יוקר המחיה מגיע לזבל: "אין הצדקה להעלאת היטלי ההטמנה, ולו בשקל בודד"
יוקר המחיה מגיע לזבל: "אין הצדקה להעלאת היטלי ההטמנה, ולו בשקל בודד"
הרשויות המקומיות זועמות על התייקרות של 5.3% בהיטלי הטמנת הפסולת הצמודים למדד. לטענתן, ההיטלים אמורים לממן קידום פתרונות אלטרנטיביים להטמנת הפסולת, אבל האוצר משתמש במיליארדים שהצטברו בקרן לטיפול בנושא לצרכים אחרים. כעת מאיימות הרשויות בבג"ץ
יוקר המחיה מגיע גם לפחי האשפה: מרכז השלטון המקומי ופורום ה-15 דורשים מהשרה להגנת הסביבה עידית סילמן להקפיא את עליית היטלי הטמנת הפסולת, העולים כעת בהתאם למדד המחירים לצרכן, או לבטלם כליל.
כ-80% מהפסולת בישראל נשלחת להטמנה, אך למרות התייקרות היטלי ההטמנה המדינה לא מעמידה חלופות משמעותיות עבור הרשויות, ומאלצת אותן לשלם סכומים הולכים וגדלים מדי שנה. יו״ר השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין חיים ביבס מאיים לעתור בנושא לבג״צ, אם לא יתבצע שינוי מהותי בתחום.
מדי יום, אוספות הרשויות המקומיות את הפסולת של תושביהן, ומשנעות אותה לאתרי הטמנה ברחבי הארץ. באין פתרון אחר, הן נאלצות לשלם כ-111.34 ש״ח להטמנת טון פסולת, כשמשנה לשנה גדלה כמות הפסולת של תושבי ישרל בכ-2.6%.
בשבוע שעבר עודכנו הרשויות כי בהתאם לחוק מחיר היטלי ההטמנה הצמוד למדד יעלה החל מינואר ב-5.3%, שיעור המשקף את עליית המדד השנתית. משמעות ההתייקרות היא שהטמנת טון פסולת תעלה לתושבי הרשויות 117.22 ש"ח לטון. לפי מרכז השלטון המקומי, פורום ה-15 (15 הערים העצמאיות שלא מקבלות מענקי איזון מהממשלה) ומרכז השלטון האזורי, עדכון הסכומים יוביל לתוספת של מעל ל-50 מיליון שקל בעלויות תשלומי היטל ההטמנה המשולמים על ידי הרשויות המקומיות בשנת 2023.
בישראל, בדומה למדינות רבות בעולם, מושת היטל הטמנה על הרשויות המקומיות. המטרה היא לשקף את העוול הסביבתי אותו גורמת הטמנת פסולת – מנזקים למי תהום, דרך פליטות גזי חממה ועד זיהום אוויר וגזל של שטחים פתוחים ההולך וגדל.
מטרה נוספת היא להפוך את הפסולת עצמה למשאב, באמצעות מחזור או הפיכתה לקומפוסט או השבה לאנרגיה, ובאופן זה לצמצם שימוש במשאבים חדשים מהטבע. המדינה גובה מהרשויות היטל הטמנה, הנצבר בקרן לשמירה על הניקיון, המיועדת ליישום פתרונות לצמצום ההטמנה. ככל שרשות מטמינה פחות פסולת ומשתמשת בפתרונות שמזיקים פחות לסביבה, כך היטל ההטמנה שתשלם, יהיה נמוך יותר. אלא שלאורך השנים הקרן לא הצליחה לממש את ייעודה ולהציג פתרונות אלטרנטיביים משמעותיים להטמנה. בזמן שכסף נצבר בקרן, שטחי ההטמנה מצטמצמים, גם מטמנות מייקרות תעריפים לרשויות, והבעיה הולכת וגוברת.
הרשויות דורשות להפסיק לשלם עד שייבנו מתקני טיפול בפסולת
במכתב לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן, שהפנו הארגונים המאגדים את כלל הערים והמועצות בישראל, ובראשם עומדים ראש עיריית מודיעין חיים ביבס, ראש עיריית ת"א רון חולדאי, וראש המועצה האזורית מרחבים שי חג׳ג׳ הם טוענים כי אין הצדקה להעלאת היטלי ההטמנה ״ולו בשקל בודד״.
לדבריהם, ״שנים רבות משלמות הרשויות המקומיות היטלי הטמנה, וצופות בעיניים כלות כיצד ההיטלים נכנסים לקרן לשמירת הניקיון, ויוצאים ממנה לתכליות שונות ומשונות – לרבות הלוואות לאוצר המדינה – מבלי שנבנים מתקנים מתאימים לטיפול בפסולת, שאכן יוכלו להביא להפחתת כמויות הפסולת המוטמנות, וכתוצאה מכך להפחתת ההיטלים״.
השלטון המקומי דורש כעת כי חובת תשלומי היטלי ההטמנה תבוטל עד אשר ייבנו מתקני טיפול בפסולת, בכמות ובפיזור מספקים, ושלעת עתה לכל הפחות יוקפא תעריף ההיטל.
לדברי ביבס, בזמן שבקרן נצברו 3.2 מיליארד שקלים שמקור רובם בהיטלים שאותם משלמות הרשויות, אין אסטרטגית טיפול רחבה בפסולת, ועיריות המנסות להקים פתרונות מקומיים שיחסכו הטמנה – מתייאשות בשיח מול הרגולטור ומוותרות.
ביבס הסביר ל"כלכליסט" שאילו לא יתבצע שינוי רחב היקף בהתנהלות המדינה בנושא, יעתרו הרשויות המקומיות לבג"ץ וידרשו לבטל את היטל ההטמנה. ״אלו שקבעו את היטל ההטמנה, קובעים גם את העלייה שלו. יש קופה, אבל מאז שהתחילו לגבות כסף, אין מתקני קצה. לאורך השנים כסף נלקח מהקרן הזו לנושאים שאינם טיפול באשפה. יש קרן מנופחת, האוצר עושק אותה ויש אחרים שרוצים לנגוס בדבר הזה כשהם מבינים שיש משהו שלא משיג את התכלית שלו. הטיפול באשפה בישראל הוא מהכושלים במדינות המערביות, כשיש קרן ייעודית שזה התפקיד שלה. הכנו את כל הטפסים הנדרשים כדי לעתור לבג"ץ על זה שלוקחים מס מהתושבים שאינו משיג את תכליתו״.
ביבס, שניפגש אתמול עם השרה סילמן, דורש מהמשרד להגנת הסביבה לדאוג שכספי הקרן יגיעו לייעודם: צמצום ההטמנה והקמת מתקני קצה, בלבד. בנוסף, דורש ביבס כי הרשויות המקומיות יקבלו ייצוג גדול יותר בהנהלת קרן הניקיון, ושתוקם מנהלת משותפת עם הרשויות, שתוביל להקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת.
״רשויות הגישו בקשות להקמת מתקנים, אבל לא קיבלו תשובה. המדינה מתעקשת על פרויקטים ספציפיים שהיא רוצה. גורמים לרשות להתייאש, ואז מעלים את ההיטל. הם מצאו קופה, ואין להם רצון אמיתי לעשות שום דבר. אנחנו ניתן לשרה החדשה צ׳אנס לטפל בדברים. אם נראה שלא זז כלום, נפנה לבג"ץ כדי לסגור את הקרן הזו שעושקת את התושבים בלי להגשים את ייעודה״.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: ״היטל ההטמנה מוצמד למדד המחירים לצרכן, אשר מתעדכן בראשון לינואר מידי שנה. אין בסמכות המשרד להקפיאו או לבטלו. כדי לצמצם את כמות הפסולת המוטמנת יש להקים מתקנים למיון וטיפול. התשתית הדרושה כדי לטפל בנפח ובכמויות הפסולת של המדינה היא משמעותית, ומהווה אתגר לאומי רב-מערכתי. המשרד משקיע מאמצים רבים, כדי להתמודד עם האתגר״.
לדברי השרה עידית סילמן, ״המשרד גיבש פעמים רבות מדיניות פסולת ששמה לה למטרה לצמצם באופן משמעותי את הטמנת ופשיעת הפסולת בישראל. עכשיו, ברור לכולם שמה שחסר זה עשייה בשטח ויישום של הדברים הנכונים והרלוונטיים מתוך אסטרטגיות שכבר גובשו. שותף מרכזי שלנו למאמץ ליצירת שינוי בשטח הוא השלטון המקומי, ושם נשים דגש".
