בלעדי"מאות אלפי משפחות זקוקות לסיוע": סל המזון המינימלי התייקר ביותר מכפול מהמדד
בלעדי
"מאות אלפי משפחות זקוקות לסיוע": סל המזון המינימלי התייקר ביותר מכפול מהמדד
בדיקת ארגון לתת מגלה שסל המזון המינימלי התייקר ב־8% בשנה האחרונה לעומת עליית מדד של 3.6%. המשמעות: הוצאה של עוד 3,300 שקל למשפחה וירידה ביכולתן של השכבות החלשות לצרוך מזון בריא. וכרטיסי המזון של דרעי ממשיכים לדשדש
עלות סל המזון המינימלי למשפחה עלתה בשנה האחרונה ב־8%, יותר מכפול מהמדד שעלה בתקופה זו ב־3.6% בלבד. כתוצאה מכך למשק בית שכיח של שני מבוגרים ושני ילדים נוספה הוצאה של 3,336 שקל. מכיוון שסל המזון המינימלי הוא מרכיב הרבה יותר גדול מהכנסתן של משפחות עניות המשמעות היא שהשכבות החלשות נפגעו במיוחד. כך עולה ממחקר של קבוצת SFI (Social Finance Israel עבור ארגון הגג לסיוע במזון לתת.
חישוב עלות המזון המינימלית נעשה על פי מרכיבי סל המזון הבריא של משרד הבריאות, והתקנון של כמות הקלוריות הדרושות נעשה לפי המלצת משרד הבריאות האמריקאי. המחקר מגלה שהעלות המינימלית למזון לנפש עלתה מ־1,012 שקל לחודש באוגוסט 2023 ל־1,092 שקל באוגוסט השנה. זו תוספת של 80 שקל לחודש לנפש ושל 960 שקל לשנה.
סל המזון המינימלי למשפחה שכיחה של שני מבוגרים ושני ילדים עלה מ־3,496 שקל ב־2023 ל־3,774 שקל ב־2024, תוספת של 278 שקל לחודש ושל 3,336 שקל בשנה. מדד המחירים לצרכן, שאליו צמודות רוב קצבאות הביטוח הלאומי, עלה באותה תקופה ב־3.6% בלבד. מדד מחירי המזון כולל פירות ירקות עלה ב־6.3%. כלומר עלות סל המזון המינימלי עלתה ביותר מכפול מעלות המדד. הסיבה שעלות סל המזון המינימלי עלתה גם יותר ממדד מחירי המזון היא שבסל יש על פי הנחיות משרד הבריאות מרכיב גבוה יחסית של פירות וירקות שעלו בתוקפה זו ב־16%. ואם לא די בכך, אחת הגזירות שמתכנן כעת האוצר היא הקפאת קצבאות הביטוח הלאומי, כלומר ביטול ההצמדה שלהן למדד, וזו כבר עלולה להיות גזירה כפולה עבור השכבות החלשות.
אחינועם זיגל, מנהלת תחום מחקר וייעוץ כלכלי בקבוצת SFI אומרת ש"ההתייקרות פוגעת בעיקר בעשירונים הנמוכים שגם כך אצלם שיעורי הצריכה של ירקות ופירות נמוכים יותר לעומת אלה של מעמד ביניים". היא מזהירה שלירידה בצריכת פירות וירקות בעשירונים התחתונים יהיו השלכות קשות על בריאותם. מנכ"ל ומייסד קבוצת SFI ירון נוידרפר מציין שמחקרים בארה"ב מגלים שככל שאוכלוסייה מצויה במעמד חברתי כלכלי נמוך יותר, איכות המזון שלה נמוכה יותר.
מנכ"ל ארגון לתת ערן וינטרוב, אמר ש"המצב הכלכלי מחמיר ושוחק את החוסן החברתי בישראל. העלייה החדה בעלות סל המזון הבסיסי הדרוש לקיום, שמשקפת מגמה מדאיגה של עליית מחירים ויוקר המחייה, מכבידה עוד על השכבות המוחלשות ומאיצה הידרדרות של משפחות חדשות למצוקה". לדברי וינטרוב, "לצד ההסלמה הביטחונית, חייבים לזכור גם את החזית הכלכלית ולהבין שמאות אלפי משפחות זקוקות לסיוע מיידי. וכשהממשלה מקצצת בתקציבים חברתיים ובתמיכות הזעומות ממילא, אנחנו בארגוני הסיוע נמצאים לבד בחזית של המלחמה בעוני".
תקציב של 390 מיליון שקל שמיועד לכרטיסי המזון של יו"ר ש"ס אריה דרעי עוד לא חולק השנה. בג"ץ אסר על חלוקתו לפי הקריטריונים המפלים שניסתה לקבוע ש"ס שיצרו העדפה ברורה למשפחות חרדיות. לוועדת המנכ"לים שהיתה אמורה לגבש קריטריונים שוויוניים לקח לא פחות משנה להכין מבחנים חדשים. רק השבוע העבירה הפרקליטות לבג"ץ עדכון שלפיו יחולקו כרטיסי המזון השנה לאוכלוסיות רבות יותר וכולם יקבלו את הכספים לפי אותו תעריף. על פי ההודעה, מהשנה הבאה יחולק סיוע לביטחון תזונתי רק באמצעות משרד הרווחה ולא באמצעות משרד הפנים.
