גיוס חרדים במקום מילואים היה יכול לחסוך 8.5 מיליארד שקל
גיוס חרדים במקום מילואים היה יכול לחסוך 8.5 מיליארד שקל
ההפסד ב־2024 כתוצאה מאי־גיוס חרדים והמשך זימון אנשי מילואים מוערך ב־6% מהוצאות הביטחון השנה, כך לפי תחשיב שערכה פירמת BDO. לפי הדו"ח, משרתי המילואים נמצאים בשיא כושר העבודה שלהם ושירותם הממושך פוגע משמעותית במשק, בניגוד לגיוס צעירים חרדים שלא עובדים
ההפסד למשק כתוצאה מאי־גיוס החרדים מוערך בחישוב זהיר ב־8.5 מיליארד שקל, שהם 6% מהוצאות הביטחון ב־2024. מתוך זה העלות התקציבית הישירה של גיוס אנשי המילואים היא 2.9 מיליארד שקל והפגיעה בתוצר – 3.5 מיליארד שקל. כך עולה מתחשיב שערך הכלכלן הראשי של פירמת ראיית החשבון BDO חן הרצוג עבור עמותת ישראל חופשית.
התחשיב מבוסס על כך שהנזק למשק לא נבע רק מעלות המלחמה, אלא במידה רבה גם מעלויות המילואים, תשלום שכר ואובדן תוצר. ב־2024 גדלו הוצאות הביטחון ב־80% ביחס לתקציב המתוכנן (שאושר במאי 2023) ועמדו על 150 מיליארד שקל. היקף גיוס המילואים במחצית השנייה של 2024 מוערך ב־100 אלף אנשי מילואים בחודש.
העלות של כל יום מילואים מוערכת בכ־2,500 שקל לעומת עלות של 700 שקל בלבד ליום שירות סדיר של חייל חרדי - כלומר חייל מילואים עולה פי 3.5. לפי הרצוג, "הרחבת בסיס הגיוס מאפשרת חיסכון למשק הלאומי של 70% מהעלויות הכרוכות בגיוס המילואים".
הדו"ח בדק מה ההשלכות הכלכליות של גיוס של 27 אלף חרדים, שהם 40% בלבד מכמות תלמידי הישיבות שאיבדו בעקבות פסק דין בג"ץ את מעמד דחיית השירות. הוא מתייחס רק לחצי שנה כיוון שפסק הדין ניתן רק ביוני. בסך הכל, הפגיעה הכלכלית כתוצאה מאי־גיוס החרדים עמדה ב־2024 (ובעצם בחצי השני שלה) על 8.5 מיליארד שקל.
העלות התקציבית הישירה היא 2.9 מיליארד שקל, הפגיעה בתוצר – 3.5 מיליארד שקל, הפגיעה הכלכלית בתעסוקת בנות הזוג (אובדן שעות עבודה) – 0.9 מיליארד והפגיעה כתוצאה מהפסד ותק של המגויסים או דחיית יציאתם לעבודה - 2.3 מיליארד שקל.
הרצוג מדגיש שפעל על פי הנחות שמרניות. כך, למשל, לא חישב את הפגיעה בעסקים של אנשי מילואים לאחר חזרתם לעבודה. הוא חישב אובדן עבודה לבת הזוג של שעה בלבד ביום. כמו כן, הוא חישב את העלות של אובדן שעות לימוד ופנאי. כיוון שמדובר בתלמידי ישיבה שאיבדו הרבה מאוד שעות לימוד, זה הוריד מיליארד שקל מהעלות.
כלל העלות למשק של גיוס 27 אלף אנשי מילואים בשנה היא 11.8 מיליארד שקל. העלות של גיוס החרדים לשירות סדיר היא 3.3 מיליארד שקל ולכן מדובר בעלות של 8.5 מיליארד שקל.
הרצוג מציין ש"משרתי המילואים נמנים עם שכבה יצרנית במשק אשר כוללת שכירים, עצמאים ומנהלים בעלי השלכה וניסיון הנמצאים בתקופת שיא כושר העבודה שלהם". לכן שירות מילואים ממושך שלהם גורם לפגיעה משמעותית במשק. לעומת זאת, גיוס צעירים חרדים בגילאי 20-18 מייצר פגיעה פחותה באופן משמעותי. לפי הרצוג, "מדובר בחתך גילאי שגם אם היה מועסק, הינו בעל תרומה מופחתת לתוצר בשל היותו חסר ניסיון תעסוקתי וללא השכלה אקדמית ומקצועית".
אורי קידר, מנכ"ל ישראל חופשית: "מעבר לצורך הביטחוני ולפגיעה העמוקה בשוויון בנטל, הפטור המופקר לצעירים החרדים הוא גם איוולת כלכלית אדירה. גיוס חובה לכולם הוא הכרח ביטחוני, הכרח כלכלי והדבר הצודק ביותר לחברה הישראלית".
באחד הדיונים הראשונים בחוק ההשתמטות בוועדת החוץ והביטחון ביולי השנה מסרו אנשי האוצר תחשיב שלפיו גיוס של אלף חיילים חרדים לשירות קרבי יחסוך 833 אלף ימי מילואים. סגן הממונה על התקציבים כפיר בטט אמר שללא שיפור משמעותי בתעסוקת החרדים, צפויה פגיעה של 3% בתוצר לנפש וברמת החיים ב־2030 ופגיעה של 13% ברמת החיים ב־2060. בטט אמר שאם היינו משכילים לשלב את הגברים החרדים ואת הנשים הערביות בשוק העבודה, זה היה מעלה את רמת החיים ב־20%.
מנתוני האוצר עולה שהעלות של הרחבת שירות החובה והמילואים צפויה לעמוד על 104 מיליארד שקל בעשור הקרוב, מתוכם 63 מיליארד שקל לשירות החובה ו־41 מיליארד שקל למילואים. במצגת של בטט נמסר שהפגיעה הכלכלית (פגיעה תקציבית ועלות למשק) מהארכת שירות החובה בחצי שנה היא 6.4 מיליארד שקל (0.34% תוצר) והפגיעה בשל כך בכל חייל היא 6,700 שקל לחודש וכ־40 אלף שקל לכל התקופה. העלות הכלכלית לחודש מילואים היא 33 אלף שקלים לצעיר עד גיל 30 ו־62 אלף שקל לאיש מילואים בן יותר מ־40.
הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס הזהיר בדיון מכוונת הצבא להוציא צווי גיוס דווקא לחרדים עובדים. לדבריו, "חייבים לנתק את הקשר בין שירות צבאי למגבלות על כניסה לשוק העבודה. אם לא נלמד מטעויות העבר, נהיה בהפסד כפול. גם לא נראה גיוס, וגם לא נראה תעסוקה".
