המרוץ העולמי לאריכות חיים: ההזדמנות שישראל לא יכולה להרשות לעצמה לפספס
בכל שנה שחולפת, העולם שובר שיא חדש בתוחלת החיים האנושית, ומדינות מובילות כבר מבינות שזו לא סתם סטטיסטיקה - זה שינוי היסטורי שדורש היערכות מיידית. ארצות הברית, במהלך פורץ דרך, השיקה את תכנית PROSPR בהובלת הסוכנות למחקרים מתקדמים בבריאות (ARPA-H). התוכנית מסמנת שינוי תפיסתי מהותי: במקום להתמקד בהארכת חיים בלבד, היא שואפת להתאים את המערכות והתשתיות הלאומיות לדור חדש של אזרחים ותיקים - כאלה שחיים יותר, פעילים יותר, ודורשים פתרונות שונים מאלו שהכרנו עד היום.
ההשלכות הכלכליות של מהפכה זו הן חסרות תקדים. הנתונים מארצות הברית מדברים בעד עצמם: שיפור מינימלי בבריאות הגיל המבוגר צפוי לחסוך 29 מיליארד דולר בשנה למערכת הבריאות האמריקאית ולהזרים 80 מיליארד דולר לכלכלה. בקנה מידה ישראלי, אפילו צמצום של 20% באשפוזים חוזרים של קשישים יכול לחסוך מאות מיליוני שקלים בשנה למערכת הבריאות.
הפוטנציאל הכלכלי עבור ישראל הוא עצום. אוכלוסייה מבוגרת בריאה ופעילה תמשיך לתרום למשק ולשמר את הידע והניסיון שצברה לאורך השנים. בני משפחה רבים יוכלו להישאר במעגל העבודה במקום להפוך למטפלים במשרה מלאה, והחיסכון המשמעותי בהוצאות הבריאות יאפשר הפניית משאבים לפיתוח ומחקר פורץ דרך.
תעשיית ההייטק הישראלית ניצבת בעמדה אידיאלית להוביל את המהפכה הזו. כבר היום, חברות ישראליות מפתחות טכנולוגיות פורצות דרך בתחום - החל מאפליקציות לניטור מצב בריאותי ועד פלטפורמות מתקדמות לשיפור יכולות קוגניטיביות. שוק הלונגביטי העולמי, שצפוי להגיע למאות מיליארדי דולרים, מהווה הזדמנות אסטרטגית עבור ישראל לבסס את מעמדה כמובילה עולמית בתחום.
ברמת משק הבית, המשמעויות הן מרחיקות לכת. משפחות יוכלו לחסוך אלפי שקלים בחודש על טיפולים רפואיים וסיעוד, ואזרחים ותיקים יוכלו לשמור על עצמאות כלכלית לאורך זמן. מעבר לחיסכון הכספי, המשמעות היא שיפור דרמטי באיכות החיים של האוכלוסייה המבוגרת ומשפחותיהם.
המפתח למימוש פוטנציאל זה טמון בגישה לאומית מקיפה. ישראל, כמובילה עולמית בחדשנות, חייבת לאמץ תכנית ממשלתית שתשלב בין מחקר מתקדם, פיתוח טכנולוגי ויישום בשטח. המערכת הקיימת - הכוללת מערכת בריאות מתקדמת, תעשיית הייטק חזקה ומסורת של חדשנות - מספקת תשתית מצוינת למהלך כזה.
מניסיוני רב השנים בניהול מסגרות דיור מוגן, אני עד לכך שגישה הוליסטית להזדקנות בריאה, הכוללת פעילות גופנית מותאמת, גירוי קוגניטיבי ואינטראקציה חברתית, משנה חיים. אולם כדי להצליח בקנה מידה לאומי, נדרשת פעולה מתואמת של כל השחקנים במערכת - ממשלה, מוסדות רפואיים, חברות טכנולוגיה ומפעילי דיור מוגן.
המסקנה ברורה: ישראל חייבת לפעול עכשיו כדי להפוך למובילה עולמית בתחום ההזדקנות הבריאה. זו אינה רק הזדמנות כלכלית - זו חובה לאומית שתשפיע על איכות חייהם של מיליוני ישראלים בהווה ובעתיד. השאלה אינה האם נזדקן, אלא כיצד נזדקן, וההחלטות שנקבל היום יעצבו את התשובה לשאלה זו עבור הדורות הבאים.
תומר רוזנברג הוא מנכ"ל רשת הדיור המוגן עד 120
