצא היגיון רב במיסוי גבוה של רווחי היתר של הבנקים בגין עליית הריבית" (ראו הרחבה בעמוד זה). אך ההצהרות הללו הן זריית חול בעיניים שנועדה להסיט את עיני הציבור מהאחריות שיש לממשלה עצמה על עליית המחירים.
נגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר אתמול בכנס כי הניתוחים של הבנק מצביעים כי יש פיחות של כ־10%, בהערכה שמרנית, שלא מוסבר על ידי שוק המניות האמריקאי ונובע מגורמים מקומיים. או במילים פחות מכובסות: פיחות שנובע מההפיכה המשטרית והתגובות אליה. הפיחות הזה, הסביר הנגיד, מתגלגל לעליית מחירים, כך שיש לנו כ־2%-1% של אינפלציה שנובעים מההפיכה המשטרית. העלייה לא רק פוגעת בנו כיום, אלא עלולה להמשיך ולייקר את המשכנתאות. וזה רק בטווח הקצר. בטווח הארוך, כך אומרים רוב הכלכלנים בישראל, רפורמה משפטית שלא בהסכמה, והיעדר שינוי דרמטי בשילוב גברים חרדים בשוק העבודה, יביא לפגיעה דרמטית באיכות החיים של כולנו.
סמוטריץ' ונתניהו סבורים כי הם יכולים לנקב את ספינת הכלכלה הישראלית, ולהרגיע את הציבור באמצעות נפנופי ידיים ורפורמות מיקרו שעוסקות בהטבות מס למשקיעים בסטראט־אפים, ובסידור מוצרים במדפי הסופרים. מולם, המסר העיקרי של כלכלני המאקרו בישראל הוא ברור וחד־משמעי: להסיר מהשולחן מיידית את האופציה של קידום רפורמות שלא בהסכמה. או בניסוחו של פרופ' יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר שמונה על ידי נתניהו והיה עימו בקשר קרוב עד לאחרונה: "כשטועים בניווט, לא ממשיכים לרוץ קדימה, חוזרים לנקודת המוצא, ומחשבים מסלול מחדש". נותר לנו רק לקוות, שיש מי ששומע את הקולות.
